לספסל הלימודים באמצע החיים

מי ששמע את ההרצאה שלי "לחיות עד 100" על מהפכת הגילאים ועל התנהלות כלכלית במאה ה-21 יודע שאחד הכוחות שניפצו את המודל הכלכלי משפחתי מהמאה ה-20 הוא התיישנות הידע. רבים כבר מבינים שרענון ידע באמצע החיים הוא הכרח אולם מעטים מיישמים זאת, משיקולים שונים.

עבדכם הנאמן בילה את הקיץ האחרון בקמפוס הטכניון בתל אביב בתכנית נסיונית לרענון מהנדסי תכנה מבוגרים. תכנית כזו, שהיא חשובה מאד ואני תקווה שתצליח ותתבסס, היא בבחינת מאוחר מדי. רוב משתתפי התכנית היו אנשים שנפלטו באמצע החיים ממקום העבודה (כן, גיל 45 זה לא גיל פרישה חוץ מאשר בכמה מקומות עבודה איזוטריים) והתקשו לחזור. על העיוות הגילאי בשוק ההיטק הישראלי כתבתי מאמר בעבר. חוץ מההי-טק ישנם מקצועות הולכים ומתרבים בהם הידע מתיישן מהר ולכן הרעיון של ביקור באוניברסיטה כאירוע חד פעמי בחיים, גם הוא כבר לא מתאים במאה ה-21. אנשים רבים שלמדו באקדמיה לפני 20 או יותר שנה, גם אם יש להם תארים מתקדמים, גאים לכתוב זאת בקורות החיים וחשים גאווה גדולה. ואולם, בשוק התעסוקה הנכס הזה הוא כמו בגד שיצא מהאופנה, הוא כבר לא מעניין. קצב ההתפתחויות המדעיות והטכנולוגיות, כמעט בכל תחום בחיים, הוא היום כזה שכל תחום עובר יותר ממהפכה אחת בפרק זמן של חיים של אדם.

המסקנה היא ברורה, כמעט כל אחד חייב לחזור לספסל הלימודים כדי לתחזק את הקריירה שלו. מוטב לעשות זאת בצורה מתוכננת כחלק מהאסטרטגיה הכלכלית המשפחתית. יש להקצות לכך את שני המשאבים החשובים: זמן וכסף.

ספסל הלימודים
ספסל הלימודים
מעבר לערך המוסף בתחזוק הקריירה יש ללימודים באמצע החיים יתרונות נוספים:

יציאה מהשגרה
קשרים עם אנשים חדשים והרחבת ה network המקצועי שלי
זה מעניין!
סלילת אפשרות לשינוי קריירה (למשל החלפת תחביב למקצוע) רצוני או כפוי
חיזוק הבטחון העצמי

איך לעשות זאת נכון?

אם אתם שכירים, שיחה עם הבוס על האפשרות של פיתוח מקצועי. הציעו אפשרויות.
יש היום הרבה תכניות המתאימות לאנשים עובדים
דאגו להקצות לכך מקור מימון. אם השדרוג המקצועי גם ישדרג את הכנסתכם יש הגיון כלכלי לקחת לשם כך הלוואה.
לא עובדים? חפשו מקורות סבסוד (לשכת התעסוקה, תכניות בתמיכה ממשלתית להכשרה מקצועית ועוד). את הזמן כבר יש לכם – נצלו אותו.
בני זוג – אנא תמכו בבן הזוג הלומד. זה חשוב לעתיד המשפחה.
תכננו מראש מה תעשו עם הידע החדש. תתקדמו בעבודה הנכחית? תחפשו שינוי?
התעדכנו בדרישות שוק העבודה. האם ישנן התמחויות נדרשות אשר במאמץ לא רב אתם יכולים לשדרג עצמכם אליהן?

לסיכום,

אל תתנו לידע המקצועי שלכם להתיישן. השקיעו משאבים לעדכן אותו. זה חשוב, זה בריא לנפש וזה תורם ליציבות והבטחון הכלכלי שלכם. בהצלחה!


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

קחו אחריות על ארבע אבנים

השבוע היתה מחאת הנכים בכותרות. לא אביע עליה או על תוצאותיה את דעתי כאן. עקבתי אחרי המחאה ואחרי אחרים שכתבו והגיבו עליה. מעבר לדיונים הרבים בתקשורת ובזירה הפוליטית שרובם היו שטחיים, חזר מוטיב אחד בצורה דומיננטית שאותי מאד הדאיג. יש ציפיה בחלקים גדולים בציבור שהממשלה תחלץ אותו מכל צרה. זה יכול להיות בג'ונגל בדרום אמריקה, בחוסר יכולת לשלם את המשכנתא, כשנשרף הבית, בהסתבכות רפואית, בהסתבכות כלכלית ואפילו חלילה באריכות ימים.  יש לא מעט שמאמינים בכך כי הם גדלו על המוטיבים הללו. אולי זה השירות הצבאי שבעטיו אנו מרגישים שכף הזכות שלנו תמיד מלאה ואולי אלה קורבנות אחרים שהקרבנו למען המולדת מבחירה או שלא. יש לא מעט, פוליטיקאים בעיקר, הניזונים מליבוי האמונה השגויה הזו ובכך משעבדים את עתיד תומכיהם ועתיד החברה כולה. צריך להגיד בקול רם: גם אם זה היה נחמד לו היה גוף כלשהו שמחלץ אותנו מכל צרה, הוא לא באמת קיים. נכון שיש ציפיה סבירה מהממשלה לספק לנו שירותים שונים כמו ביטחון, בריאות, רווחה, חינוך וכד' אולם שירותים אלה מוגבלים ואוניברסליים. במילים אחרות לא ניתן לצרוך אותם ללא הגבלה. יתרה מזאת, כל צריכה לא הכרחית של שירותי ממשלה בהכרח מקטינה את יכולתם של אלו שבאמת נזקקים להם לצרוך אותם.

