הגנה על עובדים – השוואת שני מקרים

שני מקרים של מאבקי עובדים בשבוע אחד גרמו לי לכתוב.

כידוע, אני לא חובב של ההסתדרות וכל מי שפועל בשיטותיה. כבר כתבתי בעבר שמדובר בארגון מושחת, נקודה. ארגון שכופה מס על חבריו ומסרב בתוקף לשקיפות הוא מושחת עד שיוכיח אחרת.

ואני גם לא חושב שיציבות תעסוקתית היא מטרה מקודשת ולכן כל קומבינות הדבקת עובדים לכיסאותיהם לנצח פסולות בעיני. אנו חיים במאה ה-21 שבה דינמיות תעסוקתית ושינויי תעסוקה וקריירה הם נתון שצריך לחיות איתו.

לבסוף, אני סולד מועדי עובדים שנזעקים כל פעם שסתם מזיזים להם או לידם את הגבינה ובזעקתם מפריעים לפעילות העסקית של המעסיק שלהם (ובסוף מוכנים להזזת הגבינה תמורת פיצוי כלשהו).

לכן, לא הופתעתי כשנציג הועד של בנק איגוד פרץ לתקשורת והכריז על סכסוך עבודה בשל הכוונה להעביר את הבעלות של הבנק לגוף אחר. הרי הנהלת הבנק ברוב חוצפתה העסקית לא בקשה לכך אישור מנציג הועד (אף שלא הוזכרה פגיעה כלשהיא בתנאי העובדים). ומי קפץ ונזעק לעזרה לעובדי הבנק? ההסתדרות כמובן.בנקאי

התסריט ידוע. בסוף עובדי בנק איגוד יקבלו איזה צ'ופר נוסף לשכרם וישתקו. כך קרה כבר בעבר.

עד כאן הכל שגרתי, לצערנו.

אבל אז תפסה אותי כותרת אחרת כמעט באותו היום, של פגיעה בעובדים במקום אחר. עיריית באר שבע החליפה את קבלן מטאטאי הרחובות שלה וגרמה באופן עקיף לפיטורי מאות עובדים.

במה שונה מקרה זה מהמקרה של עובדי בנק איגוד?

בבנק איגוד לא פיטרו ולא פגעו באף אחד ובכל זאת הוכרז סכסוך עבודה

למטאטאי הרחובות לא נחלצה ההסתדרות לעזור (למה לא לעזאזל???) והם הולכים הביתה בשקט וכנראה יהיו נטל על תשתיות הרווחה

החלפת בעלים של עסק לא אמורה לגרום לפיטורי עובדים וברור שאין סיבה שהחלפת קבלן נקיון תגרום לכךstreet sweeping

אולי הדבר המשותף היחיד הוא שבשני המקרים אין הגיון. בשניהם יש מפסידים. גם כלכליים.

עסק שיש בו ועד מיליטנטי שרואה את הנהלת העסק כאויבתו אינו יכול להצליח עסקית ויפסיד.

גוף (במיוחד שלטוני) שגורם לפיטורי עובדים (גם אם לא ישירים) לא בגלל שלא צריך אותם אלא כתוצאה מהחלפת מכרז מפסיד בגדול כי עובדים מפוטרים בתחתית הסולם הסוציו-אקונומי יהפכו לנטל כלכלי דרך דלתות מחלקות הרווחה ולכן גם פה יש הפסד לכולם.

מה עושים?

אפשר פשוט לחשוב בהגיון. אפשר להכניס למשל תנאי במכרז החלפת קבלן (מאותו סוג של שירות) המחייב העסקת מרבית עובדי הקבלן הקודם, כמובן בתנאי שאותו השירות הניתן עד כה ממשיך על ידי הקבלן החדש. אפשר גם להכניס קצת חמלה ולא רק שיקולים כלכליים. שיקול דעת אינה מילה גסה.  זו הציפיה שלי מעיריית באר שבע ומגופים אחרים שמידי פעם מחליפים קבלן (וזה בסדר גמור להחליף קבלנים). ומה הציפיה שלי מההסתדרות? אין לי.


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

על מה משלמים פה?

על מה משלמים כשקונים דברים ומה באמת יש במוצר שלי?

בחברת השפע בה אנו חיים, יותר ויותר עקרונות כלכליים קלאסיים מוחלפים באלו של הכלכלה ההתנהגותית. הכלכלה ההתנהגותית היא תחום מרתק. ככל שהעולם הסובב אותנו הופך ממוסחר (כולל הפיכתנו אנו למוצר מדף של חברות רבות) כך גוברים האלמנטים ההתנהגותיים והשפעתם על החלטותינו הכלכליות. השפע והתחכום מקשים על בחינה רציונלית של מוצרים ועל השוואתם, במיוחד ברמה הפונקציונלית. באם נרכוש מוצר העונה על הצרכים שלנו אבל גם על צרכים אחרים שלא נחוצים לנו נשלם יותר. כמובן שמטרת הצד השני היא להשפיע עלינו לעשות זאת ולהפוך מוצר יקר ל"סטנדרטי" תוך העלמת אפשרות הבחירה במוצר זול יותר (זוכרים את הפוסט על הלחם האחיד הפרוס?). כמי שעוסק בכלכלה מעניין אותי לבחון מה מרכיבי העלות בכל מוצר או שירות שאני רוכש ועד כמה הם נחוצים לי.

בואו נבחן כמה דוגמאות אקראיות.

