ביטוחי בריאות – קצת סדר ושיקולים

ביטוח מהו?

בהגדרה הפשוטה, ביטוח הוא אמצעי לחלק בין רבים את הנזקים העלולים ליפול למעמסה על היחיד. הרי לנו יתרון לחיים בקבוצה. חשוב לזכור הגדרה בסיסית זו שכן למרות התפתחות התחום, הגופים  עסקיים העוסקים בו והחקיקה בנושא, ההגדרה הבסיסית עדיין תופסת.

בשנים האחרונות קיבל תחום הביטוח בישראל מקום בקדמת הבמה בזכות מספר רפורמות המיטיבות עם האזרח. ניתן למנות את הרפורמות בביטוחי הבריאות, הסיעוד, אובדן כושר עבודה, העלאת  השקיפות והבהירות בדוחות הפנסיוניים ועוד. אתרי אינטרנט כמו הר הכסף, הר הביטוח, מחשבוני השוואת פרמיות המאפשרים לקבל מידע שפעם רק חלמנו עליו אלא אם בן התחתנו עם סוכן ביטוח, הם  היום כלים נפוצים ושמישים.

עם זאת ההחלטה האם לרכוש ביטוח עומדת בסופו של דבר בפני האזרח וזו אינה החלטה קלה. הרי כל העניין סובב סביב עקרון האי-ודאות ובתנאי אי-ודאות לא קל לקבל החלטה.

ציר הקטסטרופה מ 0 ל 1

איך מחליטים?

שימו לב, בשלב זה לא שואלים, מה הסיכוי אלא רק מה תהא התוצאה. בקצוות הציר קל  לענות על השאלה. למשל, מוות של המפרנס הראשי, שריפת הבית וכיו"ב מצד אחד כנראה יגרמו לקריסה כלכלית של המשפחה לעומת התקלקלות מכונת הכביסה מצד שני אשר ככל הנראה לא תגרום לקטסטרופה כלכלית. בין קצוות הציר ניצבים מקרי סיכון רבים אחרים ומיקומם על הציר תלוי בגורמים רבים כמו מערך ההגנות הקיים, איתנותה הכלכלית של המשפחה, היכולת הסובייקטיבית לספוג נזקים ועוד. בסוף, הדילמה היא האם לייצר הגנה מראש מפני הנזק או להתמודד עימו לכשיופיע. הגנה, כאמור יכולה להיות באמצעות רכישת ביטוח, הקצאת נכסים, הסכם ערבות הדדית ועוד. לכל מנגנון הגנה יש עלות. אילולא כן לא היתה כלל דילמה.

מה קורה בביטוחי בריאות?

ביטוחי בריאות שמים על השולחן מספר מורכבויות נוספות. ננסה בהמשך להתמודד איתן. ראשית, מגיל צעיר אנו יודעים שבבריאות לא משחקים, העיקר הבריאות וכו'. אלה מנטרות נכונות. אינני מכיר מי שיהיה מוכן למכור את בריאותו תמורת סכום כסף כלשהו. מערך ההגנה שלנו מפני אויבי הבריאות מורכב מכמה שכבות. שכבה ראשונה היא שכבת המניעה. חיים בריאים, ספורט, תזונה נכונה, אי חשיפה לזיהום ועוד. מי שקרא את המאמר על מהפכת הגילאים זוכר שצעירי המאה ה-21 יחיו עד 100 . השכבה השניה היא שכבה ביטוחית המסופקת לתושבי ישראל המשלמים דמי ביטוח לאומי על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי וניתנת בצורה שווה לכל התושבים ללא קשר לגובה דמי הביטוח ששלמו. השכבה השלישית גם היא שכבה ביטוחית ומהווה הרחבה אופציונלית של השכבה השניה ונקראת שירותי בריאות נוספים (שב"ן) או "משלים". בשונה מביטוחים בתחומים אחרים, לתכנית השב"ן יכול להצטרף תמורת תשלום כל חבר קופת חולים בלא תלות במצבו. תכניות השב"ן שונות במעט בין קופה לקופה וניתן לקרוא את תוכנן באתר של הקופה. כאמור, ההצטרפות היא אופציונלית ואין הקופה יכולה להכריח חברים להצטרף. השכבה הרביעית היא ביטוח בריאות פרטי. ביטוח בריאות פרטי הוא גם אינדיבידואלי וגם אופציונלי הן מצד המבוטח והן מצד המבטח (למעט ביטוח קבוצתי דרך מקום העבודה) ותכולתו נקבעת בחוזה בין המבטח והמבוטח. זה מביא דילמה נוספת – מתי לרכוש את הביטוח? הרי אם אני בריא כשור, קשה לי לדמיין ולהעריך את הצורך בביטוח. אם אני כבר לא כל כך בריא, חברת הביטוח לא תסכים לקבל אותי או שתחריג את מחלותיי מהכיסוי הביטוחי. אכן דילמה. עד כאן, כבר לא פשוט. רבים מתקשים לדעת באילו שכבות אופציונליות לבחור, כיצד לתפור אותן לפי צרכיהם ומתי לרכוש ביטוח. הסטטיסטיקה מראה שבישראל למעל 83% מהאוכלוסיה יש כיסוי ביטוחי רפואי מעבר לשכבת הביטוח הממלכתי. זה נתון גבוה בהשוואה לעולם. בנוסף, בגלל השילוב של המנטרות (בבריאות לא משחקים) ומורכבות הנושא יוצא שלהרבה ישראלים יש ביטוחי כפל מיותרים.

