למה כל כך קשה להבין את ה P3N$IA ¿

בעיני רבים בציבור, החסכון הפנסיוני הוא סוג של תעלומה, קופסה שחורה, תיבה המונחת בבוידעם ומפתחותיה אבדו. ואולם, בשנים האחרונות מתגבר הרצון לפתוח את התיבה ולהבין מה יש בתוכה. העניין נובע מכמה סיבות. התובנה המחלחלת שהחיים מתארכים, היציבות המתערערת במקומות העבודה, התקשורת שמגלה עניין בנושא ומדווחת )לעתים לעניין ולעתים פחות(, פוליטיקאים המתעסקים בנושא, רפורמות למיניהן ועוד. עם זאת, רבים נתקלים בקושי להבין את התמונה הפנסיונית שלהם. זו בעיה.

מדוע זה כך? ישנן לדעתי שתי סיבות עיקריות שאנסה לנתחן ולהציע פתרונות. הסיבה הראשונה היא מורכבות המוצרים הפנסיוניים והסיבה השניה היא השפה או הז'רגון שבו משתמשים אנשי המקצוע.

המאמר התפרסם לראשונה במגזין "הבנקאות הפרטית" בגליון ספטמבר 2017

ראשית, קצת ההסטוריה

החסכון הפנסיוני בישראל עבר כמה תהפוכות שהשפיעו על מצבו כיום.  משבר קרנות הפנסיה ההסתדרותיות, המעבר מפנסיה תקציבית לצוברת, עליית וירידת קרנם של ביטוחי המנהלים, המעבר לקופות גמל משלמות קצבה בלבד, פנסית חובה ועוד תיקוני ועדכוני חקיקה רבים. התוצאה היא שחוסכים רבים גוררים עמם מוצרים פנסיוניים בעלי מאפיינים שונים שעם הזמן הבנתם הולכת ומסתרבלת. חוסכים רבים נאלצו לבצע התאמות לחסכון הפנסיוני שלהם במהלך השנים שיצרו תמונה שנראית לעתים כמו טלאי על טלאי.

מוצר מורכב

נוסף למורכבות שהביאה ההסטוריה, החסכון הפנסיוני הנפוץ מורכב מחסכון וביטוח המשולבים במוצר אחד. בחלק הביטוחי נרכש כיסוי למקרה מוות או אובדן יכולת לעבוד. רבים אינם מצליחים לפרק את שני המרכיבים כדי להבין כמה הם משלמים על הכיסויים הביטוחיים ומה גובהם.  מצד אחד זה טוב שלחלק גדול באוכלוסיה יש כיסויים ביטוחים כברירת מחדל אך מצד שני הנתונים על ביטוחים אלה אינם תמיד קלים לפענוח.

לא כל רכיבי השכר נולדו שווים

עובד שכיר יודע שהמעביד משלם לו משכורת ברוטו, ממנה מנוכים כחוק הפרשות פנסיוניות ומסים. מה שנשאר היא ההכנסה נטו.  ואולם, עיון בתלוש השכר מראה שפעמים רבות השכר ה"מבוטח" או ה"שכר הפנסיוני" או "ברוטו לפנסיה" הוא בכלל מספר שונה. למה? ישנן סיבות רבות, חלקן מוצדקות (למשל החזרי הוצאות) וחלקן פחות (קומבינות של הסכמים קיבוציים ואחרים). התוצאה היא שלא כל השכר שלנו בהכרח יהיה זה שלפיו יחושב החסכון הפנסיוני שלנו.