איך כל ההקדמה הארוכה הזו קשורה לכלכלת המשפחה? ובכן, החיים הכלכליים במאה ה-21 מחייבים כל אחד לתכנן את חייו הכלכליים. החובה הזו היא תוצאה בעיקר של התארכות תוחלת החיים מחד ומורכבות החיים הכלכליים בחברת השפע מאידך. עכשיו, המשפט החשוב שכל אחד צריך לזכור:

חוסר תכנון והיערכות כלכלית ארוכת טווח משמעה סכנה לחיי עוני בשלב כלשהוא בחיים
הסבר:

במאה ה-21 תוחלת החיים תחצה את המאה שנה. החיים ארוכים בהרבה מהחיים במאה ה-20. בנוסף, היחס בין שנות העבודה בהם ייצרנו הכנסה שוטפת ושנות הבטלה קטן משמעותית. על כל משפחה להיערך כלכלית לארבעה מצבים שהשלכותיהם הכלכליות משמעותיות. נקרא להן ארבע האבנים הגדולות שכל משפחה צריכה לשים בצנצנת הכלכלית שלה לפני כל דבר אחר.

זקנה – כשלושים שנה של חיים ללא הכנסה מעבודה לאחר הפרישה

מצב סיעודי – מצב פיזי שבו אדם זקוק לעזרת הזולת לביצוע פעולות יומיומיות

הסתבכות רפואית – מחלה קשה, נכות, צורך בטיפול רפואי יקר, אי יכולת לעבוד

שינוי לרעה במצב כלכלי – אבדן הכנסה מפיטורין או מוות, הסתבכות בהלוואות, צריכת אשראי מופרזת וכד'.

ארבעת המצבים הללו אינם נדירים אך אי מוכנות להם יכולה להביא להדרדרות כלכלית ולעוני במהרה ובקלות. האם הממשלה צריכה לחלץ אותנו ממצבים אלה והאם היא יכולה? התשובה פשוטה. לממשלה סכום כסף מוגבל ולכן היא צריכה לחלקו בתבונה. דרישה ממנה

4 אבנים גדולות

להגדיל הוצאה בתחום אחד תחייב הקטנה בתחום אחר או גבית מיסים נוספת. האזרח אינו יוצא מרווח מזה. לכן, מוטב לכל האזרחים, כעיקרון, לא לבסס את האסטרטגיה הכלכלית שלהם על סיוע ממשלתי. ממשלה אינה חברת ביטוח. בנוסף, ככל שפחות אזרחים יצרכו שירותים וקצבאות, כך אלה שבאמת זקוקים להם יקבלו שירותים איכותיים יותר. זהו צדק חברתי.

 

עכשיו, כיצד מטפילם בארבע האבנים הגדולות שמנינו?

זקנה – עוקבים ומתיידדים עם ההפקדות הפנסיוניות שלנו (שכירים ועצמאים כאחד) וחוסכים ומשקיעים עצמאית לעת זקנה מעבר לתכניות הפנסיוניות. לא מושכים פיצויים במעבר בין עבודות. זכרו, שלושים שנה (אולי יותר) זה הרבה זמן.

מצב סיעודי – רוכשים ביטוח (לפחות לחמש השנים הראשונות) ו/או מקצים סכום כסף מחסכונותינו ליעד זה (כחצי מיליון שח). מקפידים על תזונה בריאה ופעילות גופנית.

הסתבכות רפואית – רוכשים ביטוח אובדן כושר עבודה איכותי (לרבים יש דרך ביטוחי מנהלים)  או ביטוח נכות (לרבים יש דרך קרן הפנסיה). מבטחים כנגד קטסטרופות רפואיות (ניתוחים בחו"ל, תרופות יקרות וכד'). מקפידים על תזונה נכונה ופעילות גופנית.

פיטורין, הסתבכות כלכלית או מוות– כל משפחה צריכה שיהיה לה סכום כסף בחסכון המיועד לכיסוי הכנסות של שנה כאשר אין הכנסה מעבודה. יש לחסוך לכך מראש. יש להיות מוכן תמיד להחלפת מקצוע או עיסוק על ידי לימוד והכשרה עצמית ועל ידי רענון הידע והכישורים. כל מפרנס במשפחה צריך ביטוח חיים שיכסה את פרנסת המשפחה התלויה בו למקרה שחו"ח ילך לעולמו בטרם עת. לבסוף, יש להמנע מצריכת אשראי לכיסוי הוצאות שוטפות. ככלל משפחה אינה זקוקה לאשראי כלל למעט שני יוצאים מן הכלל: משכנתא (לדירה ראשונה) והשקעה בהכשרה ושיפור היכולות המקצועיות.4 אבנים

לסיכום

זה לא מסובך. לפעמים זה דורש שינוי מחשבה, אבל זה מאד חשוב. טיפלתם בארבע האבנים הגדולות? בשאר האבנים יהיה לכם הרבה יותר קל.