טלפון סלולרי "חכם". מדובר במוצר שיותר נכון לקרוא לו מתוחכם מאשר חכם. מוצר שעמוס לעייפה ביכולות, חלקן נחוצות וחלקן לא. בנוסף, חלק גדול מהיכולות מוצגות בשפה שאינה ברורה למשתמש הרגיל (למשל צ'יפסט מסוג Qualcomm MSM8926 Snapdragon 400  ) כתוצאה מכך ההשוואה בין מוצרים קשה וגם היכולת לדעת האם המוצר עונה על הצרכים שלי (לשוחח בוואטסאפ עם חבריי) מאותגרת. בנוסף, את המוצר על שלל תכונותיו הבלתי מובנות, עוטפת מעטפת שיווק אגרסיבית מוכוונת רגש. די לראות את כמות ילדי האייפון ב 4000 שח כדי להבין את הצלחת השיווק והמרחק הרב מהחלטה כלכלית רציונלית. הרי ישנם בשוק מכשירים עם תכונות מקבילות ברבע מחיר.

מוצרים פשוטים ובסיסיים העטופים כמוצרי אופנה או מוצג. אביא שתי דוגמאות: משקפיים הן מוצר מאד פשוט מבחינה פונקציונלית. נכון שיש עדשות יותר יקרות כמו מולטיפוקל אך בסך הכל מדובר במוצר בסיסי. עם זאת מסתבר שהדבקת מותג על המוצר יכולה להעלות את מחירו. עובדה שאת רוב המשקפיים הממותגים בעולם מייצרת חברה אחת שנקראת Luxottica תחת הסכמים עם בעלי המותג הרלוונטי. הידעת?
שיטה נוספת היא לקחת מוצר פשוט ולהוסיף לו מעטפת של דמויות אופנתיות. מאד נפוץ במוצרים שילדים משתמשים אך לא רק. הנה דוגמא (גילוי נאות – שני הזוגות נרכשו במשפחתי):

בכמה יקר הזוג השמאלי מהימני למרות היותם זהים לחלוטין מבחינת יכולות ואיכות? פי 9 !! יש שיאמרו שיש לזוג השמאלי גם פונקציה אופנתית, בכל זאת מראהו של אביזר לבוש הוא תכונה חשובה ביותר. נכון. אשיב כי במקרה זה כף הרגל דורכת על כל הצד האופנתי וחוסמת את ניראותו. עם שלגיה הסליחה.

שיווק מוצר בסיסי ופשוט כמוצר עם אופי ייחודי. גבינה לבנה למריחה (500 ג') עולה כ 9 שקלים ואילו לבּנה עולה כ 16-21 שקלים לאותה אריזה. את הגבינה הלבנה אכלנו בצבא יחד עם הלחם האחיד ומכאן מעמדה החברתי הנמוך (ג'ובניקית) ואילו הלבּנה היא יעני מוצר אוריינטלי ומיוחד (זה ההסבר היחיד שחשבתי עליו). בסופו של דבר, ולמיטב ידעתי הגבינתית המצומצמת, לבּנה קל להכין לפחות כמו גבינה לבנה. לא מצאתי הסבר אחר לפער המחירים. ברגע שמוצר מתחפש לו למוצר לא בסיסי אפשר לגבות עליו כל מחיר.
זה מזכיר לי את הקרמבו הישראלי מול בן דודו ראס-אל-עבד (رأس العبد) הפלסטיני. אותו מוצר רק פי 2 עד 3 יקר יותר בישראל.

מרכיבי חוסר תחרות. כאלה יש הרבה במדינתנו וזה מעצבן. נתמקד שוב בענף המזון. הענף עמוס בקרטלי שיווק של ירקות, חלב ומוצריו, בשר, משקאות ועוד. בנוסף ישנן הגבלות יבוא ישירות ועקיפות וכן מספר קטן של רשתות שיווק גדולות. עם זאת, הפיל שבחדר הוא הכשרות. כשרות גם מוסיפה למחיר המוצר וגם ממזערת יבוא שכן משגיח הכשרות הישראלי צריך להיות מוטס למפעל בחו"ל על חשבון היבואן. גם כאן, הגרסה היקרה (הכשרה) והמתוחכת הפכה לסטנדרט. הצרכן רגיל לכך שמוצר כלשהו עולה כך וכך ולא מוחה על כך. לו היו מאפשרים במרכול לרכוש יוגורט מיובא מחו"ל באיכות זהה לישראלי אך ללא חותמת בד"צ בטוחני שמחירו היה זול בהרבה. כל מי שמכתת רגליו לסופרמרקט ממוצע באירופה נדהם מפערי המחירים. כשיש פער בין גיאוגרפיה אחת לאחרת מתבקש יבוא ללא חסמים של סחורה מהגיאוגרפיה היקרה. חסם גדול בישראל הוא ה"סטנדרט" של כשרות ברשתות השיווק, והן המרוויחות מכך. הנה דוגמאות:

יוגורט מארץ הקודש יקר בהרבה מבן דודו באירופה
יוגורט מארץ הקודש יקר בהרבה מבן דודו באירופה
מינוז צבר מול חברו האירופאי
מינוז צבר מול חברו האירופאי

מה עושים?

בפן הפרטי – מבינים שצרכנות מתוחכמת שווה כסף. לומדים להכיר ספקי מוצרים המספקים את מה שאנחנו צריכים ללא שכבות של מה שאנו לא צריכים. מתעדפים קמעונאים קטנים או רכישה ישירה מהיצרן (או מחו"ל) כי אלה מתחרים בקרטלים וברשתות (כתבתי על כך בפוסט הקניונים). לומדים טווחי מחירים של מוצרים שאנחנו קונים לעתים קרובות. עושים חקר פונקציונלי למוצרי חשמל או מוצרים מורכבים. משוחחים עם הדור הצעיר על עלויות של מותגים ומשמעותן.

