מה לעשות עם דמי החנוכה

חג החנוכה הוא חג של הזדמנות נהדרת. כלכלית משפחתית כמובן.
מנהג הוא לתת דמי חנוכה לילדים. שורשי המנהג כנראה בחיקוי מנהג הענקת המתנות של חג המולד. ואולם, כמיטב המסורת היהודית, לקחו את המנהג של השכנים, עגלו כמה פינות ושיפרו את העסק. אחרי הכל, מדוע לטרוח וללכת לחנות, לקנות לילד מתנה (ספר) שאיתה הוא יצטרך ללכת שוב לחנות ולהחליפה במשהו שהוא באמת רוצה (משחק)? מסורבל. לטס קאט ד'ה בולשיט ופשוט ניתן לו כסף. הגיוני.

ההזדמנות האמיתית שיש לנצל היא ההזדמנות לשיח כלכלי עם הילדים. לדבר איתם על משמעות הכסף, מאין הוא בא, אפקט החסכון וההשקעה, משמעות ההתאפקות כדי להגיע ליעד יותר גדול ומשמעותי ועוד. זו הזדמנות נהדרת שהילדים רק יודו לכם עליה בעתיד. נצלו אותה.

גם אני רוצה לנצל את ההזדמנות כדי להציע תרגיל לחנוכה. מי שרוצה יכול בקלות ליישם. נגיד שבמקום לתת דמי חנוכה במזומן לילדים בחג, נרכוש בכסף (רצוי לאסוף גם מהסבתות) נייר ערך שמתאים להשקעה לטווח ארוך, נגיד תעודת סל של מדד המניות העולמי, או של S&P500 או קרן נאמנות גמישה או משהו דומה. לא קריטי לצורך התרגיל. כל שנה בחנוכה, נרכוש עוד מאותו נייר ערך בשווי דמי החנוכה לאותה שנה. לא ניגע בהשקעה עד הגיעו של הילד לגיל 18. בגיל 18 נציע לו למכור את ההשקעה או להמשיך להחזיק בה. עשיתי סימולציה של התרגיל הזה על דמי חנוכה שנתיים של 1000 משנת 1999 ועד היום, כלומר 18 שנות השקעה של 1000 שקלים בשנה. השקענו בתרגיל במדד S&P500. ובכן, בקופתו של הילד הצטברו מעל 40000 שקלים, אפילו שהשקענו רק 18000. יפה, לא? כמובן זו רק דוגמא, לא ניתן להבטיח תשואה וכו' וכו' וכו'. אבל בואו נחשוב מה יקרה אם הנער ימשיך כך עד כמעט גיל הפנסיה? נסו לעשות סימולציה של 60 שנה. המספרים המדוייקים לא חשובים אבל שוב, זו הזדמנות נהדרת לתרגל חסכון והשקעה ולהבין את עקרונותיהם הבסיסיים. זו הגדולה של דמי החנוכה. חג שמח !

נ.ב. נצלו את ההזדמנות גם כדי לנטרל שימוש במילים בעייתיות כמו לבזבז כסף כמו בדוגמא כאן

 

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

האייפון 10 מגיע!

הלילה יתחיל להימכר האייפון 10 בישראל. ללא ספק על הסקאלה שבין מוצר שאני צריך ומוצר שבא לי האייפון הוא אולי הסמן הימני ביותר. עכשיו, זה בסדר גמור לרכוש דברים שעושים לנו טוב בכל צורה שהיא. אחרי הכל לא באנו לעולם רק כדי לכלות את ימינו באכילה, שינה ומילוי שאר צרכינו הבסיסיים.

הסיבה שהאייפון עומד כמעט בקצה הימני של הסקאלה של צריך/בא-לי הוא השילוב בין מוצר שתכליתו לתת מענה לצרכים רגשיים ומחירו היקר (5000 שח וו.ת.פ.!). יש עוד מוצרים כאלה, חלקם חוצים גם סקאלות חוקיות ומוסריות אבל זה לדיון אחר.

עם זאת, מבחינה כלכלית כדאי להדגיש כמה נקודות:

1. מתן מענה כלכלי לצרכי בא-לי צריך להתבצע אחרי שהצרכים הבסיסיים יותר מולאו, כולל הגנות כלכליות, חסכון ליעדים לטווח ארוך ובינוני וכד'
2. חסכון ליעדי בא-לי צריך להתבצע מראש כמו לכל יעד אחר
3. אין שום צידוק לשימוש באשראי למימוש יעד בא-לי. פשוט לא.
בא-לי אייפון 10
בא-לי אייפון 10

ובנימה חברתית: אין צידוק, לא כלכלי ולא מוסרי, לא כעת ולא בעתיד, לבוא בטענות כלפי מישהו בטענת חוסר יכולת כלכלית כאשר נקודות 1,2,3 לא מולאו. כאזרח, אני רואה חוסר צדק מוסרי לדרוש קצבאות מהמדינה כאשר אני משתמש בכספים לרכישת בא-לי יקרים. כמדריך כלכלי, חשוב לי להדגיש את ההקפדה על התנהלות ואסטרטגיה כלכלית משפחתית נכונה כהכרח להצלחה בחיים הארוכים המצפים לנו.

איחולי אושר ועושר לכולנו.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.