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הגנה על עובדים – השוואת שני מקרים

שני מקרים של מאבקי עובדים בשבוע אחד גרמו לי לכתוב.

כידוע, אני לא חובב של ההסתדרות וכל מי שפועל בשיטותיה. כבר כתבתי בעבר שמדובר בארגון מושחת, נקודה. ארגון שכופה מס על חבריו ומסרב בתוקף לשקיפות הוא מושחת עד שיוכיח אחרת.

ואני גם לא חושב שיציבות תעסוקתית היא מטרה מקודשת ולכן כל קומבינות הדבקת עובדים לכיסאותיהם לנצח פסולות בעיני. אנו חיים במאה ה-21 שבה דינמיות תעסוקתית ושינויי תעסוקה וקריירה הם נתון שצריך לחיות איתו.

לבסוף, אני סולד מועדי עובדים שנזעקים כל פעם שסתם מזיזים להם או לידם את הגבינה ובזעקתם מפריעים לפעילות העסקית של המעסיק שלהם (ובסוף מוכנים להזזת הגבינה תמורת פיצוי כלשהו).

לכן, לא הופתעתי כשנציג הועד של בנק איגוד פרץ לתקשורת והכריז על סכסוך עבודה בשל הכוונה להעביר את הבעלות של הבנק לגוף אחר. הרי הנהלת הבנק ברוב חוצפתה העסקית לא בקשה לכך אישור מנציג הועד (אף שלא הוזכרה פגיעה כלשהיא בתנאי העובדים). ומי קפץ ונזעק לעזרה לעובדי הבנק? ההסתדרות כמובן.בנקאי

התסריט ידוע. בסוף עובדי בנק איגוד יקבלו איזה צ'ופר נוסף לשכרם וישתקו. כך קרה כבר בעבר.

עד כאן הכל שגרתי, לצערנו.

אבל אז תפסה אותי כותרת אחרת כמעט באותו היום, של פגיעה בעובדים במקום אחר. עיריית באר שבע החליפה את קבלן מטאטאי הרחובות שלה וגרמה באופן עקיף לפיטורי מאות עובדים.

במה שונה מקרה זה מהמקרה של עובדי בנק איגוד?

בבנק איגוד לא פיטרו ולא פגעו באף אחד ובכל זאת הוכרז סכסוך עבודה

למטאטאי הרחובות לא נחלצה ההסתדרות לעזור (למה לא לעזאזל???) והם הולכים הביתה בשקט וכנראה יהיו נטל על תשתיות הרווחה

החלפת בעלים של עסק לא אמורה לגרום לפיטורי עובדים וברור שאין סיבה שהחלפת קבלן נקיון תגרום לכךstreet sweeping

אולי הדבר המשותף היחיד הוא שבשני המקרים אין הגיון. בשניהם יש מפסידים. גם כלכליים.

עסק שיש בו ועד מיליטנטי שרואה את הנהלת העסק כאויבתו אינו יכול להצליח עסקית ויפסיד.

גוף (במיוחד שלטוני) שגורם לפיטורי עובדים (גם אם לא ישירים) לא בגלל שלא צריך אותם אלא כתוצאה מהחלפת מכרז מפסיד בגדול כי עובדים מפוטרים בתחתית הסולם הסוציו-אקונומי יהפכו לנטל כלכלי דרך דלתות מחלקות הרווחה ולכן גם פה יש הפסד לכולם.

מה עושים?

אפשר פשוט לחשוב בהגיון. אפשר להכניס למשל תנאי במכרז החלפת קבלן (מאותו סוג של שירות) המחייב העסקת מרבית עובדי הקבלן הקודם, כמובן בתנאי שאותו השירות הניתן עד כה ממשיך על ידי הקבלן החדש. אפשר גם להכניס קצת חמלה ולא רק שיקולים כלכליים. שיקול דעת אינה מילה גסה.  זו הציפיה שלי מעיריית באר שבע ומגופים אחרים שמידי פעם מחליפים קבלן (וזה בסדר גמור להחליף קבלנים). ומה הציפיה שלי מההסתדרות? אין לי.


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

על מה משלמים פה?

על מה משלמים כשקונים דברים ומה באמת יש במוצר שלי?

בחברת השפע בה אנו חיים, יותר ויותר עקרונות כלכליים קלאסיים מוחלפים באלו של הכלכלה ההתנהגותית. הכלכלה ההתנהגותית היא תחום מרתק. ככל שהעולם הסובב אותנו הופך ממוסחר (כולל הפיכתנו אנו למוצר מדף של חברות רבות) כך גוברים האלמנטים ההתנהגותיים והשפעתם על החלטותינו הכלכליות. השפע והתחכום מקשים על בחינה רציונלית של מוצרים ועל השוואתם, במיוחד ברמה הפונקציונלית. באם נרכוש מוצר העונה על הצרכים שלנו אבל גם על צרכים אחרים שלא נחוצים לנו נשלם יותר. כמובן שמטרת הצד השני היא להשפיע עלינו לעשות זאת ולהפוך מוצר יקר ל"סטנדרטי" תוך העלמת אפשרות הבחירה במוצר זול יותר (זוכרים את הפוסט על הלחם האחיד הפרוס?). כמי שעוסק בכלכלה מעניין אותי לבחון מה מרכיבי העלות בכל מוצר או שירות שאני רוכש ועד כמה הם נחוצים לי.

בואו נבחן כמה דוגמאות אקראיות.

