לבטח או לא לבטח זאת השאלה. ומה עם הצנצנת?

הביטוחים וההגנות הכלכליות נמצאים בעדיפות עליונה בניהול כלכלת המשפחה. עם זאת, ההחלטה כנגד מה לבטח וכנגד מה לא הינה החלטה לא פשוטה. מצד אחד, חוסר בביטוח עלול לגרום לקטסטרופה כלכלית ומצד שני, ביטוח יתר יגזול חלק ניכר מההכנסות ומתקציב המשפחה ויפחית את היכולת לחסוך למימוש יעדים.בית נשרף
אז מה עושים? נתחיל להוציא מהמשוואה את המקרים הקלים. המקרים הקלים הם אלה שאנחנו יודעים בוודאות שאם יקרו חס וחלילה יגרמו לנו נזק שלא נוכל לעמוד בו. למשל ביטוחי צד ג' למיניהם (דירה, רכב), משום שאיננו יכולים לדעת כמה נזק נגרום שלא במתכוון לרכושו של האחר בין אם זו המרצדס החדשה של השכן או דירת הסטודנטים בה אנו גרים בשכירות, הרי שברור שאנו זקוקים לביטוח נגד סיכון כזה. עוד מקרה קל הוא ביטוח נגד הוצאות רפואיות דרמטיות שלא מכוסות בביטוח הבריאות הממלכתי כמו תרופות מחוץ לסל, ניתוחים בחו"ל וכד'. אחרי הכל, לא נרצה שהתרופה שתציל לנו את החיים תהפוך את חיינו לחיי עוני.
מן הצד השני של המקרים הקלים עומדים הביטוחים שמקנים לנו כיסוי נגד סיכונים פעוטי ערך אשר אם יקרו נוכל ממילא לעמוד בהוצאה מתוך התקציב השוטף או מתוך חסכון שחסכנו בצד במיוחד לאירועים כאלה ("חסכון צנצנת"). הדוגמא הטריוויאלית הינה הביטוחים שמנסים למכור לנו למכשירי החשמל, במיוחד אלו שזה עתה קנינו. אלה ידועים גם בכינויים "הרחבת אחריות". תמורת חצי שקל ליום, או סיסמא שיווקית דומה, ינסה המוכר בחנות או הטכנאי שבא להרכיב את מכונת הכביסה למכור לנו את הביטוח הנוסף.
בכלכלת המשפחה אנו ממליצים להחזיק סכום מסויים מחוץ לתקציב השוטף כדי לתת מענה להוצאות בלתי צפויות (יש שיאמרו שהן צפויות רק שעיתויין אינו צפוי). אני מכנה את הסכום הזה "הצנצנת שמעל הארון". בצנצנת נשים בין 5000 ל 10000 שקל ונשתמש בה רק כשמשהו נשבר או מתקלקל (חופשה בפריז אינה עומדת בקריטריונים של הצנצנת אבל משקפיים שנשברו כן).
חשוב להקפיד לתקצב את הצנצנת (המטאפורית או שלא) ולמלאה מחדש באמצעות התקציב החודשי, כלומר להפקיד בצנצנת כ 10% משוויה עד שתתמלא שוב (נגיד בין 500 ל 1000 שקלים בחודש).צנצנת בלתם
כמו שאנחנו רואים, הצנצנת נותנת לנו מענה לאירועים הלא צפויים אך לא קיצוניים שאינם מבוטחים וזאת מבלי ליצור לנו הוצאה בלתי צפויה בתזרים החודשי.
ומה עם כל השאר? ובכן זה כבר תלוי בגורמים סוביקטיביים לכל משפחה. יחד עם זאת חשוב לעשות חשיבה בכל עניין ותחום ביטוחי ולנתח את היכולת של המשפחה להתמודד עם אירוע כזה הן מבחינה כלכלית והן מבחינת השקט הנפשי. מרפי הרי לא מתייעץ איתנו מתי להופיע.
בנוסף, חשוב להכיר את הפוליסות שלנו או את אלו שמציעים לנו. זו לא בושה לשאול מה שלא מובן ובמיוחד לשאול על הסייגים של כל פוליסה. תפקידו של סוכן הביטוח שלנו הוא לענות לנו על שאלות אלו. בנוסף, חברות הביטוח מפרסמות את התנאים המלאים של הפוליסות באתרי האינטרנט שלהן.