השפה

הז'רגון המקצועי בו משתמשים בתחום הפנסיוני הוא אולי הדבר המעצבן ביותר. גם כאן בעיני יש שתי בעיות עיקריות. האחת, שימוש במונחים שפירושם אינו באמת מעיד על מהותם. להלן כמה דוגמאות. כספי פיצויים – כספי הפיצויים הם חלק מהפקדות המעביד לחסכון הפנסיוני. מדוע לקרוא להם בשם פיצויים? על מה הם בדיוק מפצים? נכון שניתן למשוך אותם גם לפני גיל הפרישה (למה?) אבל מי שעושה זאת נענש. עצם הכינוי של כספים אלה בשם זה גורם לרבים למשוך אותם בטרם עת ולהזיק לחסכון הפנסיוני. מוטב היה לבטל את המינוח הזה. קרן השתלמות – חוץ  ממורים, אינני מכיר מגזר שמשתמש בכספים אלו באמת להשתלמות. בקרן ההשתלמות גלומה הטבה המשתבחת עם הזמן וגדילת הצבירה בה. מוטב היה לקרוא לחסכון זה בשם אחר ולמתג אותו כחלק מהחסכון לגיל השלישי ובכך לדכא את המנהג להשתמש בקרן ההשתלמות לשיפוץ המטבח. היה גם נחמד לו תקרת ההפקדה השנתית היתה גדלה אבל זה לדיון אחר.  ביטוח המנהלים – ביום בו החל להפריש לי המעביד את כספי התגמולים בביטוח מנהלים הרגשתי כאילו קבלתי קידום והצטרפתי להנהלת החברה. לאחר כמה שנים הבנתי שזה לא באמת הפך אותי למנהל. חבל.

הבעיה השניה היא שימוש במונחים ביטוחיים, משפטיים, כלכליים וסתם פרי המצאתם של חברות הביטוח. רבים מהמונחים אינם מוכרים לאזרח הפשוט. למרות הרפורמה שחייבה את חברות הביטוח והגמל להנפיק דוחות סטנדרטיים וקריאים למשתמשים, עדיין השימוש במינוחים מקצועיים רווח מאד. מה למשל אמור חוסך להבין משורה בדוח השנתי כמו "אור 1 – ריזיקו מתחדש"? בדוחות של חברות הביטוח ישנם מונחים נוספים המקשים על ההבנה. מי שטורח לעיין בפוליסת ביטוח המנהלים עצמה, מגלה מורכבויות נוספות.

אור 1 ריזיקו מתחדש - WTF ?

מי שיגיע ליעוץ פנסיוני לקראת פרישה מהעבודה יגלה עולם חדש ומבלבל של מינוחים מיסויים ונוסחאות שגם הם תוצאה של אין ספור תקנות ותיקונים. קצבה מזכה, קצבה מוכרת, הוון קצבה, פטור מדורג, נוסחת הקיזוז, היוון בפטור, מענק פטור, תיקון 13, סעיף 14, תיקון 190, טופס 161 ועוד ועוד. מעטים מכירים את הנושא לפרטיו ועוד פחות מסוגלים להסבירו לחוסך המצוי.

מה החוסכים יכולים לעשות?

נכון להיום, אין כנראה מנוס מלהשקיע זמן וללמוד להתיידד עם החסכון הפנסיוני שלנו. זו השקעת זמן שתשתלם לנו. על אף כל מה שנכתב לעיל יש היום הרבה חומר זמין באינטרנט כולל בלוגים איכותיים המסייעים לפצח את האניגמה.  ככל שנחזק את הידע והבטחון העצמי, נכיר את הז'רגון ונבין את מנגנוני החסכון והביטוח כך גם נוכל להמשיך לשאול שאלות ולדלג מעל משוכות שבלבלו אותנו עד כה.

בנוסף, ככל שמתקדמים לתוך המאה ה-21 צריך להיות ברור (במיוחד לצעירים) שהחסכון הפנסיוני אינו יכול להיות מקור ההכנסה היחיד לגיל השלישי בהנחה שרוצים לשמור על רמת חיים יציבה. יחס התחלופה (עוד קצת ז'רגון – היחס בין השכר לאחר הפרישה ובין זה שלפניה) הולך ויורד עם השנים ומחייב הכנת מקורות הכנסה נוספים לשליש השלישי. את אלה צריך לתכנן ולבנות מבעוד מועד, כמה שיותר מוקדם, כדי שישביחו עם השנים.  מי שלא בונה אסטרטגיה כלכלית עד גיל 100 מסכן את עצמו ואת משפחתו.

מה השלטון יכול לעשות?

הייתי שמח לראות כמה מגמות:

עדכון הטרמינולוגיה (פיצויים, קרן השתלמות וכד' כפי שכבר הזכרתי) ותרגום הז'רגון.

עידוד, יצירה והצגה של פתרונות פנסיוניים פשוטים וקלים להסבר עם אבחנה בהירה בין חסכון לביטוח, מסלולי פרישה פשוטים, ומצג נתונים נהיר ובהיר.