טלפון סלולרי "חכם". מדובר במוצר שיותר נכון לקרוא לו מתוחכם מאשר חכם. מוצר שעמוס לעייפה ביכולות, חלקן נחוצות וחלקן לא. בנוסף, חלק גדול מהיכולות מוצגות בשפה שאינה ברורה למשתמש הרגיל (למשל צ'יפסט מסוג Qualcomm MSM8926 Snapdragon 400  ) כתוצאה מכך ההשוואה בין מוצרים קשה וגם היכולת לדעת האם המוצר עונה על הצרכים שלי (לשוחח בוואטסאפ עם חבריי) מאותגרת. בנוסף, את המוצר על שלל תכונותיו הבלתי מובנות, עוטפת מעטפת שיווק אגרסיבית מוכוונת רגש. די לראות את כמות ילדי האייפון ב 4000 שח כדי להבין את הצלחת השיווק והמרחק הרב מהחלטה כלכלית רציונלית. הרי ישנם בשוק מכשירים עם תכונות מקבילות ברבע מחיר.

מוצרים פשוטים ובסיסיים העטופים כמוצרי אופנה או מוצג. אביא שתי דוגמאות: משקפיים הן מוצר מאד פשוט מבחינה פונקציונלית. נכון שיש עדשות יותר יקרות כמו מולטיפוקל אך בסך הכל מדובר במוצר בסיסי. עם זאת מסתבר שהדבקת מותג על המוצר יכולה להעלות את מחירו. עובדה שאת רוב המשקפיים הממותגים בעולם מייצרת חברה אחת שנקראת Luxottica תחת הסכמים עם בעלי המותג הרלוונטי. הידעת?
שיטה נוספת היא לקחת מוצר פשוט ולהוסיף לו מעטפת של דמויות אופנתיות. מאד נפוץ במוצרים שילדים משתמשים אך לא רק. הנה דוגמא (גילוי נאות – שני הזוגות נרכשו במשפחתי):

בכמה יקר הזוג השמאלי מהימני למרות היותם זהים לחלוטין מבחינת יכולות ואיכות? פי 9 !! יש שיאמרו שיש לזוג השמאלי גם פונקציה אופנתית, בכל זאת מראהו של אביזר לבוש הוא תכונה חשובה ביותר. נכון. אשיב כי במקרה זה כף הרגל דורכת על כל הצד האופנתי וחוסמת את ניראותו. עם שלגיה הסליחה.

שיווק מוצר בסיסי ופשוט כמוצר עם אופי ייחודי. גבינה לבנה למריחה (500 ג') עולה כ 9 שקלים ואילו לבּנה עולה כ 16-21 שקלים לאותה אריזה. את הגבינה הלבנה אכלנו בצבא יחד עם הלחם האחיד ומכאן מעמדה החברתי הנמוך (ג'ובניקית) ואילו הלבּנה היא יעני מוצר אוריינטלי ומיוחד (זה ההסבר היחיד שחשבתי עליו). בסופו של דבר, ולמיטב ידעתי הגבינתית המצומצמת, לבּנה קל להכין לפחות כמו גבינה לבנה. לא מצאתי הסבר אחר לפער המחירים. ברגע שמוצר מתחפש לו למוצר לא בסיסי אפשר לגבות עליו כל מחיר.
זה מזכיר לי את הקרמבו הישראלי מול בן דודו ראס-אל-עבד (رأس العبد) הפלסטיני. אותו מוצר רק פי 2 עד 3 יקר יותר בישראל.

מרכיבי חוסר תחרות. כאלה יש הרבה במדינתנו וזה מעצבן. נתמקד שוב בענף המזון. הענף עמוס בקרטלי שיווק של ירקות, חלב ומוצריו, בשר, משקאות ועוד. בנוסף ישנן הגבלות יבוא ישירות ועקיפות וכן מספר קטן של רשתות שיווק גדולות. עם זאת, הפיל שבחדר הוא הכשרות. כשרות גם מוסיפה למחיר המוצר וגם ממזערת יבוא שכן משגיח הכשרות הישראלי צריך להיות מוטס למפעל בחו"ל על חשבון היבואן. גם כאן, הגרסה היקרה (הכשרה) והמתוחכת הפכה לסטנדרט. הצרכן רגיל לכך שמוצר כלשהו עולה כך וכך ולא מוחה על כך. לו היו מאפשרים במרכול לרכוש יוגורט מיובא מחו"ל באיכות זהה לישראלי אך ללא חותמת בד"צ בטוחני שמחירו היה זול בהרבה. כל מי שמכתת רגליו לסופרמרקט ממוצע באירופה נדהם מפערי המחירים. כשיש פער בין גיאוגרפיה אחת לאחרת מתבקש יבוא ללא חסמים של סחורה מהגיאוגרפיה היקרה. חסם גדול בישראל הוא ה"סטנדרט" של כשרות ברשתות השיווק, והן המרוויחות מכך. הנה דוגמאות:

יוגורט מארץ הקודש יקר בהרבה מבן דודו באירופה
יוגורט מארץ הקודש יקר בהרבה מבן דודו באירופה
מינוז צבר מול חברו האירופאי
מינוז צבר מול חברו האירופאי

מה עושים?