בפן החברתי – מביעים דעה בעד שבירת חסמי תחרות כולל אלו המתיימרים להגן על השוק המקומי. מעודדים כל מי שפועל למען שקיפות בנושאים הקשורים לעלויות המחיה. פועלים לשבירת פרדיגמות שתוצאתן יוקר מחיה מיותר. סולדים ממיתוג לשם רווח קל ומעודדים צריכת מוצרים חסרי מיתוג.

לסיכום

צרכנות נבונה זו פרקטיקה מומלצת לכל משפחה. קצרה היריעה בפוסט זה לפרוש את כל הטיפים בנושאי צרכנות נבונה. עם זאת, כשם שהשיווק מסביבנו הופך מתוחכם כך עלינו לחדד את חושי הצרכנות שלנו ולהפוך מתוחכמים בתגובה. יוקר המחיה הוא תוצאה של הרבה דברים שקורים כי אנחנו פשוט מקבלים אותם ולא מוחים, לא שואלים או לא מחפשים אלטרנטיבות. צרכנות מודעת גוזלת אולי אנרגיה אבל חוסכת כסף.

 


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

מעשיה לפסח

מעשה בסבא אליעזר וסבתא אלישבע והשכן טרפון המוטרפון והשכנה רבקה בת עזריה שהיו מסובין בבני ברק והיו מלינים על צרותיהן הכלכליות כל אותו הלילה. אמר השכן טרפון: הגיע הזמן לרכוש כרכרה חדשה. דרשה לו אלישבע: איכה תרכוש כרכרה חדשה ובחשבונך אין זוזי אחד? אמר טרפון: אין בחשבוני זוזי אחד אבל יש מבצעיא בן זומא והמוכר נותן לי אשראיא. דרשה רבקה: מעתה אמור אשליה ולא אשראיא. אין אנו זקוקין לכרכרה חדשה כדי לחצות את פקקי גוש דן בחרבה ובזחילה עם גוי גדול עצום ורב. כרכרתנו הישנה ספקה כל צרכינו. ותוסיף לדרוש אלישבע: ראה את סבא אליעזר אשר חסך לגיל השלישי ועתה יצלח בנכסיו ויתקיימא בזרוע נטויה ובלא מורא. ואתה טרפון חסר חסכון. מצה זו שלפניך מלאה בחורים משל לחייך הכלכליים שאינם מכולכלים. בוש לו טרפון ויאמר: הצדק בדבריכן. אמנם איני בא בימים אך כל ימי חיי הימים והלילות רבים יהיו כי ברך ה' את עמי ונתן לו אריכות ימים בעולם הזה. ויש האומרים גם בעולם הבא. אמר סבא אליעזר: שכן יקר, אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי לכרכרה חדשה וגם לא לטלוויזיא חדת אבחנא אך זכיתי שתהא בביתי שמחה ועל שולחני מזון וברשותי מקנה פיננסי שחסכתי בו השקעתי בו כל ימי חיי ביד חזקה ובזרוע נטויה אשר יספק צרכיי כל ימי חיי הימים ואף יספק לבניי לרשת אותי ואני ומשפחתי בני חורין אנו. ישבו אליעזר, אלישבע, טרפון המוטרפון ורבקה בת עזריה כל אותו הלילה והיו מספרים ביציאה מעבדות לחירות כלכלית עד שבאו ילדיהם ואמרו להם: רבותינו, הגיע הזמן לאכול פת של שחרית ולקחתנו לבית המדרש.
מסובין בבני ברק

מי מקבל דוחות חניה

אחוז ניכר מהנהגים מקבלים דוח חניה מדי פעם. עלות הקנס היא בין 100 שקלים עד כמה מאות שקלים, במיוחד אם מעורבת גרירה. עלות שעת חניה בכחול לבן ברוב הישובים היא כ 6 שקלים. מה משתלם יותר? תלוי בתדירות הפיקוח העירוני כלומר בהסתברות שיופיע פקח. נשאיר את החישוב לסטטיסטיקאים בינינו.

בשנה שעברה החלטתי לבדוק את הנושא. החלטתי שבמשך שנה לא אקבל דוחות חניה בכלל. חניתי 73 פעמים בכחול לבן ובכל הפעמים שילמתי על החניה, גם אם חניתי לחצי דקה. מדי פעם קבלתי הודעה שפקח בדק את רכבי.
בסיכום השנה קבלתי את פירוט החניות והעלויות והתוצאות להלן:

סך תשלומים על חניה בכחול לבן בשנת 2016: 317.68 שח. סך שעות בחניה: 57 שעות ו 51 דקות. משך חניה ממוצע: 47 דקות. עלות חניה ממוצעת: 4.35 שח.

במהלך השנה קבלתי מספר הודעות שפקח בדק את רכבי. מכאן אני מסיק שהסיכוי להכות את המערכת הוא לא גבוה, אפילו ב חיפה עירי הנחשבת ידידותית לנהגיה.

אני חושב שהחלטה משפחתית על המנעות מוחלטת מדוחות חניה, במיוחד כאשר תשלום חניה בסלולר קיים בכל ישוב היא נכונה. מדובר בעוד אחד מההרגלים המקרבים אותנו לניהול כלכלת משפחה בצורה חלקה, פשוטה וללא הפתעות. היא מאפשרת לתקצב את עלות החניה בתקציב המשפחתי וחוסכת כאב ראש ותסכולים מיותרים. כלכלת משפחה פשוטה היא מטרה נעלה. פשוט כך.