היפטרות מכל נוסחאות המס המסובכות. יש הרבה צדק הן כלכלי והן חברתי בכך שבשליש השלישי של החיים, ההכנסה, במיוחד מחסכונות הפנסיה הקלאסיים, תהיה פשוט פטורה.  על הממשלה לעשות עבודת בדיקה כמה מס תפסיד, מה תרוויח בתמורה וכיצד ניתן להשלים את הפער (אם ישנו). למנגנונים פשוטים יש ערך רב ולו משום פשטותם. חברה חוסכת היא חברה בריאה, יציבה ועצמאית הנזקקת פחות לסיוע מהשלטון. גם לפוטנציאל ההורשה של כרית בטחון כלכלית העוברת בין הדורות יש ערך רב בעיני. כמו שלכל אחד יש אחריות ליצירה וישום של אסטרטגיה כלכלית אישית ארוכת טווח כך גם לשלטון יש אחריות לבנות אסטרטגיה כלכלית חברתית המותאמת לצרכי המאה ה-21. אנו רואים ניצנים לכך ברפורמות הפנסיוניות מהשנים האחרונות אבל יש עוד מה לעשות, במיוחד בהנגשת הפתרונות לקהל הרחב, בחינוך פיננסי, בהנגשת ייעוץ בנושא לכל שכבות האוכלוסיה, בעידוד חסכון ועוד. תנאי בסיסי לכך הוא היותם של הפתרונות פשוטים גם במחיר ויתור על הנדסת יצירות פיננסיות סופר-אופטימליות. כדברי המשורר:
Keep It Simple Stupid.


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

סל קניות לחג – יש דבר כזה?

כמדי שנה, לקראת החגים מופיעות בתקשורת כתבות תחקיר על ה"סל" הזול ביותר לחג. הייתי חייב לכתוב על זה. לממהרים, אמ;לק: 1) אל תאמינו 2) רמי לוי מנצח 3) אין כזה דבר

הסברים

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת דוח תקופתי הנקרא סקר הוצאות משקי בית. על פי סקר 2015 ההוצאה הממוצעת של משק בית על מזון היא כ 2500 שח בחודש. עיתון ידיעות פרסם השבוע תחקיר על העגלה הכי שווה אלא שהפעם נראה כאילו בעגלה נרכש כל הסופר, אחרת לא ברור כיצד הגיעו לסך של כ 2500 שח. יכול להיות שרצו לבדוק מגוון גדול יותר של מוצרים כדי לדייק בבדיקה אולם אז כבר לא מדובר בסל לחג. הבעיה עם הכותרת של הכתבה היא שמה שנראה חריג היום הופך נורמטיבי מחר. קניה בסופר לא צריכה לעלות כמו חופשה בחו"ל. אם בוחנים כתבות קודמות רואים סלים יותר צנועים אם כי גם לא קטנים.

אז מה הסיפור של סל הקניות לחג? מדובר בשילוב של כמה גורמים שמשפיעים על כמות הכסף שאנו מוציאים בקנית מזון לחג.

ראשית, חגים הם הזדמנות למפגש משפחתי וחברתי אשר נסוב סביב השולחן, כלומר הוצאה גדולה יותר על מזון. ארוחה חגיגית משמעה יותר בשר ודגים שהם מוצרי המזון היקרים ביותר וכמובן יין. מצד שני, מי שמארח אמור גם להתארח כך שתיאורטית ההוצאות אמורות להתקזז J

שנית, בחגים עולה הביקוש בחנויות המזון. על פי סמסטר א' בכלכלה, כשהביקוש עולה כך גם המחירים.

שלישית, לכל חג מוצרים ייחודיים לו. דבש בראש השנה, מצות ומיץ ענבים בפסח, נרות בחנוכה, פירות יבשים בטו בשבט וכיו"ב. אלה מוצרים שעם בוא החג הביקוש להם קשיח כלומר לא מושפע מתנודות במחיר, גם אם הוא עולה.

רביעית, אוירת החג וההתרגשות משפיעות גם על השיקולים הכלכליים ועל ההצמדות לכללי היום יום, לא תמיד לטובה.

מה עושים?

מתעלמים מהרעש התקשורתי. הסל לחג הוא הסל שאתם מרכיבים על פי הרשימה האישית שלכם. הוא ייחודי למשפחה שלכם כי אין סל סטנדרטי (לפחות בינתיים).

