סמסונג S9 החדש וארבע החביות

הסמסונג S9 יצא לשוק. פרסומות ענק באיילון מבשרות על הפלא החדש. אכן מדובר במכשיר מלא בבשורות לאנושות כמו היכולת ליצור אימוג'י מונפש המבוסס על פניו של המשתמש! המחיר – כ 1000 דולרים.

ממוצע הזמן להחלפת מכשיר סלולרי הוא כ 20 חודשים, פחות משנתיים.

מקור: Business Insider

אם כן, מי שמחליף לדור החדש של המכשירים המתקדמים נפרד מ 1000 דולר כל 20 חודשים. לא סוף העולם אבל גם לא סכום שהולך ברגל במשפחה  ממוצעת.

 כמדריך כלכלי, לעולם אינני מחליט או בוחר עבור המשפחה על מה להוציא את כספה. כל אחד וערכיו ושאיפותיו. מי אני שאתערב. עם זאת, אני מדגיש את מודל ארבע החביות שהוא התשתית הבסיסית לניהול כלכלת המשפחה. כל זמן שהמודל עובד אין בעיה.

מודל ארבע החביות של עתידות

 יש טענה רווחת בציבור על יוקר המחיה בישראל. הטענה שלדורות הקודמים היה יותר קל. יש בכך אמת גם אובייקטיבית וגם סובייקטיבית. למשל, אובייקטיבית, מחירי הדיור עלו בקצב גבוה יותר מעליית השכר, מחירי המזון בישראל גבוהים בגלל כשרות, קרטלים ועיוותי שוק אחרים ועוד. סובייקטיבית, אנו מחליטים להוציא כסף על דברים שהורינו וסבינו לא הוציאו. אם מישהו מדור המייסדים היה שומע שרכשתי ב 1000 דולר מכשיר המאפשר ליצור אימוג'י מונפש ושאחליפו במכשיר חדש בעוד 20 חודשים בוודאי היה מסגיר אותי לשלטונות המנדט כדי שיכלאו אותי בקסרקטין.

 אין ספק שחברת השפע בה אנו חיים עורמת עלינו מגוון בחירות כלכליות ברמה יומיומית בכמות בלתי נתפסת. גם השפע הטכנולוגי (ראו פוסט קודם על חייהם ומותם של מכשירי החשמל) הוא חסר תקדים ומתחבר ישירות לארנק שלנו.
 החובה שלנו היא לעצור מדי פעם לחשיבה על ערכינו ועל הדברים שגורמים לנו אושר. האם זה אימוג'י מונפש או זמן איכות עם בן הזוג? האם זה טריפל של הוט או חופשה שנתית עם כל המשפחה? גם כשמודל ארבע החביות עובד כהלכה ישנה עבודה לסדר את היעדים (חבית 3) לפי הערכים. זרקו מהרשימה את כל מה שלא באמת יושב על ערך שחשוב לכם. לפעמים אפשר לעצום את העיניים ולפתוח את הראש. 

 

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

חייהם ומותם של מכשירי החשמל

אנחנו מוקפים במכשירי חשמל. יש המחוברים לשקע על ידי מפצל שמתפצל למפצל שמתפצל למפצל ויש הפועלים על סוללות. מגמה זו עוד תמשך ביתר שאת עם הפיכת "דברים" פשוטים לדברים המחוברים לאינטרנט (IOT – the Internet of things). לסבינו וסבתותינו היה בבית מקרר, מכשיר רדיו, אולי תנור ומאוורר. להורינו בצעירותם כבר היתה מכונת כביסה, טלוויזיה, וידאו, פטיפון ומגבר, אחר כך גם מזגן ומכשירים נוספים. לנו כבר יש מחשבים, מדפסות, סורקים, מדיח, מייבש, מסכים, ממיר, סטרימר, מודם, ראוטר, נגן מדיה, טאבלטים, סמארטפונים, מיקרו, אובן, טוסטר, צ'יפסר, אופה כזה, מטגן אחר, מאדה, מערבל, סוחט מיץ, קוצץ, מקפיא, שואב, חובט, רודף פינות, מכין אספרסו, בר מים, מגהץ אדים ועד היד נטויה.

