נתניהו הגיע לגיל פרישה

small_orange_triראש הממשלה בנימין נתניהו הגיע השבוע לגיל 67. מזל טוב. לפי החוק הוא צריך לפרוש לגמלאות. במקומות עבודה רבים במשק היו כופים זאת עליו. יהיו בוודאי כאלה שישמחו אם יעשה זאת. אנחנו בעתידות לא מתעסקים בפוליטיקה כי אנחנו עוסקים בחיים עצמם!
אז צריך לפרוש בגיל 67 או לא? הרי לפי ההגדרות הרשמיות מי שמעל גיל פרישה נכנס רשמית לגיל השלישי או בניסוח הפחות תקין פוליטית – הוא הופף לקשיש.נתניהו הגיע לגיל פרישה
זו בדיוק הבעיה. אנו שבויים בתפיסות חברתיות של המאה ה-19 וה-20 בהן אנשים חיו מספר שנים בודדות לאחר גיל הפרישה (אם התמזל מזלם והגיעו אליו). במאה ה-21 המצב השתנה. כיום הגיל השלישי הוא תקופה ארוכה של כ-20 שנה. זה הרבה זמן! זה פרק חיים רציני שכדאי לנצל בחכמה. אי אפשר רק לשמור על הנכדים במשך 20 שנה.
אין שבוע בלי שבעיתונות תופיע כתבה על משבר הפנסיות ובעקבותיה דיונים על העלאת גיל הפרישה. זהו שיח ששבוי שוב בתפיסה הארכאית והשגויה. כמו שאין צורך להוציא אדם לפרישה בכפיה כך אין צורך לכפות עליו להשאר לעבוד.
ישנם מחקרים המראים שאין קשר בין גיל תפקודי וגיל כרונולוגי. זה לבד צריך להדליק נורה אדומה אצל כל מי שרוצה לקבוע גיל פרישה אחיד לכולם.
אז מה הפתרון לאתגרים הכלכליים הנובעים מהתארכות תוחלת החיים (כמו הירידה בקצבאות מקרנות הפנסיה)?

 הפתרנות צריכים להיות יותר יצירתיים. הם צריכים להתחשב בדינמיקות המשמעותיות של שוק העבודה במאה ה-21 (כמו ריבוי קריירות וריבוי תקופות ביניים) ובהבדלים בין בני אדם מבחינה תפקודית. הם צריכים להפטר מתפיסות שגויות על ירידה ביכולות וכישורים בגיל מבוגר משום שיש הוכחות לכך שבהכשרה מתאימה אין הבדל ביכולות בין צעירים ומבוגרים. הפתרונות צריכים גם לאפשר גמישות כלכלית ולעודד תכנון כלכלי ארוך טווח לכל אחד כך שמעגלי החיים של כל אחד ישיקו ליכולותיו ושהאינדיבידואל יחיה בתחושת מימוש ורווחה בכל אחד מפרקי חייו.
מוזמנים לשוחח עוד על הנושא המרתק הזה.


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

חיים מוות וסטטיסטיקה

small_green_triתוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם, לגברים 80.3 שנים ולנשים 84.1 שנים. מסתבר ששפע קונפליקטים מבית ומחוץ, צפיפות, מתח, ורמת דריכות גבוהה הם כנראה מתכון סודי לחיים ארוכים.

בפוסטים קודמים כתבתי על מהפכת הגילאים בחברה. הנושא עוד ילווה אותנו. מהפכה זו מהפכה.

אני רוצה לחזור ולבאר נקודה חשובה. מי שנמצא בגיל מבוגר ומתייחס לתוחלת החיים בישראל כדי לאמוד את שארית חייו טועה. הסיבה היא שנתון זה כולל את כל ההשפעות הסטטיסטיות שיש לאלו שמתו בגיל צעיר יותר או צעיר פחות ואף סמוך ללידה. תוחלת החיים מחושבת על פי לוחות תמותה של האוכלוסיה בכל הגילאים.

מי שרוצה באמת לדעת כמה נותר לו לחיות (בממוצע סטטיסטי כמובן) צריך להסתכל על תוחלת החיים בגיל הנוכחי שלו. דוגמא: מי שהגיע לגיל 65 תוחלת חייו תהיה 83.9 לגברים ו 86 לנשים (עפ"י לוחות תמותה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנים 2008-2012). במילים אחרות, ההסתברות שאשה בת 65 תחצה את גיל 86 זהה להסתברות שלא תחצה אותו ולכן זהו המספר אליו יש להתייחס.

למה זה חשוב? כדי לתכנן נכון את ההיערכות הכלכלית לגיל מבוגר.

אגב, יש הבדלים במספרים בין מגזרים שונים ובין מקומות ישוב שונים.

בטבלה ובגרף בהמשך תוכלו לראות דוגמאות נוספות
טבלת תוחלת החיים בישראל לפי גילאוהבי הסטטיסטיקה מוזמנים לחפור עוד בלוחות התמותה המפורסמים על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הסטטיסטיקה כידוע, אינה משקרת.

לסיום, אפילו שסטטיסטית הסיכוי מאד קלוש, עד 120! וכמובן בריאות.

גרף תוחלת החיים בישראל לפי גיל


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.