שיפוץ המטבח או טיול בדיסנילנד? קרן ההשתלמות הפכה לנזילה

small_orange_triלאאאאא.
קרן השתלמות הינה מוצר חסכון מעולה מלבד שמה המטעה. מדובר במכשיר המאפשר חסכון פטור ממס (עד תקרת הפקדה מסוימת) שהופך לנזיל לאחר 6 שנים. אולם, כמו שאין חובה להפקיד לחסכון בקרן השתלמות כך אין חובה למשוך את הכספים שנחסכו בה. שכירים יכולים להפקיד עד 2.5% משכרם ברוטו והמעביד יוסיף עד 7.5% מהשכר, אך לא יותר מ 1571.20 שקלים בחודש. גם ההפקדות וגם הרווחים גדולים ככל שיהיו (אינשאללה) פטורים ממס!
למעשה, קרן ההשתלמות הינה אחד ממכשירי החסכון האחרונים שנותרו פטורים ממס (בתקווה שכך תישאר).
אי לכך ובהתאם לזאת המלצתנו:
– להתחיל לחסוך בקרן ההשתלמות מוקדם ככל שניתן
– לא לפדות אותה! ככל שתופח הסכום כך ניהנה יותר מהשפעת הפטור ממס
– להתאים את אפיקי ההשקעה לטווח ההשקעה
– לשים לב לדמי הניהול
– להכניס למקרר ולשכוח
הערות:
– גם עצמאים יכולים (וצריכים). תקרות ההפקדה והסכומים המותרים בניכוי מעט שונים אך העיקרון זהה.
– למתקדמים ואוהבי שליטה, ניתן לחסוך בקרן השתלמות בניהול עצמי, בקרנות מחקות מדדים ועוד.
Growth_Bar_Graph copysmall_green_tri

אז מה באמת יסדר לך את החיים?

small_orange_triלאחרונה מפציץ אותנו מפעל הפיס בפרסומת ברדיו (בנוסף לאראלה שמתקשרת 300 פעם ביום לאנשים יעני מופתעים יעני מתעלפים) המכוונות אותנו למה שבאמת יסדר לנו את החיים. ניחשתם נכון, מה שיסדר לנו את החיים אינה עבודה קשה וחסכון בצדה ואפילו לא פעילות התנדבותית למימוש ערכינו כמו עזרה לאוכלוסיות חלשות או לחיות נכחדות. מה שיסדר לנו באמת את החיים זו היאכטה שנקנה בכספי הזכיה בלוטו. או וילה.
אז בואו ננתח את האפשרות הזו. ראשי, הסיכוי לזכות בפרס הראשון בלוטו הוא 1/16,273,488 כלומר אם נמלא טור אחד בשבוע נזכה בפרס הראשון במהלך 312,951 שנים פעם אחת בלבד. גם לבריאים בינינו קשה לבנות על זה.
ונניח שבכל זאת זכינו בפרס הראשון. אז בואו נקנה יאכטה שכן זה מה שיסדר לנו את החיים. עלות רכישת יאכטה היא כשלושה וחצי מליון דולר ליאכטה של 30 מטר (בלי להתפרע) כלומר כ 13.5 מליון שקל. הפרס הראשון הבסיסי בלוטו עומד על 4 מליון שקלים, לכן נצטרך מזל ממש גדול כדי שנזכה בשבוע בו הסכום תפח בגלל שבועות קודמים ללא זכיות. טוב, זכינו וקנינו. עכשיו נשאר לנו לתחזק את היאכטה. הערכה כ 10% מהעלות בשנה, כלומר כ 1.35 מיליון שח. מאיפה נביא את הכסף הזה? בקיצור, או שנגנוז את החלום היאכטה או שנהרוס לעצמנו את החיים. הוילה כנ"ל.
אז מה בכל זאת יסדר לנו את החיים? עבודה קשה והתנהלות כלכלית נכונה.
ובכל זאת טיפ קטן: אם נשים 100 שקלים בשבוע בהשקעה צמודה למדדי המניות, אחרי 30 שנה יהיו לנו מעל חצי מליון שקלים בוודאות גבוהה בהרבה מאשר בלוטו. ילדינו יודו לנו. small_green_tri

Lottery-Balls-014_0