לבטח או לא לבטח זאת השאלה. ומה עם הצנצנת?

הביטוחים וההגנות הכלכליות נמצאים בעדיפות עליונה בניהול כלכלת המשפחה. עם זאת, ההחלטה כנגד מה לבטח וכנגד מה לא הינה החלטה לא פשוטה. מצד אחד, חוסר בביטוח עלול לגרום לקטסטרופה כלכלית ומצד שני, ביטוח יתר יגזול חלק ניכר מההכנסות ומתקציב המשפחה ויפחית את היכולת לחסוך למימוש יעדים.בית נשרף
אז מה עושים? נתחיל להוציא מהמשוואה את המקרים הקלים. המקרים הקלים הם אלה שאנחנו יודעים בוודאות שאם יקרו חס וחלילה יגרמו לנו נזק שלא נוכל לעמוד בו. למשל ביטוחי צד ג' למיניהם (דירה, רכב), משום שאיננו יכולים לדעת כמה נזק נגרום שלא במתכוון לרכושו של האחר בין אם זו המרצדס החדשה של השכן או דירת הסטודנטים בה אנו גרים בשכירות, הרי שברור שאנו זקוקים לביטוח נגד סיכון כזה. עוד מקרה קל הוא ביטוח נגד הוצאות רפואיות דרמטיות שלא מכוסות בביטוח הבריאות הממלכתי כמו תרופות מחוץ לסל, ניתוחים בחו"ל וכד'. אחרי הכל, לא נרצה שהתרופה שתציל לנו את החיים תהפוך את חיינו לחיי עוני.
מן הצד השני של המקרים הקלים עומדים הביטוחים שמקנים לנו כיסוי נגד סיכונים פעוטי ערך אשר אם יקרו נוכל ממילא לעמוד בהוצאה מתוך התקציב השוטף או מתוך חסכון שחסכנו בצד במיוחד לאירועים כאלה ("חסכון צנצנת"). הדוגמא הטריוויאלית הינה הביטוחים שמנסים למכור לנו למכשירי החשמל, במיוחד אלו שזה עתה קנינו. אלה ידועים גם בכינויים "הרחבת אחריות". תמורת חצי שקל ליום, או סיסמא שיווקית דומה, ינסה המוכר בחנות או הטכנאי שבא להרכיב את מכונת הכביסה למכור לנו את הביטוח הנוסף.
בכלכלת המשפחה אנו ממליצים להחזיק סכום מסויים מחוץ לתקציב השוטף כדי לתת מענה להוצאות בלתי צפויות (יש שיאמרו שהן צפויות רק שעיתויין אינו צפוי). אני מכנה את הסכום הזה "הצנצנת שמעל הארון". בצנצנת נשים בין 5000 ל 10000 שקל ונשתמש בה רק כשמשהו נשבר או מתקלקל (חופשה בפריז אינה עומדת בקריטריונים של הצנצנת אבל משקפיים שנשברו כן).
חשוב להקפיד לתקצב את הצנצנת (המטאפורית או שלא) ולמלאה מחדש באמצעות התקציב החודשי, כלומר להפקיד בצנצנת כ 10% משוויה עד שתתמלא שוב (נגיד בין 500 ל 1000 שקלים בחודש).צנצנת בלתם
כמו שאנחנו רואים, הצנצנת נותנת לנו מענה לאירועים הלא צפויים אך לא קיצוניים שאינם מבוטחים וזאת מבלי ליצור לנו הוצאה בלתי צפויה בתזרים החודשי.
ומה עם כל השאר? ובכן זה כבר תלוי בגורמים סוביקטיביים לכל משפחה. יחד עם זאת חשוב לעשות חשיבה בכל עניין ותחום ביטוחי ולנתח את היכולת של המשפחה להתמודד עם אירוע כזה הן מבחינה כלכלית והן מבחינת השקט הנפשי. מרפי הרי לא מתייעץ איתנו מתי להופיע.
בנוסף, חשוב להכיר את הפוליסות שלנו או את אלו שמציעים לנו. זו לא בושה לשאול מה שלא מובן ובמיוחד לשאול על הסייגים של כל פוליסה. תפקידו של סוכן הביטוח שלנו הוא לענות לנו על שאלות אלו. בנוסף, חברות הביטוח מפרסמות את התנאים המלאים של הפוליסות באתרי האינטרנט שלהן.

3 תגובות בנושא “לבטח או לא לבטח זאת השאלה. ומה עם הצנצנת?”

  1. פינגבאק: תור הזהב חלק א |
  2. מסכים עם מה שכתבת, היית משנה את הנושא ל"איך להתכונן להוצאה בלתי מתוכננת – הצנצנת" ומתייחס בפנים לנושא הביטוחים שאינם דרושים. נושא המאמר הוא לא באמת אילו ביטוחים צריך או לא אתה תמקד בעיקר באיך לטפל בבלתמי"ם

    1. תודה על התגובה. נושא הפוסט היה ביטוחים כאשר הצנצנת (מטפורית או אמיתית) משמשת כאמצעי לבטח מפני שלל אירועים לא צפויים (או שאולי צפויים רק ללא תאריך הגעה) ומאפשרת לוותר על ביטוחים "קטנים" ומיותרים.

השאר תגובה