סל קניות לחג – יש דבר כזה?

כמדי שנה, לקראת החגים מופיעות בתקשורת כתבות תחקיר על ה"סל" הזול ביותר לחג. הייתי חייב לכתוב על זה. לממהרים, אמ;לק: 1) אל תאמינו 2) רמי לוי מנצח 3) אין כזה דבר

הסברים

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת דוח תקופתי הנקרא סקר הוצאות משקי בית. על פי סקר 2015 ההוצאה הממוצעת של משק בית על מזון היא כ 2500 שח בחודש. עיתון ידיעות פרסם השבוע תחקיר על העגלה הכי שווה אלא שהפעם נראה כאילו בעגלה נרכש כל הסופר, אחרת לא ברור כיצד הגיעו לסך של כ 2500 שח. יכול להיות שרצו לבדוק מגוון גדול יותר של מוצרים כדי לדייק בבדיקה אולם אז כבר לא מדובר בסל לחג. הבעיה עם הכותרת של הכתבה היא שמה שנראה חריג היום הופך נורמטיבי מחר. קניה בסופר לא צריכה לעלות כמו חופשה בחו"ל. אם בוחנים כתבות קודמות רואים סלים יותר צנועים אם כי גם לא קטנים.

אז מה הסיפור של סל הקניות לחג? מדובר בשילוב של כמה גורמים שמשפיעים על כמות הכסף שאנו מוציאים בקנית מזון לחג.

ראשית, חגים הם הזדמנות למפגש משפחתי וחברתי אשר נסוב סביב השולחן, כלומר הוצאה גדולה יותר על מזון. ארוחה חגיגית משמעה יותר בשר ודגים שהם מוצרי המזון היקרים ביותר וכמובן יין. מצד שני, מי שמארח אמור גם להתארח כך שתיאורטית ההוצאות אמורות להתקזז J

שנית, בחגים עולה הביקוש בחנויות המזון. על פי סמסטר א' בכלכלה, כשהביקוש עולה כך גם המחירים.

שלישית, לכל חג מוצרים ייחודיים לו. דבש בראש השנה, מצות ומיץ ענבים בפסח, נרות בחנוכה, פירות יבשים בטו בשבט וכיו"ב. אלה מוצרים שעם בוא החג הביקוש להם קשיח כלומר לא מושפע מתנודות במחיר, גם אם הוא עולה.

רביעית, אוירת החג וההתרגשות משפיעות גם על השיקולים הכלכליים ועל ההצמדות לכללי היום יום, לא תמיד לטובה.

מה עושים?

מתעלמים מהרעש התקשורתי. הסל לחג הוא הסל שאתם מרכיבים על פי הרשימה האישית שלכם. הוא ייחודי למשפחה שלכם כי אין סל סטנדרטי (לפחות בינתיים).

נצמדים לכללים הרגילים בעת קנית מזון: רק עם רשימה, ללא ילדים, לא בשעות העומס, המנעות ממבצעי צריכת יתר, התכופפות למדפים הנמוכים, לא כשרעבים וכד'.

בחגים יש יותר זמן פנוי. זה אומר שאפשר יותר לבשל בבית, גם יותר בריא וגם יותר זול. אפשר להיעזר בבני המשפחה ולשפר את כישורי הבישול שלכם ושל הילדים, זה רווח גם לימות החול J

לזכור לתקצב את החגים כחלק מתקציב ההוצאות השנתי. חגים אינם באים בהפתעה וכמובן שאינם מצריכים לקיחת אשראי (בשום פנים ואופן).

לסיכום

שתהיה לכולנו שנה טובה, עם המשפחה והחברים, עם פחות עיתונים ועם שקט ויציבות כלכלית.

נ.ב. למה רמי לוי תמיד מוביל? כי הוא יודע אילו מוצרים בודקים ב"סל המדגמי". זה לא מסובך, הם חוזרים בכל חג.


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הגנה על עובדים – השוואת שני מקרים

שני מקרים של מאבקי עובדים בשבוע אחד גרמו לי לכתוב.

כידוע, אני לא חובב של ההסתדרות וכל מי שפועל בשיטותיה. כבר כתבתי בעבר שמדובר בארגון מושחת, נקודה. ארגון שכופה מס על חבריו ומסרב בתוקף לשקיפות הוא מושחת עד שיוכיח אחרת.

ואני גם לא חושב שיציבות תעסוקתית היא מטרה מקודשת ולכן כל קומבינות הדבקת עובדים לכיסאותיהם לנצח פסולות בעיני. אנו חיים במאה ה-21 שבה דינמיות תעסוקתית ושינויי תעסוקה וקריירה הם נתון שצריך לחיות איתו.

לבסוף, אני סולד מועדי עובדים שנזעקים כל פעם שסתם מזיזים להם או לידם את הגבינה ובזעקתם מפריעים לפעילות העסקית של המעסיק שלהם (ובסוף מוכנים להזזת הגבינה תמורת פיצוי כלשהו).

לכן, לא הופתעתי כשנציג הועד של בנק איגוד פרץ לתקשורת והכריז על סכסוך עבודה בשל הכוונה להעביר את הבעלות של הבנק לגוף אחר. הרי הנהלת הבנק ברוב חוצפתה העסקית לא בקשה לכך אישור מנציג הועד (אף שלא הוזכרה פגיעה כלשהיא בתנאי העובדים). ומי קפץ ונזעק לעזרה לעובדי הבנק? ההסתדרות כמובן.בנקאי

התסריט ידוע. בסוף עובדי בנק איגוד יקבלו איזה צ'ופר נוסף לשכרם וישתקו. כך קרה כבר בעבר.

עד כאן הכל שגרתי, לצערנו.