נצמדים לכללים הרגילים בעת קנית מזון: רק עם רשימה, ללא ילדים, לא בשעות העומס, המנעות ממבצעי צריכת יתר, התכופפות למדפים הנמוכים, לא כשרעבים וכד'.

בחגים יש יותר זמן פנוי. זה אומר שאפשר יותר לבשל בבית, גם יותר בריא וגם יותר זול. אפשר להיעזר בבני המשפחה ולשפר את כישורי הבישול שלכם ושל הילדים, זה רווח גם לימות החול J

לזכור לתקצב את החגים כחלק מתקציב ההוצאות השנתי. חגים אינם באים בהפתעה וכמובן שאינם מצריכים לקיחת אשראי (בשום פנים ואופן).

לסיכום

שתהיה לכולנו שנה טובה, עם המשפחה והחברים, עם פחות עיתונים ועם שקט ויציבות כלכלית.

נ.ב. למה רמי לוי תמיד מוביל? כי הוא יודע אילו מוצרים בודקים ב"סל המדגמי". זה לא מסובך, הם חוזרים בכל חג.


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הגנה על עובדים – השוואת שני מקרים

שני מקרים של מאבקי עובדים בשבוע אחד גרמו לי לכתוב.

כידוע, אני לא חובב של ההסתדרות וכל מי שפועל בשיטותיה. כבר כתבתי בעבר שמדובר בארגון מושחת, נקודה. ארגון שכופה מס על חבריו ומסרב בתוקף לשקיפות הוא מושחת עד שיוכיח אחרת.

ואני גם לא חושב שיציבות תעסוקתית היא מטרה מקודשת ולכן כל קומבינות הדבקת עובדים לכיסאותיהם לנצח פסולות בעיני. אנו חיים במאה ה-21 שבה דינמיות תעסוקתית ושינויי תעסוקה וקריירה הם נתון שצריך לחיות איתו.

לבסוף, אני סולד מועדי עובדים שנזעקים כל פעם שסתם מזיזים להם או לידם את הגבינה ובזעקתם מפריעים לפעילות העסקית של המעסיק שלהם (ובסוף מוכנים להזזת הגבינה תמורת פיצוי כלשהו).

לכן, לא הופתעתי כשנציג הועד של בנק איגוד פרץ לתקשורת והכריז על סכסוך עבודה בשל הכוונה להעביר את הבעלות של הבנק לגוף אחר. הרי הנהלת הבנק ברוב חוצפתה העסקית לא בקשה לכך אישור מנציג הועד (אף שלא הוזכרה פגיעה כלשהיא בתנאי העובדים). ומי קפץ ונזעק לעזרה לעובדי הבנק? ההסתדרות כמובן.בנקאי

התסריט ידוע. בסוף עובדי בנק איגוד יקבלו איזה צ'ופר נוסף לשכרם וישתקו. כך קרה כבר בעבר.

עד כאן הכל שגרתי, לצערנו.

אבל אז תפסה אותי כותרת אחרת כמעט באותו היום, של פגיעה בעובדים במקום אחר. עיריית באר שבע החליפה את קבלן מטאטאי הרחובות שלה וגרמה באופן עקיף לפיטורי מאות עובדים.

במה שונה מקרה זה מהמקרה של עובדי בנק איגוד?

בבנק איגוד לא פיטרו ולא פגעו באף אחד ובכל זאת הוכרז סכסוך עבודה

למטאטאי הרחובות לא נחלצה ההסתדרות לעזור (למה לא לעזאזל???) והם הולכים הביתה בשקט וכנראה יהיו נטל על תשתיות הרווחה

החלפת בעלים של עסק לא אמורה לגרום לפיטורי עובדים וברור שאין סיבה שהחלפת קבלן נקיון תגרום לכךstreet sweeping

אולי הדבר המשותף היחיד הוא שבשני המקרים אין הגיון. בשניהם יש מפסידים. גם כלכליים.

עסק שיש בו ועד מיליטנטי שרואה את הנהלת העסק כאויבתו אינו יכול להצליח עסקית ויפסיד.

גוף (במיוחד שלטוני) שגורם לפיטורי עובדים (גם אם לא ישירים) לא בגלל שלא צריך אותם אלא כתוצאה מהחלפת מכרז מפסיד בגדול כי עובדים מפוטרים בתחתית הסולם הסוציו-אקונומי יהפכו לנטל כלכלי דרך דלתות מחלקות הרווחה ולכן גם פה יש הפסד לכולם.