הרפורמות

לזכותה של הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, דורית סלינגר, ייזקפו מספר צעדים ורפורמות שמיטיבות איתנו האזרחים. ראשית, שקיפות מידע. אתר "הר הביטוח" שהשיק משרד האוצר מאפשר לנו לראות אילו פוליסות ביטוח יש לנו. מעולה. רפורמה נוספת היא הרפורמה בביטוחי הבריאות שהפכה את הפוליסות לפוליסות אחידות ופשוטות להבנה. בנוסף השיק משרד האוצר מחשבון אינטרנטי להשוואת ביטוחי בריאות. כל אלה מחזקים את יכולתנו הצרכנית בתחום מורכב זה ואני ממליץ לתרגל ולנצל את היכולות הללו.

כמה טיפים

 היו חברים של סוכן הביטוח שלכם. סוכן ביטוח טוב הוא כמו רופא שיניים, ספר, קצב,
מוסכניק ונותני שירותים נוספים שהולכים איתנו לאורך החיים. אם אין לכם, חפשו סוכן מומלץ. אם אתם לא מרוצים – החליפו. סוכן ביטוח טוב יהיה קשוב לשאלותיכם ויסביר לפרטים את המשמעויות השונות של הכיסויים הביטוחיים כך שתוכלו לקחת החלטות מושכלות.
 אל תסכימו לרכוש ביטוח בטלפון. חברות הביטוח יתלו אותי על כך אבל אני חושב שהנושא חשוב מדי וראוי לדון עליו בפגישה עם הסוכן שלכם. חזרו לסעיף הקודם.
 הכירו את המושגים הבסיסיים: שיפוי, פיצוי, קבוצתי מול אישי, שאלון חיתום, השתתפות עצמית, פרנצ'יזה, ערך סילוק, תקופת אכשרה וכו'. לצערי קצרה היריעה כאן מללמדם. הבנתם תעזור לכם לקבל החלטות. 
 Pick and Choose  – במיוחד בביטוחי בריאות פרטיים בחירת כיסויים בפינצטה בהחלט  אפשרית. לא חייבים לרכוש חבילה מלאה. אם נחזור לציר הקטסטרופה נראה שכיסויים שונים נמצאים במקומות שונים על הציר. הפעילו שיקול בהתאם לפוטנציאל הקטסטרופה ומאפייני כיסויי בריאותהמשפחה שלכם.
 קראו את הפוליסה. לאחרונה, הטקסט הלא ברור מן העבר הוחלף בטקסט ברור יותר. הגם שאין מדובר בחומר הקריאה המרתק בתבל חשוב לפחות פעם אחת (הקדישו לכך זמן) לקרוא ולהבין את הפוליסה. במיוחד בביטוחי הבריאות זה יאפשר לכם לבחור נכון את הכיסויים המתאימים לכם.
 בדקו עלויות ואת השינוי בהן לאורך החיים. ישנם ביטוחים שעלותם לילדים למשל נמוכה מאד לעומת עלות גבוהה למבוגרים.
 היזהרו מהחלטות לא הפיכות. בביטוחים מתמשכים (כמו בריאות וחיים) יש חשיבות לשמירה על רצף. קטיעה של רצף ביטוחי יכולה להיות בלתי הפיכה. שימו לב כשעוזבים מקום עבודה עם ביטוח קולקטיבי לאפשרות להמיר אותו לפרטי תוך שמירה על רצף. כרגיל, התייעצו עם איש מקצוע שאתם סומכים עליו.
 כפי שציינתי בתחילת המאמר, רכישת ביטוח אינה ההגנה הכלכלית היחידה למקרה סיכון. ניתן גם לייעד חסכונות, להסכים לערבות הדדית במשפחה או בקבוצת חברים ועוד.