מקור: pixabay

השפע הטכנולוגי מעשיר ומקל את חיינו (אולי) אבל מהווה גם נטל כלכלי. נניח שיש בביתנו 50 מכשירים ונגיד שכל אחד חי בממוצע 5 שנים ועלה בממוצע 1,000 שקלים, אזי כל שנה נוציא 10,000 שקלים, כך עד קץ הקיצים  רק כדי לשמר את השפע הטכנולוגי וזאת ללא עלויות של אחזקה, דמי מנוי וכד'. מדובר בנטל לא זניח שיש לקחתו בחשבון כחלק מהתקציב המשפחתי. לא ניתן בהכרח לדעת מה תהיה במדויק ההוצאה השנתית אבל כן ניתן להעריך סדר גודל. זה חשוב.

מהי תוחלת החיים של מכשירי החשמל וסיבות מותם?

ננסה לנתח. מכשירים נייחים חיים יותר. מקרר, מכונת כביסה, טלווייזה וכד'. מכשירים ניידים חשופים לכח הכבידה והשפעתו על מוות בטרם עת.

טכנולוגיות צעירות מתחלפות במהרה על ידי טכנולוגיות צעירות וסקסיות יותר. מסך הפלאזמה הוחלף ב LCD שהוחלף ב LED  שהוחלף ב OLED שהוחלף ב ULED, ה SD  ב HD וב UHD וב 4K, השטוח בקעור וכל זאת קרה רק במילניום הנכחי ורק בסוג מכשיר אחד (!)

מכאן שבימינו הרבה מכשירים אינם מתים מוות טבעי אלא פשוט ננטשים כמו דוגמנית מסלול שהגיעה לגיל 25 או הייטקיסט שהגיע לגיל 45. המרוויחים הם היצרנים והמשווקים והמפסידים הם אנחנו.

לנטישת המכשירים והתקצרות זמן השימוש בהם השלכות כלכליות אך גם סביבתיות. כמות הפסולת האלקטרונית היא עצומה ומזיקה. הגם שאנחנו בלוג כלכלי ולא סביבתי, חשוב להכיר את הנושא. חוק חדש מחייב את היצרנים והיבואנים למחזר אחוז מסויים מסך הציוד הנמכר ולפנות ללא עלות מכשיר ישן מלקוח שקונה מכשיר חדש. בנוסף, עיריות רבות כבר התקינו עמדות מחזור פסולת אלקטרונית ברחבי הישובים. אנא אל תזרקו פסולת אלקטרונית לפח רגיל.

הנטישה ההמונית הזו יוצרת גם הזדמנות. אפשר למצוא מכשירים משומשים ותקינים באתרי יד שניה אפילו בחינם (באתר אגורה). זה נהדר לסטודנטים, זוגות צעירים או בעצם לכולנו. מכשירים רבים יכולים לחיות עוד שנים ולשרתנו נאמנה גם אם הם לא בחזית הטכנולוגיה. זה טוב לכיס וטוב לסביבה.

לתקן זו לא מילה גסה. אמנם מכשירים רבים כבר מיוצרים בטכנולוגיות שמקשות על תיקונים, למשל סמארטפונים המודבקים כמקשה אחת ללא אפשרות פירוק והרכבה, ישנם הרבה מכשירים שניתן לתקנם, לעתים די בקלות.

שיח עם הילדים. ילדים הם משתמשים כבדים בטכנולוגיות הביתיות (חוץ מזו של המדיח). נצלו את ההזדמנות כדי ללמד אותם על העלויות ועל אפשרויות הבחירה הכלכליות הכרוכות בהן. שוחחו על האגרסיביות השיווקית הסובבת אותם ונטרלו את השפעתה. האם זה נכון שמכשיר קיים מתיישן רק בגלל שחדש יותר הושק?

טכנולוגיה ויוקר המחיה. הבנו כבר ששמירת ורענון העושר הטכנולוגי עולה כסף. לא דברנו כלל על דמי מנוי חודשי למיניהם – סלולר, אינטרנט ביתי, כבלים או לווין,

 נטפליקס, קפסולות קפה, מיכלי מים ועוד, בלי להזכיר את השטות המיותרת שנקראת ביטוח אחריות למכשיר החשמל.