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

מעט שעות בשכר גבוה? ניהול ספקים!

עבודה מהבית בזמנך החופשי, מעט שעות, שכר גבוה!

מכירים את המודעות הללו? בטוח יש קאטץ'. נכון, בד"כ בחיים אין מתנות חינם. ובכל זאת, אני רוצה להציע הצעה מפתה שכזו. מדובר בניהול ספקים. ספקים בכלכלת המשפחה? על מה אתה מדבר?

ובכן, ניהול כלכלת המשפחה דומה מאד לניהול של עסק. פנסיון למשל. נכון שבצד של ההכנסות יש בעיה עם האורחים שלא משלמים אבל בצד של ההוצאות הדברים מאד דומים.

כל עסק משקיע מאמצים כדי לקבל את התנאים והמחירים הכי טובים מהספקים שלו. כל הוצאה שנחסכת תורמת לשורת הרווח. כנ"ל בביתנו. מי שלא מנהל את הספקים שלו מפסיד כסף, בוודאות.

רגע, מי הם הספקים של הבית שלנו?

קבוצה א' – ספקים בשוק תחרותי: ספקי האינטרנט, הסלולר, הטלפון קווי, חברות הביטוח, הגז, המוסך, הכבלים או הלווין, העיתונים והמגזינים, הבנקים וכד'.

קבוצה ב' – ספקים מונופוליסטיים: חשמל, מים, ארנונה, כביש אגרה וכד'..

סך ההוצאה המשפחתית מכל הספקים הנ"ל היא משמעותית ולכן נרצה להשקיע מאמץ בניהול ההוצאות מולם. נתמקד תחילה בקבוצה א.

מה עושים?  

אחת לשלושה חודשים מבצעים את הפעולות הבאות:

איסוף חשבונות אחרונים מכל ספק
חקירת עלויות אלטרנטיביות מהספק או מספק אחר לאותו השירות
שיחה טלפונית (או ביצוע שינוי דרך האינטרנט) למטרת הוזלת השירות – אם רלוונטי

הערות:
חסכון של 75% בחשבון הסלולרי
דוגמא לחסכון של 75% בחשבון הסלולרי

ספקים נותנים הנחות לעתים לתקופות קצרות דרך מבצעים למיניהם המחייבים תחזוקה ושימור
יש ספקים שיתנו הנחות אשר לא מפורסמות, אם רק תבקשו (לא עולה כסף לבקש)
הטכנולוגיה והשירותים משתנים ומתקדמים ומחייבים מעקב והחלטה לגבי צריכתם
שיחות עם ספקים יכולות להלחיץ. זכרו שאתם הלקוח, ההחלטה בידכם והיא אינה צריכה להתקבל תחת לחץ. אם במהלך השיחה נמסר לכם מידע חדש ומופעל עליכם לחץ, קחו פסק זמן, תגידו שאת רוצים לחשוב ובדקו את המידע לאחר מכן בנחת
תחזוקת ספקים לוקחת זמן אבל בצידה תמורה נאה. קבעו לכם מראש את הזמן הדרוש ביומן והתיחחסו למטלה הזו כאילו אתם מנהלים עסק פרטי
מצוקה בתזרים החודשי? הקפיאו חלק מהשירותים לתקופה מסויימת. זה פשוט
קבלו הצעת מחיר לפני חידוש של מוצר שנתי (מחב' הביטוח למשל) ואל תסכימו לחידוש אוטומטי
לא כל חסכון קטן מצדיק החלפת ספק. לפעמים כאב הראש אינו מוצדק. שקלו כל הצעה לגופה ובכללותה

חסכון של חמישים אחוז בשיחות בינלאומיות
חסכון של חמישים אחוז בשיחות בינלאומיות
רגע, מה עם הספקים המונופוליסטים?

לא שכחנו. גם אצלם אפשר לצמצם עלויות בעיקר דרך זכאות להנחות. רשימת ההנחות של כל אחד מהגופים אינה סודית. צריך למצוא אותה, לראות אם אתם עונים על הקריטריונים ולבקש. יתכן שיטרטרו אתכם מעט אבל זכרו – אתם מייצרים רווח כספי למשפחה!

לסיכום

אמת, ניהול ספקים אינה המשימה המהנה ביותר בניהול כלכלת המשפחה (רק המחשבה להתקשר להוט…) אבל אם תקפידו לבצעה בצורה שגרתית תרוויחו לא מעט תמורת כל שעת עבודה שהשקעתם. מדובר בהשקעה לא גדולה אחת לשלושה חודשים. שווה, נכון?

 


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

מותו של הלחם האחיד

חזרתי עכשיו מהמכולת אחרי שקניתי לחם במחיר גבוה ב 33% ממה שתכננתי. מעצבן. לחם הוא מוצר צריכה בסיסי, כך אומרת הפרסומת. כל כך בסיסי שהוא כלול בסל מוצרי הצריכה שבפיקוח משרד הכלכלה. מצוין, לא? הממשלה דואגת לאזרחיה ומפקחת על המחירים של מוצרי הצריכה הבסיסיים.