אבל אז תפסה אותי כותרת אחרת כמעט באותו היום, של פגיעה בעובדים במקום אחר. עיריית באר שבע החליפה את קבלן מטאטאי הרחובות שלה וגרמה באופן עקיף לפיטורי מאות עובדים.

במה שונה מקרה זה מהמקרה של עובדי בנק איגוד?

בבנק איגוד לא פיטרו ולא פגעו באף אחד ובכל זאת הוכרז סכסוך עבודה

למטאטאי הרחובות לא נחלצה ההסתדרות לעזור (למה לא לעזאזל???) והם הולכים הביתה בשקט וכנראה יהיו נטל על תשתיות הרווחה

החלפת בעלים של עסק לא אמורה לגרום לפיטורי עובדים וברור שאין סיבה שהחלפת קבלן נקיון תגרום לכךstreet sweeping

אולי הדבר המשותף היחיד הוא שבשני המקרים אין הגיון. בשניהם יש מפסידים. גם כלכליים.

עסק שיש בו ועד מיליטנטי שרואה את הנהלת העסק כאויבתו אינו יכול להצליח עסקית ויפסיד.

גוף (במיוחד שלטוני) שגורם לפיטורי עובדים (גם אם לא ישירים) לא בגלל שלא צריך אותם אלא כתוצאה מהחלפת מכרז מפסיד בגדול כי עובדים מפוטרים בתחתית הסולם הסוציו-אקונומי יהפכו לנטל כלכלי דרך דלתות מחלקות הרווחה ולכן גם פה יש הפסד לכולם.

מה עושים?

אפשר פשוט לחשוב בהגיון. אפשר להכניס למשל תנאי במכרז החלפת קבלן (מאותו סוג של שירות) המחייב העסקת מרבית עובדי הקבלן הקודם, כמובן בתנאי שאותו השירות הניתן עד כה ממשיך על ידי הקבלן החדש. אפשר גם להכניס קצת חמלה ולא רק שיקולים כלכליים. שיקול דעת אינה מילה גסה.  זו הציפיה שלי מעיריית באר שבע ומגופים אחרים שמידי פעם מחליפים קבלן (וזה בסדר גמור להחליף קבלנים). ומה הציפיה שלי מההסתדרות? אין לי.


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

מה לעשות עם כל הדואר

מה עושים עם כמויות הניירת המגיעות אלינו בדואר?

מאז שבני האדם הפסיקו לכתוב מכתבים אישיים אחד לשני (חבל) כמעט כל הדואר המגיע אלינו הוא דואר רשמי כלשהו. מהבנק, מחברת הביטוח, מספקי השירותים, מקרן הפנסיה, ממס הכנסה, מחברות האשראי ועוד. ככל שחיינו משתכללים כך אנו בקשר עם יותר גופים מסחריים ושלטוניים.

יותר מדי דואר
זהירות! סכנת טביעה!

כמות הדואר החודשית המגיעה למשפחה ממוצעת היא כמעט כמו של משרד קטן. זה מבאס לא מעט משפחות.

אצל חלקן הדואר כלל לא נפתח ונערם לו במקרה הלא-טוב או לעתים נזרק או אובד במקרה הממש-לא-טוב. זו בעיה. מה עושים?

ניהול כלכלת המשפחה הוא באמת כמו ניהול עסק קטן ולכן לא ניתן להמנע מהעבודה המשרדית הכרוכה בכך.

 אין לי דרך לכתוב זאת אחרת. זו עבודה שחייבים לעשות גם אם היא מעצבנת.

אחת מהאקסיומות בכלכלת המשפחה היא ש:

כל דבר בחיים קשור לכסף ולכן מי שלא מנהל את הכסף לא מנהל את החיים.

לאחר שהפנמנו את התובנות עד כה אני רוצה לתת כמה טיפים כדי לטפל ביעילות בדואר ובמסמכים מבלי להפוך את המטלה הזו למשרה מלאה.

טיפים:

מגדירים מי בבית אחראי על הטיפול בניירת (אפשר לחלק את המטלה בין בני הזוג)

מגדירים מקום בבית לאכסון קלסרים של ניירת ולפחות 3 מגשיות לניירת בטיפול

מכתבים המגיעים נפתחים ביום הגעתם ומונחים במגשית דואר חדש

אחת לשבוע (ביום קבוע ביומן) בעל התפקיד ממיין את הדואר לשני סוגים: לטיפול ולתיוק. באותו היום עוברים על הדואר לטיפול ומטפלים במה שניתן (תשלומים למיניהם או פעולות אחרות). מה שדורש המשך טיפול נשאר במגירת הטיפול ומטופל במהלך השבוע. מה שסיים טיפול עובר למגשית התיוק

אחת לחודש לפחות (לקבוע ביומן) מתייקים את כל הניירת הממתינה לתיוק בקלסרים המתאימים.מגשיות לניהול הדואר

כיצד לתייק וכמה זמן לשמור מסמכים?

הטבלה להלן הינה בגדר המלצה. אין היא מחייבת ואפשר להשתמש בה כקו מנחה ולהתאימה לצרכי המשפחה שלכם.

טבלת המלצות לתיוק מסמכים בכלכלת המשפחה

סיכום

מעטים הנהנים מהעבודה המשרדית הכרוכה בניהול כלכלת המשפחה. עם זאת, הסדר הנובע ממנה גם מביא ערך כלכלי וגם מונע צרות, הסתבכויות ובזבוז זמן מיותר כאשר צצה בעיה מול אחד הגופים. כמות ההשקעה הכרוכה בהרגל הזה אינה דרמטית וכאמור, ערכה רב. בהצלחה!

 


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.