בפן הפרטי – מבינים שצרכנות מתוחכמת שווה כסף. לומדים להכיר ספקי מוצרים המספקים את מה שאנחנו צריכים ללא שכבות של מה שאנו לא צריכים. מתעדפים קמעונאים קטנים או רכישה ישירה מהיצרן (או מחו"ל) כי אלה מתחרים בקרטלים וברשתות (כתבתי על כך בפוסט הקניונים). לומדים טווחי מחירים של מוצרים שאנחנו קונים לעתים קרובות. עושים חקר פונקציונלי למוצרי חשמל או מוצרים מורכבים. משוחחים עם הדור הצעיר על עלויות של מותגים ומשמעותן.

בפן החברתי – מביעים דעה בעד שבירת חסמי תחרות כולל אלו המתיימרים להגן על השוק המקומי. מעודדים כל מי שפועל למען שקיפות בנושאים הקשורים לעלויות המחיה. פועלים לשבירת פרדיגמות שתוצאתן יוקר מחיה מיותר. סולדים ממיתוג לשם רווח קל ומעודדים צריכת מוצרים חסרי מיתוג.

לסיכום

צרכנות נבונה זו פרקטיקה מומלצת לכל משפחה. קצרה היריעה בפוסט זה לפרוש את כל הטיפים בנושאי צרכנות נבונה. עם זאת, כשם שהשיווק מסביבנו הופך מתוחכם כך עלינו לחדד את חושי הצרכנות שלנו ולהפוך מתוחכמים בתגובה. יוקר המחיה הוא תוצאה של הרבה דברים שקורים כי אנחנו פשוט מקבלים אותם ולא מוחים, לא שואלים או לא מחפשים אלטרנטיבות. צרכנות מודעת גוזלת אולי אנרגיה אבל חוסכת כסף.

 


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

מעשיה לפסח

מעשה בסבא אליעזר וסבתא אלישבע והשכן טרפון המוטרפון והשכנה רבקה בת עזריה שהיו מסובין בבני ברק והיו מלינים על צרותיהן הכלכליות כל אותו הלילה. אמר השכן טרפון: הגיע הזמן לרכוש כרכרה חדשה. דרשה לו אלישבע: איכה תרכוש כרכרה חדשה ובחשבונך אין זוזי אחד? אמר טרפון: אין בחשבוני זוזי אחד אבל יש מבצעיא בן זומא והמוכר נותן לי אשראיא. דרשה רבקה: מעתה אמור אשליה ולא אשראיא. אין אנו זקוקין לכרכרה חדשה כדי לחצות את פקקי גוש דן בחרבה ובזחילה עם גוי גדול עצום ורב. כרכרתנו הישנה ספקה כל צרכינו. ותוסיף לדרוש אלישבע: ראה את סבא אליעזר אשר חסך לגיל השלישי ועתה יצלח בנכסיו ויתקיימא בזרוע נטויה ובלא מורא. ואתה טרפון חסר חסכון. מצה זו שלפניך מלאה בחורים משל לחייך הכלכליים שאינם מכולכלים. בוש לו טרפון ויאמר: הצדק בדבריכן. אמנם איני בא בימים אך כל ימי חיי הימים והלילות רבים יהיו כי ברך ה' את עמי ונתן לו אריכות ימים בעולם הזה. ויש האומרים גם בעולם הבא. אמר סבא אליעזר: שכן יקר, אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי לכרכרה חדשה וגם לא לטלוויזיא חדת אבחנא אך זכיתי שתהא בביתי שמחה ועל שולחני מזון וברשותי מקנה פיננסי שחסכתי בו השקעתי בו כל ימי חיי ביד חזקה ובזרוע נטויה אשר יספק צרכיי כל ימי חיי הימים ואף יספק לבניי לרשת אותי ואני ומשפחתי בני חורין אנו. ישבו אליעזר, אלישבע, טרפון המוטרפון ורבקה בת עזריה כל אותו הלילה והיו מספרים ביציאה מעבדות לחירות כלכלית עד שבאו ילדיהם ואמרו להם: רבותינו, הגיע הזמן לאכול פת של שחרית ולקחתנו לבית המדרש.
מסובין בבני ברק

מי מקבל דוחות חניה

אחוז ניכר מהנהגים מקבלים דוח חניה מדי פעם. עלות הקנס היא בין 100 שקלים עד כמה מאות שקלים, במיוחד אם מעורבת גרירה. עלות שעת חניה בכחול לבן ברוב הישובים היא כ 6 שקלים. מה משתלם יותר? תלוי בתדירות הפיקוח העירוני כלומר בהסתברות שיופיע פקח. נשאיר את החישוב לסטטיסטיקאים בינינו.

בשנה שעברה החלטתי לבדוק את הנושא. החלטתי שבמשך שנה לא אקבל דוחות חניה בכלל. חניתי 73 פעמים בכחול לבן ובכל הפעמים שילמתי על החניה, גם אם חניתי לחצי דקה. מדי פעם קבלתי הודעה שפקח בדק את רכבי.
בסיכום השנה קבלתי את פירוט החניות והעלויות והתוצאות להלן:

סך תשלומים על חניה בכחול לבן בשנת 2016: 317.68 שח. סך שעות בחניה: 57 שעות ו 51 דקות. משך חניה ממוצע: 47 דקות. עלות חניה ממוצעת: 4.35 שח.

במהלך השנה קבלתי מספר הודעות שפקח בדק את רכבי. מכאן אני מסיק שהסיכוי להכות את המערכת הוא לא גבוה, אפילו ב חיפה עירי הנחשבת ידידותית לנהגיה.