אלא שבישראל כמו בישראל מסתתרת לה קומבינה. יש לחם אחיד שמחירו 5.07 ויש לחם אחיד פרוס שמחירו 6.79 (שליש יותר עבור לוקסוס הפריסה). ובכן, מה נמצא על המדפים? נכון, רק לחם פרוס. שאלתי את המכולתן שלי מדוע הוא לא מביא לחם רגיל, יעני לא פרוס. הוא אמר שכבר אין כאלה יותר. זו כמובן שטות בקמח. לחם אחיד פרוס עולה שליש יותראפשר למצוא לחם אחיד לא פרוס בחלק מהסופרים אבל הוא לרוב נחבא אל הכלים מאחורי ערימות הלחם הפרוס. היכן נושאי דגלם של השקופים כשצריך אותם? אגב, גם הלבן והאשל שתמיד קונים קומפלט ושמחירם לצרכן הוא 1.40 ו- 1.55 בהתאמה (כן, יש מעדני חלב במחירים כאלה) קשה מאד להשיג אותם כעת.
לעומת זאת, מאז התרת יבוא הגבינה הצהובה אפשר למצוא אותה ב 30% פחות מהמחיר המפוקח. כמה טוב שיש תחרות אמיתית.

בחודש נובמבר 2016 יצאה תקנה המחייבת להציג את המוצרים שבפיקוח במקום בולט ועם שילוט תקני. אולי זה מה שישיב ללחם האחיד ולאשל את תהילתם. אפשר להתווכח האם בכלל צריך פיקוח על מחירים בשוק חופשי. יש לכך יתרונות וחסרונות.

למה כל זה מעניין? ממילא אף אחד לא אוהב לבן (מזכיר את הטירונות) ולחם אחיד זה לא הכי בריא. זה מעניין משתי סיבות. אחת, קניה בסופר היא קרב מוחות בין מניפולציות שיווקיות של הקמעונאי שמניח בחזית את המוצרים הרווחיים ובין הצרכן שרוצה לקנות את מצרכיו במחיר טוב. שתיים, כי ההוצאה על המזון היא אחד הסעיפים המשמעותיים בתזרים השוטף של משפחה. רוב הצרכנים אינם מודעים לכל המניפולציות וגם אינם מכירים את כל המחירים ולכן נכנעים. מי שבאמת נהנה מקרב המוחות יכול למצוא את המוצרים שהוא רוצה במחירים הרבה יותר טובים מאשר המוצרים שבחזית. זה נכון להרבה מוצרים. נסו פעם להשקיע כמה דקות כדי לחפש, נאמר, ביסקוויטים מסוג קצת אחר או באריזה קצת שונה. כל פעם בחרו מוצר אחר ותצברו נצחונות קטנים שיוזילו לכם את הקניה. עצה נוספת היא להכיר את המחירים של המוצרים שאתם קונים באופן קבוע.
לחם אחיד לא פרוס

 


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

סיכום שנה משפחתי כלכלי וטיפ לחיי האהבה

סוף השנה האזרחית הוא תאריך מאד חשוב בכלכלת משפחה.  נכון שאנחנו מנהלים ומבקרים את התזרים השוטף בצורה חודשית אבל הסיכום הכלכלי השנתי נותן מבט על הכרחי מכמה סיבות שאמנה כאן.

ראשית, המבט השנתי מנטרל עונתיות. ההשפעה של האורחים שבאים בחגים, החמסינים או הלילות הקרים, חופשות בית הספר, קייטנות וכד' אינה כה דרמטית בהסתכלות שנתית.

שנית, ישנן הוצאות אשר למרות התקצוב החודשי קורות אחת לשנה. הביטוח והטסט למכונית, המנוי לחדר הכושר, החופשה וכד'. מבט שנתי יתן לנו תמונה מדוייקת של מרכיבי הוצאות אלו.

גם בצד ההכנסה ישנם סעיפים שנתיים כמו הבונוס השנתי, דמי ההבראה וכד'.

לכן, סיכום מסודר של ההוצאות (וההכנסות) ברמה שנתית יתן לנו תמונה מדויקת של התזרים שלנו ויאפשר לנו לקחת החלטות אסטרטגיות וטקטיות לגבי השנה הבאה. אם כבר יש לכם סיכומים של התזרים החודשי לאורך השנה, הסיכום השנתי קל מאד להכנה. אל תוותרו עליו.

ברמה הטקטית למשל, גם אם עמדנו ביעד התקציב יתכן שחרגנו בסעיפים מסויימים ובאחרים הוצאנו פחות מהתכנית. זו ההזדמנות לדייק את התקציב. זו גם הזדמנות לבחון התייעלות בסעיפים השונים.

ברמה האסטרטגית המבט השנתי יתן לנו בסיס לדיון על מימוש יעדים ולתכנונים לטווח הבינוני והרחוק, למשל כמה אנחנו רוצים לחסוך, לאילו מטרות ומהם טווחי הזמן. נוכל לשוחח על רמת החיים הנוכחית והעתידית ולבצע התאמות. למשל, נוכל לבחון התייעלות בשוטף לטובת יעדים עתידיים. נוכל לשוחח על השפעתם הכלכלית של שינויים צפויים בחיים בשנה הקרובה (הילד מתגייס, שינויי בקריירה, גן חדש וכו'). גם כאן, המבט השנתי יותר מדויק ויותר נקי.

עם זאת, הטיפ שלהלן הוא הכי חשוב. ובכן הקשיבו. הסיכום השנתי הוא הזדמנות לשבת עם בן הזוג, לפתוח בקבוק יין (יבש), לכבות את הטלפונים ושאר המסכים, להסתכל ביחד על איך ניהלנו את ביתנו בשנה האחרונה ולשוחח על השנה הבאה. אי אפשר לנהל משפחה בלי לנהל את כלכלת המשפחה. גם אם עושים טעויות בדרך, המבט צריך להיות קדימה, ללמוד, להשתפר ולהיטיב. מחקרים מוכיחים שניהול כלכלי משפחתי בריא הוא בסיס לזוגיות מוצלחת, מה צריך יותר מזה?