 כל אלה מתווספים להוצאה השוטפת כל חודש. להורינו וסבינו לא היו את כל ההוצאות הללו. זו עוד סיבה לפער בין יוקר המחיה אז והיום. אך אל תטעו, הכל מבחירה שלנו ואין כאן גזירה משמים. אפשר לשתות מים מהברז, קפה מהקומקום ולוותר על הכבלים. זה אף מומלץ כלכלית לכל מי ששכבות היסוד בכלכלת המשפחה שלו כמו הגנות כלכליות, החזר התחייבויות, חסכון ליעדים וחסכון לגיל השלישי עדיין אינן במצב מיטבי. זכרו שההוצאה השוטפת בתזרים המשפחתי באה בעדיפות אחרונה לאחר שכבות היסוד.

מאחל לכם שכל מכשירי החשמל יבדלו לחיים ארוכים, בריאים ומאושרים. 

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

עשרת הדברות לקניה במרכול

גרסה מצומצמת להדפסה

הכנות 🏠
① יצירת שגרת הצטיידות

אפשר לחלק את הצטיידות הבית לצריכה השוטפת לשלושה חלקים:
א. הצטיידות לתקופה ארוכה – מוצרים לא מתכלים כמו חומרי ניקוי, טואלטיקה ומזון יבש
ב. הצטיידות לתקופה בינונית – מזון רגיל
ג. הצטיידות לתקופה קצרה – מזון שמחזיק זמן קצר כמו לחם
את ההצטיידות לתקופה הארוכה נערוך בערך פעם בחודש, את הבינונית פעם בשבוע ואת הקצרה נעשה רק אם צריך. כדאי לקבוע יום קבוע כדי שבני הבית ידעו מתי מגיעה "אספקה". נאמר יום ראשון הראשון בחודש – הצטיידות גדולה וכל יום ראשון אחר – הצטיידות בינונית. ואם כך, עלינו לנהל שתי רשימות – אחת להצטיידות הארוכה ושניה לבינונית. זו הדברה הבאה.

 

② הרשימה

טוב, כולם יודעים שהולכים למרכול רק עם רשימה אבל למעשה מדובר בשתי רשימות אשר מנוהלות על ידי בני הבית על בסיס שוטף. מיקום הרשימה יכול להיות על המקרר או דיגיטלית ב"ענן". כאשר עומד להיגמר מוצר צריכה כלשהו יש להוסיפו לרשימה הרלוונטית. האחריות היא על בן הבית שהבחין בכך. בהגיע תאריך ההצטיידות, הקונה לוקח את הרשימה וקונה אך ורק מה שכתוב בה. לא להתפתות לחטוף מוצרים שלא נמצאים ברשימה.

 

③ היכן לקנות

את ההצטיידות הגדולה כדאי לעשות במקום בו המחירים זולים גם אם הוא מחייב נסיעה. מומלץ לעשות מחקר לגבי הסביבה בה אתם גרים או עובדים ולהכיר את המקומות בהם ניתן לרכוש יותר בזול. לרוב אלה יימצאו באזורי תעשיה ולא בתוך העיר. אם לא היה ברור, ההצטיידות הגדולה תכיל גם את הבינונית של אותו שבוע. גם את ההצטיידות הבינונית הרגילה כדאי לעשות במקום בו המחירים אטרקטיביים אבל לא כדאי לנסוע רחוק בשל כך שכן עלויות הנסיעה יתווספו לעלות הקניה. אין חובה לבצע את כל הקניה במקום אחד. למשל, אפשר לקנות ירקות ופירות בשוק, לחם במאפיה והשאר במרכול. כל אחד לפי העדפותיו.

 

④ לקנות כמות גדולה או רק כמה שצריך?

לפעמים כשקונים מוצר באריזה גדולה העלות היחסית יורדת. זה נשמע הגיוני אבל זה לא השיקול המכריע. השיקול המכריע הוא השאלה האם קיומה של כמות גדולה של מוצר מסוים בבית תגרום בהכרח להגדלת הצריכה שלו או לא. תהיו כנים עם עצמכם. לדוגמא: אמא ואבא שותים כוס קפה אחת בבוקר לפני העבודה. לא משנה כמה קפה יש בבית הם ישתו תמיד רק כוס אחת ביום. דוגמא שניה: יש שקית של נשנושים מלוחים על השיש. מי שעובר לידה ויש לו רעב קל תוחב את ידו ומנשנש. בין אם תהיה שקית גדולה או קטנה (או בכלל לא) היא תנושנש כולה במהרה. כלומר זמינות המוצר מגבירה את צריכתו. לסיכום, אפשר לקנות באריזות חסכון רק מוצרים שאתם משוכנעים שלא תגבירו את צריכתם עקב זמינותם. את אלה אפשר להוסיף כבר להצטיידות הגדולה.