אני חושב שהחלטה משפחתית על המנעות מוחלטת מדוחות חניה, במיוחד כאשר תשלום חניה בסלולר קיים בכל ישוב היא נכונה. מדובר בעוד אחד מההרגלים המקרבים אותנו לניהול כלכלת משפחה בצורה חלקה, פשוטה וללא הפתעות. היא מאפשרת לתקצב את עלות החניה בתקציב המשפחתי וחוסכת כאב ראש ותסכולים מיותרים. כלכלת משפחה פשוטה היא מטרה נעלה. פשוט כך.


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

מעט שעות בשכר גבוה? ניהול ספקים!

עבודה מהבית בזמנך החופשי, מעט שעות, שכר גבוה!

מכירים את המודעות הללו? בטוח יש קאטץ'. נכון, בד"כ בחיים אין מתנות חינם. ובכל זאת, אני רוצה להציע הצעה מפתה שכזו. מדובר בניהול ספקים. ספקים בכלכלת המשפחה? על מה אתה מדבר?

ובכן, ניהול כלכלת המשפחה דומה מאד לניהול של עסק. פנסיון למשל. נכון שבצד של ההכנסות יש בעיה עם האורחים שלא משלמים אבל בצד של ההוצאות הדברים מאד דומים.

כל עסק משקיע מאמצים כדי לקבל את התנאים והמחירים הכי טובים מהספקים שלו. כל הוצאה שנחסכת תורמת לשורת הרווח. כנ"ל בביתנו. מי שלא מנהל את הספקים שלו מפסיד כסף, בוודאות.

רגע, מי הם הספקים של הבית שלנו?

קבוצה א' – ספקים בשוק תחרותי: ספקי האינטרנט, הסלולר, הטלפון קווי, חברות הביטוח, הגז, המוסך, הכבלים או הלווין, העיתונים והמגזינים, הבנקים וכד'.

קבוצה ב' – ספקים מונופוליסטיים: חשמל, מים, ארנונה, כביש אגרה וכד'..

סך ההוצאה המשפחתית מכל הספקים הנ"ל היא משמעותית ולכן נרצה להשקיע מאמץ בניהול ההוצאות מולם. נתמקד תחילה בקבוצה א.

מה עושים?  

אחת לשלושה חודשים מבצעים את הפעולות הבאות:

איסוף חשבונות אחרונים מכל ספק
חקירת עלויות אלטרנטיביות מהספק או מספק אחר לאותו השירות
שיחה טלפונית (או ביצוע שינוי דרך האינטרנט) למטרת הוזלת השירות – אם רלוונטי

הערות:
חסכון של 75% בחשבון הסלולרי
דוגמא לחסכון של 75% בחשבון הסלולרי

ספקים נותנים הנחות לעתים לתקופות קצרות דרך מבצעים למיניהם המחייבים תחזוקה ושימור
יש ספקים שיתנו הנחות אשר לא מפורסמות, אם רק תבקשו (לא עולה כסף לבקש)
הטכנולוגיה והשירותים משתנים ומתקדמים ומחייבים מעקב והחלטה לגבי צריכתם
שיחות עם ספקים יכולות להלחיץ. זכרו שאתם הלקוח, ההחלטה בידכם והיא אינה צריכה להתקבל תחת לחץ. אם במהלך השיחה נמסר לכם מידע חדש ומופעל עליכם לחץ, קחו פסק זמן, תגידו שאת רוצים לחשוב ובדקו את המידע לאחר מכן בנחת
תחזוקת ספקים לוקחת זמן אבל בצידה תמורה נאה. קבעו לכם מראש את הזמן הדרוש ביומן והתיחחסו למטלה הזו כאילו אתם מנהלים עסק פרטי
מצוקה בתזרים החודשי? הקפיאו חלק מהשירותים לתקופה מסויימת. זה פשוט
קבלו הצעת מחיר לפני חידוש של מוצר שנתי (מחב' הביטוח למשל) ואל תסכימו לחידוש אוטומטי
לא כל חסכון קטן מצדיק החלפת ספק. לפעמים כאב הראש אינו מוצדק. שקלו כל הצעה לגופה ובכללותה

חסכון של חמישים אחוז בשיחות בינלאומיות
חסכון של חמישים אחוז בשיחות בינלאומיות
רגע, מה עם הספקים המונופוליסטים?

לא שכחנו. גם אצלם אפשר לצמצם עלויות בעיקר דרך זכאות להנחות. רשימת ההנחות של כל אחד מהגופים אינה סודית. צריך למצוא אותה, לראות אם אתם עונים על הקריטריונים ולבקש. יתכן שיטרטרו אתכם מעט אבל זכרו – אתם מייצרים רווח כספי למשפחה!

לסיכום

אמת, ניהול ספקים אינה המשימה המהנה ביותר בניהול כלכלת המשפחה (רק המחשבה להתקשר להוט…) אבל אם תקפידו לבצעה בצורה שגרתית תרוויחו לא מעט תמורת כל שעת עבודה שהשקעתם. מדובר בהשקעה לא גדולה אחת לשלושה חודשים. שווה, נכון?

 


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

מותו של הלחם האחיד

חזרתי עכשיו מהמכולת אחרי שקניתי לחם במחיר גבוה ב 33% ממה שתכננתי. מעצבן. לחם הוא מוצר צריכה בסיסי, כך אומרת הפרסומת. כל כך בסיסי שהוא כלול בסל מוצרי הצריכה שבפיקוח משרד הכלכלה. מצוין, לא? הממשלה דואגת לאזרחיה ומפקחת על המחירים של מוצרי הצריכה הבסיסיים.