אני מצרף דוגמא לפילוח שנתי של הוצאות הבית שלי. כל בית ייראה אחרת. פילוחים כמו זה ונוספים זה אני עושה אחת לשנה. מהדוגמא אני למד שלמרות שישנם 44 סעיפים בתקציב הבית שלנו, רק 7 מתוכם (כלומר פחות משישית) אחראים על יותר מחצי מההוצאות. 16 סעיפים (כלומר קצת יותר משליש) אחראים על יותר משלשה רבעים מסך ההוצאה. שוב, הבהירות תורמת תרומה משמעותית ליצירת יציבות כלכלית ולהגשמת יעדים. רוצים גם? בואו ליעוץ!

Pie Chart of Yearly Family Expense


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

יום ששי השחור

small_green_tri_60x60יום ששי השחור (Black Friday) אינו רק היום בו החמות באה להתארח בסוף השבוע אלא יום הששי שאחרי חג ההודיה בארה"ב (אשר נחגג ביום החמישי האחרון של חודש נובמבר). אותו יום ששי הפך לקרנבל של קניות בארץ השפע כאשר חנויות רבות ורשתות מציעות מבצעי מכירה, פותחות את שעריהן מוקדם בבוקר ומושכות הרבה קונים המנסים להוציא קצת אנרגיה לאחר שחיסלו תרנגול הודו שלם. בשנים האחרונות הקרנבל עובר גם לחנויות האינטרנטיות (עם Cyber Monday) ואף לארצות אחרות.

shopping window
חלון ראווה

מבחינה אנתרופולוגית מעניין לצפות בחנויות המפוצצות באנשים, חלקo מצויידים בקופונים, ובמיוחד באלה הצובאים על שעריהן לפני שעת הזריחה כדי לחטוף סחורה מושכת במיוחד. לא בטוח שמי שינחת מכוכב אחר יבין את התופעה שכן כבר היו בעבר אפילו מקרי מוות עקב עומס בחנויות.

עם כל העניין האנתרופולוגי מה שמעניין אותנו הוא הקשר של Black Friday לכלכלת המשפחה. במיוחד כי ה"חג" מתפשט לאחרונה בארץ הקודש.

small_orange_triנתחיל במשל. נניח שאתם אוכלים בצורה מסודרת ומתוכננת, כלומר שלוש ארוחות ביום, מזון מאוזן וכד'. הוזמנתם לקפה אצל חברים ושם מגישים לכם קפה עם קערה של פיצוחים, שוקולדים, עוגיות ושאר נשנושים. ברור שבתפריט האוכל היומי שלכם לא מופיעה קערת נשנושים אבל בכל זאת אתם לוקחים ומנשנשים. זה מול הפרצוף, זה טעים, זה מפתה, זה הולך טוב עם הקפה וגם השאר לוקחים. זו בדיוק המטרה של Black Friday. לגרום לכם "לנשנש" קניות שלא הופיעו בתכנית שלכם על ידי הפעלת מנגנוני פיתוי (פרסום אגרסיבי, אווירת חג וכד').

small_orange_triבכלכלת המשפחה המודרנית אחת ההתנהגויות החשובות היא להיות בשליטה על מה שקונים ולזכור שהקניה היא רק אמצעי להשיג את מה שאנחנו רוצים ולא מטרה בפני עצמה. כלומר, ביציאה מן הבית כדי לקנות משהו, עלינו לדעת מראש מה אנו הולכים לקנות ולהיות ממוקדים בכך ולא להתפתות להסחות דעת. זה נכון בקניה במכולת (רשימה כתובה – חובה) וגם בקניות אחרות. בחברת השפע, העסקים המוכרים מוצרים מנסים כל הזמן לגרום לנו לסטות מהרשימה או מיעד הקניה שלנו. חנות איקאה היא דוגמא קלאסית משום שהמבנה שלה מחייב את הקונה לחלוף על פני כל החנות הענקית גם אם רצה לקנות רק עציץ קטן או שטיח לדלת (אגב יש בחנות קיצורי דרך נסתרים שכדאי להכיר). גם הקניונים נוקטים באותה שיטה. בדרכי מהחניון לחנות היעד שלי אני חייב לחלוף על פני חנויות ודוכני מכירה רבים ולהתמודד עם פיתויים.

small_orange_triשימו לב שמה שחשוב הוא להיות בשליטה. אין כאן המלצה מה לקנות. כל אחד שיקנה מה שהוא רוצה על פי ערכיו, רצונותיו ותקציבו. הדגש הוא על שליטה ומיקוד. חג שמח!