ומה עם ביטוחי הסיעוד? נדבר על כך באחד המאמרים הבאים.
שמרו על עצמכם והשארו בריאים! 

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

לבטח או לא לבטח זאת השאלה. ומה עם הצנצנת?

הביטוחים וההגנות הכלכליות נמצאים בעדיפות עליונה בניהול כלכלת המשפחה. עם זאת, ההחלטה כנגד מה לבטח וכנגד מה לא הינה החלטה לא פשוטה. מצד אחד, חוסר בביטוח עלול לגרום לקטסטרופה כלכלית ומצד שני, ביטוח יתר יגזול חלק ניכר מההכנסות ומתקציב המשפחה ויפחית את היכולת לחסוך למימוש יעדים.בית נשרף
אז מה עושים? נתחיל להוציא מהמשוואה את המקרים הקלים. המקרים הקלים הם אלה שאנחנו יודעים בוודאות שאם יקרו חס וחלילה יגרמו לנו נזק שלא נוכל לעמוד בו. למשל ביטוחי צד ג' למיניהם (דירה, רכב), משום שאיננו יכולים לדעת כמה נזק נגרום שלא במתכוון לרכושו של האחר בין אם זו המרצדס החדשה של השכן או דירת הסטודנטים בה אנו גרים בשכירות, הרי שברור שאנו זקוקים לביטוח נגד סיכון כזה. עוד מקרה קל הוא ביטוח נגד הוצאות רפואיות דרמטיות שלא מכוסות בביטוח הבריאות הממלכתי כמו תרופות מחוץ לסל, ניתוחים בחו"ל וכד'. אחרי הכל, לא נרצה שהתרופה שתציל לנו את החיים תהפוך את חיינו לחיי עוני.
מן הצד השני של המקרים הקלים עומדים הביטוחים שמקנים לנו כיסוי נגד סיכונים פעוטי ערך אשר אם יקרו נוכל ממילא לעמוד בהוצאה מתוך התקציב השוטף או מתוך חסכון שחסכנו בצד במיוחד לאירועים כאלה ("חסכון צנצנת"). הדוגמא הטריוויאלית הינה הביטוחים שמנסים למכור לנו למכשירי החשמל, במיוחד אלו שזה עתה קנינו. אלה ידועים גם בכינויים "הרחבת אחריות". תמורת חצי שקל ליום, או סיסמא שיווקית דומה, ינסה המוכר בחנות או הטכנאי שבא להרכיב את מכונת הכביסה למכור לנו את הביטוח הנוסף.
בכלכלת המשפחה אנו ממליצים להחזיק סכום מסויים מחוץ לתקציב השוטף כדי לתת מענה להוצאות בלתי צפויות (יש שיאמרו שהן צפויות רק שעיתויין אינו צפוי). אני מכנה את הסכום הזה "הצנצנת שמעל הארון". בצנצנת נשים בין 5000 ל 10000 שקל ונשתמש בה רק כשמשהו נשבר או מתקלקל (חופשה בפריז אינה עומדת בקריטריונים של הצנצנת אבל משקפיים שנשברו כן).
חשוב להקפיד לתקצב את הצנצנת (המטאפורית או שלא) ולמלאה מחדש באמצעות התקציב החודשי, כלומר להפקיד בצנצנת כ 10% משוויה עד שתתמלא שוב (נגיד בין 500 ל 1000 שקלים בחודש).צנצנת בלתם
כמו שאנחנו רואים, הצנצנת נותנת לנו מענה לאירועים הלא צפויים אך לא קיצוניים שאינם מבוטחים וזאת מבלי ליצור לנו הוצאה בלתי צפויה בתזרים החודשי.
ומה עם כל השאר? ובכן זה כבר תלוי בגורמים סוביקטיביים לכל משפחה. יחד עם זאת חשוב לעשות חשיבה בכל עניין ותחום ביטוחי ולנתח את היכולת של המשפחה להתמודד עם אירוע כזה הן מבחינה כלכלית והן מבחינת השקט הנפשי. מרפי הרי לא מתייעץ איתנו מתי להופיע.
בנוסף, חשוב להכיר את הפוליסות שלנו או את אלו שמציעים לנו. זו לא בושה לשאול מה שלא מובן ובמיוחד לשאול על הסייגים של כל פוליסה. תפקידו של סוכן הביטוח שלנו הוא לענות לנו על שאלות אלו. בנוסף, חברות הביטוח מפרסמות את התנאים המלאים של הפוליסות באתרי האינטרנט שלהן.