מה עושים?

אפשר פשוט לחשוב בהגיון. אפשר להכניס למשל תנאי במכרז החלפת קבלן (מאותו סוג של שירות) המחייב העסקת מרבית עובדי הקבלן הקודם, כמובן בתנאי שאותו השירות הניתן עד כה ממשיך על ידי הקבלן החדש. אפשר גם להכניס קצת חמלה ולא רק שיקולים כלכליים. שיקול דעת אינה מילה גסה.  זו הציפיה שלי מעיריית באר שבע ומגופים אחרים שמידי פעם מחליפים קבלן (וזה בסדר גמור להחליף קבלנים). ומה הציפיה שלי מההסתדרות? אין לי.


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

מה לעשות עם כל הדואר

מה עושים עם כמויות הניירת המגיעות אלינו בדואר?

מאז שבני האדם הפסיקו לכתוב מכתבים אישיים אחד לשני (חבל) כמעט כל הדואר המגיע אלינו הוא דואר רשמי כלשהו. מהבנק, מחברת הביטוח, מספקי השירותים, מקרן הפנסיה, ממס הכנסה, מחברות האשראי ועוד. ככל שחיינו משתכללים כך אנו בקשר עם יותר גופים מסחריים ושלטוניים.

יותר מדי דואר
זהירות! סכנת טביעה!

כמות הדואר החודשית המגיעה למשפחה ממוצעת היא כמעט כמו של משרד קטן. זה מבאס לא מעט משפחות.

אצל חלקן הדואר כלל לא נפתח ונערם לו במקרה הלא-טוב או לעתים נזרק או אובד במקרה הממש-לא-טוב. זו בעיה. מה עושים?

ניהול כלכלת המשפחה הוא באמת כמו ניהול עסק קטן ולכן לא ניתן להמנע מהעבודה המשרדית הכרוכה בכך.

 אין לי דרך לכתוב זאת אחרת. זו עבודה שחייבים לעשות גם אם היא מעצבנת.

אחת מהאקסיומות בכלכלת המשפחה היא ש:

כל דבר בחיים קשור לכסף ולכן מי שלא מנהל את הכסף לא מנהל את החיים.

לאחר שהפנמנו את התובנות עד כה אני רוצה לתת כמה טיפים כדי לטפל ביעילות בדואר ובמסמכים מבלי להפוך את המטלה הזו למשרה מלאה.

טיפים:

מגדירים מי בבית אחראי על הטיפול בניירת (אפשר לחלק את המטלה בין בני הזוג)

מגדירים מקום בבית לאכסון קלסרים של ניירת ולפחות 3 מגשיות לניירת בטיפול

מכתבים המגיעים נפתחים ביום הגעתם ומונחים במגשית דואר חדש

אחת לשבוע (ביום קבוע ביומן) בעל התפקיד ממיין את הדואר לשני סוגים: לטיפול ולתיוק. באותו היום עוברים על הדואר לטיפול ומטפלים במה שניתן (תשלומים למיניהם או פעולות אחרות). מה שדורש המשך טיפול נשאר במגירת הטיפול ומטופל במהלך השבוע. מה שסיים טיפול עובר למגשית התיוק

אחת לחודש לפחות (לקבוע ביומן) מתייקים את כל הניירת הממתינה לתיוק בקלסרים המתאימים.מגשיות לניהול הדואר

כיצד לתייק וכמה זמן לשמור מסמכים?

הטבלה להלן הינה בגדר המלצה. אין היא מחייבת ואפשר להשתמש בה כקו מנחה ולהתאימה לצרכי המשפחה שלכם.

טבלת המלצות לתיוק מסמכים בכלכלת המשפחה

סיכום

מעטים הנהנים מהעבודה המשרדית הכרוכה בניהול כלכלת המשפחה. עם זאת, הסדר הנובע ממנה גם מביא ערך כלכלי וגם מונע צרות, הסתבכויות ובזבוז זמן מיותר כאשר צצה בעיה מול אחד הגופים. כמות ההשקעה הכרוכה בהרגל הזה אינה דרמטית וכאמור, ערכה רב. בהצלחה!

 


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.