 


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

אני רוצה מכונית

small_green_tri_60x60הפוסט הזה נולד ערב אחד עת רכבתי על מרכבת הברזל המפוארת שלי, מיטב הנדסת יפן, ברחבי עירי, בעוד העוברים והשבים מביטים בי בהערצה (לא ממש). התנועה הזדחלה לה כהרגלה ברחבי עירי, כלומר המרכבות האחרות, כמו זו שלי, נעו ברחובותיה כמו מרק סמיך ההולך ומתקשה עם חלוף השנים. במרכבות האחרות ישבו תושבי הממלכה, איש בדרכו ליעדו, בודדים בתוך מרכבותיהם. השעמום החמיר והחילותי לדפדף במסכי המידע של לוח השעונים עד שהגעתי למסך הזה: 

avg_speed_car_s

מה? קראתי (בלב) בהשתאות? את מיטב כספי הוצאתי על מרכבת הפאר עתירת כוחות הסוס כאשר זו נושאת אותי אל יעדי באותה מהירות בה כרכרה עם סוסה אחת היתה נושאת אותי לפני מאה וחמישים שנה? היתכן? שפשפתי את עיני, גרדתי את פדחתי והחלטתי לצאת לחקור את הענין יותר לעומק.
משפחה בישראל מוציאה כ 30,000 שקל בשנה על אחזקת מכונית אחת. ההוצאה על רכב נחשבת שניה בחשיבותה בכלכלת המשפחה, אחרי דיור כמובן. האמנם? בפוסט הזה אנסה לעורר חשיבה מחודשת בנוגע לרכב הפרטי במשפחה. הפוסט ארוך מהרגיל ומכיל הרבה נתונים. מתנצל מראש אך הנתונים חשובים להבנת הנושא.
הוצאה של 30,000 שקלים בשנה אם יושקעו בהשקעה אחרת יצמחו ל 1,000,000 (מיליון!) שקל תוך 24 שנים. למה זה חשוב? משתי סיבות. אחת, כדי לזכור שבכל הוצאה כספית מוותרים על האלטרנטיבה העתידית של אותו כסף (הערך העתידי). שתיים, כדי להבין שההוצאה על רכב שנתפסת משנית בחשיבותה אחרי ההוצאה על דיור, מגיעה לסכומים המתקרבים לסכומים של הוצאה על דיור (מזכיר למישהו משכנתא?).
נו, אז מה? הרי צריך רכב כדי לנוע וצריך בית כדי לגור. מה לעשות?
האם באמת רכב פרטי הוא הכרח המציאות? לא. בטח לא כמו קורת גג. אבל אבל אבל, כל עוד אין תחבורה ציבורית בסופי שבוע, ההבדל בחופש התנועה בין בעלי רכב ואלה שאינם הינו משמעותי למרבית האוכלוסיה.
זוכרים שאני לא מייעץ על מה להוציא את הכסף שהרווחתם בזיעת אפכם? It’s a free country.
small_green_tri_60x60אני רוצה להביא לידיעת הקוראים כמה נתונים ולאחריהם כמה טיפים שקשורים לצד הכלכלי של הרכב הפרטי. אחר כך, כל אחד יחליט את החלטותיו כרצונו, לפי ערכיו ויעדיו.
אז מיהו המוכר לי מכונית חדשה? סוכנות הרכב כמובן. לא בדיוק. כאשר אני קונה מכונית חדשה אני משלם בממוצע מס של כ 90%. במילים אחרות כאשר אני קונה מכונית לעצמי (מהכסף שנותר בכיסי אחרי תשלומי מיסי ההכנסה השונים) אני קונה עוד 0.9 מכוניות מתנה לממשלת ישראל. בסדר? cute-toy-car-coloring-page-free-clip-art-copy
כאשר המכונית שלי מתקלקלת אני משלם על חלקי חילוף מס של 48%. כלומר כשהחלפתי 4 פלאגים קניתי לממשלה עוד שניים מתנה ממני.
אחרי שכבר קניתי את מכוניתי (וגם את זו שהממשלה בקשה שאקנה לה) עלי להשקותה בדלק על מנת שתסע. בתחנת הדלק אני משלם מס של כ 182%. לכן, כשאני מתדלק את מכוניתי, מאחורי עומדות שתי מכוניות של הממשלה ומבקשות שאתדלק אותן מכיסי. בסדר?
fuel_pumps

small_green_tri_60x60כל ההלקאה העצמית הזו, מדוע? רגע, מה לא ברור? חופש התנועה הוא אחד מצרכיו היסודיים ביותר של האדם. לא סתם העונש על פשע כמעט בכל חברה אנושית הוא שלילת חופש התנועה. היש מחיר לחופש? לא. מי שמוכן לקנות מכונית אחת במחיר של שתיים ומיכל דלק במחיר של שלושה (ואני ביניהם) כנראה יהיה מוכן לשלם מחיר גבוה אף יותר. איך אני יודע? כי בעבר היה מס הקניה על מכוניות גבוה יותר ועדיין קנינו מכוניות.
אבל מה קורה כשחופש התנועה מתחיל להתכרסם לו? מה קורה כשהמכונית כבר לא מספקת את חופש התנועה הנשגב בצורה טובה? עוד נחזור לשאלה הזו. בינתיים נמשיך עם עוד נתונים.