אלא שבישראל כמו בישראל מסתתרת לה קומבינה. יש לחם אחיד שמחירו 5.07 ויש לחם אחיד פרוס שמחירו 6.79 (שליש יותר עבור לוקסוס הפריסה). ובכן, מה נמצא על המדפים? נכון, רק לחם פרוס. שאלתי את המכולתן שלי מדוע הוא לא מביא לחם רגיל, יעני לא פרוס. הוא אמר שכבר אין כאלה יותר. זו כמובן שטות בקמח. לחם אחיד פרוס עולה שליש יותראפשר למצוא לחם אחיד לא פרוס בחלק מהסופרים אבל הוא לרוב נחבא אל הכלים מאחורי ערימות הלחם הפרוס. היכן נושאי דגלם של השקופים כשצריך אותם? אגב, גם הלבן והאשל שתמיד קונים קומפלט ושמחירם לצרכן הוא 1.40 ו- 1.55 בהתאמה (כן, יש מעדני חלב במחירים כאלה) קשה מאד להשיג אותם כעת.
לעומת זאת, מאז התרת יבוא הגבינה הצהובה אפשר למצוא אותה ב 30% פחות מהמחיר המפוקח. כמה טוב שיש תחרות אמיתית.

בחודש נובמבר 2016 יצאה תקנה המחייבת להציג את המוצרים שבפיקוח במקום בולט ועם שילוט תקני. אולי זה מה שישיב ללחם האחיד ולאשל את תהילתם. אפשר להתווכח האם בכלל צריך פיקוח על מחירים בשוק חופשי. יש לכך יתרונות וחסרונות.

למה כל זה מעניין? ממילא אף אחד לא אוהב לבן (מזכיר את הטירונות) ולחם אחיד זה לא הכי בריא. זה מעניין משתי סיבות. אחת, קניה בסופר היא קרב מוחות בין מניפולציות שיווקיות של הקמעונאי שמניח בחזית את המוצרים הרווחיים ובין הצרכן שרוצה לקנות את מצרכיו במחיר טוב. שתיים, כי ההוצאה על המזון היא אחד הסעיפים המשמעותיים בתזרים השוטף של משפחה. רוב הצרכנים אינם מודעים לכל המניפולציות וגם אינם מכירים את כל המחירים ולכן נכנעים. מי שבאמת נהנה מקרב המוחות יכול למצוא את המוצרים שהוא רוצה במחירים הרבה יותר טובים מאשר המוצרים שבחזית. זה נכון להרבה מוצרים. נסו פעם להשקיע כמה דקות כדי לחפש, נאמר, ביסקוויטים מסוג קצת אחר או באריזה קצת שונה. כל פעם בחרו מוצר אחר ותצברו נצחונות קטנים שיוזילו לכם את הקניה. עצה נוספת היא להכיר את המחירים של המוצרים שאתם קונים באופן קבוע.
לחם אחיד לא פרוס

 


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

סיכום שנה משפחתי כלכלי וטיפ לחיי האהבה

סוף השנה האזרחית הוא תאריך מאד חשוב בכלכלת משפחה.  נכון שאנחנו מנהלים ומבקרים את התזרים השוטף בצורה חודשית אבל הסיכום הכלכלי השנתי נותן מבט על הכרחי מכמה סיבות שאמנה כאן.

ראשית, המבט השנתי מנטרל עונתיות. ההשפעה של האורחים שבאים בחגים, החמסינים או הלילות הקרים, חופשות בית הספר, קייטנות וכד' אינה כה דרמטית בהסתכלות שנתית.

שנית, ישנן הוצאות אשר למרות התקצוב החודשי קורות אחת לשנה. הביטוח והטסט למכונית, המנוי לחדר הכושר, החופשה וכד'. מבט שנתי יתן לנו תמונה מדוייקת של מרכיבי הוצאות אלו.

גם בצד ההכנסה ישנם סעיפים שנתיים כמו הבונוס השנתי, דמי ההבראה וכד'.

לכן, סיכום מסודר של ההוצאות (וההכנסות) ברמה שנתית יתן לנו תמונה מדויקת של התזרים שלנו ויאפשר לנו לקחת החלטות אסטרטגיות וטקטיות לגבי השנה הבאה. אם כבר יש לכם סיכומים של התזרים החודשי לאורך השנה, הסיכום השנתי קל מאד להכנה. אל תוותרו עליו.

ברמה הטקטית למשל, גם אם עמדנו ביעד התקציב יתכן שחרגנו בסעיפים מסויימים ובאחרים הוצאנו פחות מהתכנית. זו ההזדמנות לדייק את התקציב. זו גם הזדמנות לבחון התייעלות בסעיפים השונים.

ברמה האסטרטגית המבט השנתי יתן לנו בסיס לדיון על מימוש יעדים ולתכנונים לטווח הבינוני והרחוק, למשל כמה אנחנו רוצים לחסוך, לאילו מטרות ומהם טווחי הזמן. נוכל לשוחח על רמת החיים הנוכחית והעתידית ולבצע התאמות. למשל, נוכל לבחון התייעלות בשוטף לטובת יעדים עתידיים. נוכל לשוחח על השפעתם הכלכלית של שינויים צפויים בחיים בשנה הקרובה (הילד מתגייס, שינויי בקריירה, גן חדש וכו'). גם כאן, המבט השנתי יותר מדויק ויותר נקי.