 

⑤ תפריט אוכל שבועי

לו הייתם מנהלים בית הארחה קטן בוודאי הייתם מתכננים מראש מה תגישו לאורחים כל יום. ובכן, אתם מנהלים בית הארחה קטן (חבל רק שהאורחים לא משלמים). זו הדרך היחידה להצטייד כראוי במזון לכל השבוע. ככל שתתרגלו זאת תראו כמה זה פשוט. מומלץ לשתף את בני הבית בתכנון וגם בביצוע.

 

במרכול 🛒
⑥ קנו את המוצרים במסדרון הבית שלהם

כלומר, אל תאספו אותם מנקודות קידום המכירה בפתח החנות או ליד הקופה. במסדרון הבית תוכלו לראותם ולהשוות את המוצר לכל המוצרים הדומים לו, לבחור אריזות שונות ולהחליט החלטות צרכניות מושכלות.

 

⑦ הכירו את מחירי המוצרים שאתם קונים באופן קבוע

כך תוכלו לאתר קפיצות מחירים לא רצויות או רצויות.

 

⑧ הכירו את רשימת המוצרים המפוקחים

ע"י משרד הכלכלה (לחם אחיד, חלב רגיל, ביצים, חמאה, גבינת עמק ועוד). אלה יימכרו באותו מחיר בכל מקום והיום הם מחוייבים להיות במקום בולט עם שילוט מתאים לידם. הידעתם שגביע אשל עולה רק 1.55 שקלים? הידעתם שלחם אחיד פרוס עולה 33% יותר מלחם אחיד לא פרוס?

 

⑨ השוואת מחירים של מוצרים בגדלים שונים

כאן צריך קצת להוריד חלודה מכישורי המתמטיקה ולתרגל. הרעיון הוא להתאים את מחיר האריזה ליחידה של 100 גרם או של 1 ק"ג. החשבון הוא פשוט. אם משקל האריזה הוא 350 גרם ומחירה הוא 13 שקלים אז כדי לקבל את המחיר ל 100 גרם נחלק את המחיר ב 3.50. כדי לדעת את המחיר לק"ג נחלק את המחיר ל 0.350. מסובך? קצת תרגול וזה יהיה פשוט. הרעיון הוא להשוות מוצרים דומים באריזות שונות או אפילו מוצרים זהים במידות שונות ולדעת מה המצור הכי משתלם. כמובן – לא לשכוח את כלל מס’ 4!

 

⑩ מוצרים טריים במעדניה

מוצרים טריים במעדניה. גבינות, בשר בד"כ יהיו זולים יותר בחיתוך, שקילה ואריזה אישית במעדניה מאשר באריזה מוכנה. שימו לב שיש מקומות שבהם תבקשו 200 גרם ויפרסו לכם קצת יותר (שיטת מצליח, נאמר 230 גרם). בפעם הבאה פשוט בקשו פחות (נגיד 180 גרם).

 

⑪ התכופפו

רוב האנשים קונים את המוצרים שממוקמים בגובה העיניים. ברור שהנהלת המרכול תמקם שם מוצרים רווחיים. במדפים הנמוכים יש מוצרים נוספים, לא פחות טובים ובמחירים לפעמים הרבה יותר אטרקטיביים.

 

⑫ בדקו את החשבון

תוך כדי מעבר המוצרים בקופה ולפני העזיבה. המחירים שחוייבתם תואמים את המחיר על המוצר? המבצעים או ההנחות הובאו בחשבון? חוייבתם על תפוח פינק ליידי במקום על תפוח בלדי? עמדו על המשמר.

 

רגע, איך הפכו עשר הדברות לשתיים עשרה? היום במבצע, קניתם עשר דברות קיבלתם שתיים בחינם!

 

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.