traffic_ayalon
איילון בשעה לא עמוסה

small_green_tri_60x60בישראל כ 3 מיליון כלי רכב. הגידול נטו עומד על כ 4% בשנה. כלומר עוד 9 שנים יהיו על הכבישים עוד מליון רכבים. תוך 20 שנה המספר יהיה כפול מהיום. לעומת זאת, אורך הכבישים לא מדביק את הקצב. בערים כמעט לא ניתן לסלול עוד דרכים וגם מחוץ לערים רוב כבישי האורך והרוחב במדינה כבר נסללו. אפשר עוד להרחיב ולהוסיף אך השטח מוגבל. רגע, מרגיש לכם בזמן האחרון צפוף בכבישים? איך זה יכול להיות? הרי לפי הנתונים העולמיים מספר כלי הרכב לאלף תושבים בישראל הינו מתחת לממוצע ה OECD. מצד שני במספר כלי הרכב לכל ק"מ כביש אנחנו במקום חמישי ומכובד (ב OECD). אבל ההישג הגדול של מדינת ישראל וכאן מדובר על המקום הראשון והמכובד הוא בעומס התנועה על רשת הכבישים. הנתון המדובר מודד את סה"כ הקילומטראז' שכל הרכבים נוסעים לחלק לסך אורך הכבישים. ובכן, מדינת ישראל היא העמוסה ביותר בתנועה בכבישים בין מדינות ה OECD. הנתון הזה רבותי מחזיר אותי לתחילת הפוסט ולמהירות הממוצעת שבה אנו נוסעים במכוניותינו. אגב, כלי רכב אחראים לכ 80-90% מזיהום האויר במדינה וההערכה היא שכ 2500 מקרי מוות מוקדם בשנה נגרמים מזיהום אויר. סתם שתדעו. מה הצפי לעתיד? העתיד תלוי במשתמשי הרכב. מתישהוא, חופש התנועה המסופק על ידי הרכב הפרטי יהיה כה מוגבל עד שהשימוש בו כבר לא יהיה כדאי. האזרחים יחפשו חלופות.

מהן החלופות?

small_orange_tri תחבורה ציבורית. תמונה טובה מאלף מילים
small_orange_tri כלי רכב שפחות סובלים מגודש תנועה (דו גלגלי, מכוניות קטנות)
small_orange_tri הליכה ברגל או רכיבה על אופניים. ממילא רציתם לעשות יותר ספורט
small_orange_tri התקרבות מקום המגורים למקום העבודה (גם במחיר דיור יותר יקר)
small_orange_tri
הגדלת משקל השיקולים התחבורתיים בבחירת מקום מגורים

טיפים:

small_green_tri_60x60 בבחירת מקום מגורים שלבו שיקולים תחבורתיים. העריכו היטב את העלויות ושאר ההשלכות התחבורתיות על חייכם
small_green_tri_60x60 שוקלים רכב שני במשפחה? – שקלו היטב את החלופות
small_green_tri_60x60 הכירו את אמצעי התחבורה הציבורית באזורכם. השתמשו בהם ולחצו על הרשויות לשפרם
small_green_tri_60x60 הכירו את ההוצאות השוטפות הקשורות באחזקת הרכב כגון אגרות וביטוחים, אחזקה, דלק. האם ניתן להקטינן ?
small_green_tri_60x60 הכירו היטב את ירידת הערך השנתית של רכבכם. בידקוה אחת לשנה במחירון. את הירידה השנתית עליכם להקצות לחסכון נפרד (ב"צנצנת" רכב) כדי שתוכלו לממן את החלפת הרכב בבוא העת. ירידת ערך משתנה משנה לשנה.
small_green_tri_60x60 בחרתם ברכב חברה? מהן האלטרנטיבות המוצעות לכם? בנוסף לצד הכלכלי, האם תרצו להיות אחראים אישית להוספת רכב חדש לכבישים כל שנתיים וחצי?
small_green_tri_60x60 האם תוכלו להסתדר עם רכב קטן וזול באחזקה? זכרו שב.מ.וו. וסוזוקי קטנה נוסעים באותה מהירות ממוצעת.

חשבו על כל אלה ודרך צלחה!


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

סליחה היפותטית (לקראת יום הכיפורים התשע"ז)

סליחה (היפותטית):

small_green_triסליחה שהוצאנו יותר כסף ממה שהרווחנו וקנינו בו "דברים"

סליחה שלא בדקנו אם ניתן להוזיל את המשכנתא

סליחה שלא פתחנו וקראנו את דוחות הפנסיה השנתיים

סליחה שלא בדקנו אילו ביטוחים יש לנו ואילו חסרים

סליחה שלא שוחחנו עם בן הזוג על מה שיקרה אם אחד מאיתנו ימות

סליחה שלא חסכנו ללימודים האקדמאים של הילד הגדול

סליחה שלא עשינו בקרה לפחות אחת לחודש על ההוצאות השוטפות

סליחה שאמרנו שאם לכולם יש מינוס בבנק אז לא נורא אם גם לנו יהיה

סליחה שלא בדקנו כמה כסף נוזל לנו בכל חודש על דברים שבכלל לא רצינו להוציא עליהם כסף

Sorry

סליחה שקנינו מכונית בהלוואה

סליחה שקנינו במכולת בתשלומים

סליחה שיש לנו ארבעה כרטיסי אשראי

סליחה שהלכנו למרכול ללא רשימת קניות

סליחה שלא רשמנו כל מה שקנינו במזומן

סליחה שנתנו צ'ק ע"ס אלף שח לבר המצווה של הנכד המעצבן של דודה ברוריה

ועוד כמה:

small_green_triסליחה שלא עצרנו לרגע לחשוב, שלא שוחחנו עם בן הזוג על האסטרטגיה של החיים שלנו, על העתיד שלנו. סליחה שבגלל המרדף אחר הכסף  לא בילינו מספיק עם הילדים, שלא דאגנו לגוף שלנו, שלא אכלנו בריא, שלא טיילנו בחיק הטבע, שכבר הרבה זמן שלא הרחנו פרח, שלא ראינו שקיעה או זריחה, שלא קראנו ספר או ראינו הצגה או סרט, שלא חייכנו לעוזרת, סליחה שלא נשמנו עמוק לפחות פעם ביום. סליחה…
תשע"ז יכולה להיות השנה הראשונה של החיים החדשים… בואו נדבר.


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.