עם זאת, הטיפ שלהלן הוא הכי חשוב. ובכן הקשיבו. הסיכום השנתי הוא הזדמנות לשבת עם בן הזוג, לפתוח בקבוק יין (יבש), לכבות את הטלפונים ושאר המסכים, להסתכל ביחד על איך ניהלנו את ביתנו בשנה האחרונה ולשוחח על השנה הבאה. אי אפשר לנהל משפחה בלי לנהל את כלכלת המשפחה. גם אם עושים טעויות בדרך, המבט צריך להיות קדימה, ללמוד, להשתפר ולהיטיב. מחקרים מוכיחים שניהול כלכלי משפחתי בריא הוא בסיס לזוגיות מוצלחת, מה צריך יותר מזה?

אני מצרף דוגמא לפילוח שנתי של הוצאות הבית שלי. כל בית ייראה אחרת. פילוחים כמו זה ונוספים זה אני עושה אחת לשנה. מהדוגמא אני למד שלמרות שישנם 44 סעיפים בתקציב הבית שלנו, רק 7 מתוכם (כלומר פחות משישית) אחראים על יותר מחצי מההוצאות. 16 סעיפים (כלומר קצת יותר משליש) אחראים על יותר משלשה רבעים מסך ההוצאה. שוב, הבהירות תורמת תרומה משמעותית ליצירת יציבות כלכלית ולהגשמת יעדים. רוצים גם? בואו ליעוץ!

Pie Chart of Yearly Family Expense


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

יום ששי השחור

small_green_tri_60x60יום ששי השחור (Black Friday) אינו רק היום בו החמות באה להתארח בסוף השבוע אלא יום הששי שאחרי חג ההודיה בארה"ב (אשר נחגג ביום החמישי האחרון של חודש נובמבר). אותו יום ששי הפך לקרנבל של קניות בארץ השפע כאשר חנויות רבות ורשתות מציעות מבצעי מכירה, פותחות את שעריהן מוקדם בבוקר ומושכות הרבה קונים המנסים להוציא קצת אנרגיה לאחר שחיסלו תרנגול הודו שלם. בשנים האחרונות הקרנבל עובר גם לחנויות האינטרנטיות (עם Cyber Monday) ואף לארצות אחרות.

shopping window
חלון ראווה

מבחינה אנתרופולוגית מעניין לצפות בחנויות המפוצצות באנשים, חלקo מצויידים בקופונים, ובמיוחד באלה הצובאים על שעריהן לפני שעת הזריחה כדי לחטוף סחורה מושכת במיוחד. לא בטוח שמי שינחת מכוכב אחר יבין את התופעה שכן כבר היו בעבר אפילו מקרי מוות עקב עומס בחנויות.

עם כל העניין האנתרופולוגי מה שמעניין אותנו הוא הקשר של Black Friday לכלכלת המשפחה. במיוחד כי ה"חג" מתפשט לאחרונה בארץ הקודש.

small_orange_triנתחיל במשל. נניח שאתם אוכלים בצורה מסודרת ומתוכננת, כלומר שלוש ארוחות ביום, מזון מאוזן וכד'. הוזמנתם לקפה אצל חברים ושם מגישים לכם קפה עם קערה של פיצוחים, שוקולדים, עוגיות ושאר נשנושים. ברור שבתפריט האוכל היומי שלכם לא מופיעה קערת נשנושים אבל בכל זאת אתם לוקחים ומנשנשים. זה מול הפרצוף, זה טעים, זה מפתה, זה הולך טוב עם הקפה וגם השאר לוקחים. זו בדיוק המטרה של Black Friday. לגרום לכם "לנשנש" קניות שלא הופיעו בתכנית שלכם על ידי הפעלת מנגנוני פיתוי (פרסום אגרסיבי, אווירת חג וכד').

small_orange_triבכלכלת המשפחה המודרנית אחת ההתנהגויות החשובות היא להיות בשליטה על מה שקונים ולזכור שהקניה היא רק אמצעי להשיג את מה שאנחנו רוצים ולא מטרה בפני עצמה. כלומר, ביציאה מן הבית כדי לקנות משהו, עלינו לדעת מראש מה אנו הולכים לקנות ולהיות ממוקדים בכך ולא להתפתות להסחות דעת. זה נכון בקניה במכולת (רשימה כתובה – חובה) וגם בקניות אחרות. בחברת השפע, העסקים המוכרים מוצרים מנסים כל הזמן לגרום לנו לסטות מהרשימה או מיעד הקניה שלנו. חנות איקאה היא דוגמא קלאסית משום שהמבנה שלה מחייב את הקונה לחלוף על פני כל החנות הענקית גם אם רצה לקנות רק עציץ קטן או שטיח לדלת (אגב יש בחנות קיצורי דרך נסתרים שכדאי להכיר). גם הקניונים נוקטים באותה שיטה. בדרכי מהחניון לחנות היעד שלי אני חייב לחלוף על פני חנויות ודוכני מכירה רבים ולהתמודד עם פיתויים.

small_orange_triשימו לב שמה שחשוב הוא להיות בשליטה. אין כאן המלצה מה לקנות. כל אחד שיקנה מה שהוא רוצה על פי ערכיו, רצונותיו ותקציבו. הדגש הוא על שליטה ומיקוד. חג שמח!

 


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.