תוקנה תקנה לתיקון תקנון תקני

אני הולך לדבר שוב על קרן פנסיה. רגע, אל תברחו. זה חשוב ומעניין.

ב 1/6/2018 נכנס לשימוש תקנון אחיד בקרנות הפנסיה. זו עוד יוזמה של גברת דורית סלינגר, ישתבח שמה, בעלת הכותרת הארוכה בעולם "הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר" שתיקרא להלן ה"ממונה".

התקנון האחיד החדש בקרנות הפנסיה מפשט את היכולת של הצרכן לבחור, הוא מאחד את השפה, מפשט אותה והוא מבטיח כמה ברירות מחדל לטובת החוסכים. יפה.

אני רוצה להתמקד בנקודה ספציפית שבה מיישרות קרנות הפנסיה כעת קו בעקבות השינוי. 
לפני כן – שאלה: האם קרן הפנסיה היא מוצר חסכון לגיל פרישה? לא רק!

לקרן הפנסיה יש שני ראשים

אחד לגיל הפרישה ואחד לעכשיו. כלומר פנסיה אינה רק מוצר של זקנים. ממש לא. זו סיבה מספיק טובה כדי שתכירו אותה היטב. הראש השני (כלומר זה שפועל כעת) הוא ראש ביטוחי ומטרתו להבטיח למשפחה שלנו הכנסה אם נמות מחר בבוקר או אם לא נוכל יותר לעבוד מסיבה בריאותית. 

לכן, כשאנו ומעסיקנו מפרישים כל חודש כסף לקרן הפנסיה אנחנו לא רק חוסכים לזקנה אלא גם קונים ביטוח למקרה שיקרה מחר בבוקר חס וחלילה. במילים אחרות, פנסיה אינה פתרון רק לזקנה אלא גם לחיים עצמם.

איך זה קשור לתקנון האחיד החדש?

ובכן, בקרן הפנסיה ניתן לבטח רק שני מצבים: מוות ונכות. ביטוח מוות נקרא בז'רגון המעצבן ביטוח שארים. שם לא יפה, מה לעשות. שארים הם בת או בן הזוג שנשאר בחיים והילדים עד גיל 21. 
החוסך יכול לבחור מסלול המגדיר את גובה הביטוח שהוא רוצה כאחוז מהשכר. לכל קרן פנסיה היו מספר מסלולי ביטוח וכל אחד נקרא בשם אחר ובכל חברה השמות היו שונים וגם ברירות המחדל היו שונות. זה היה מאד מבלבל ורוב החוסכים היו מתקשים לדעת מה רמת הביטוח שלהם הן לשארים (מוות) והן לנכות (אי יכולת לעבוד).

התקנון האחיד מגדיר לכל החברות מספר זהה של מסלולי ביטוח, מאחד את שמותיהם באופן ששם המסלול יבהיר את משמעותו, מגדיר את מסלול ברירת מחדל ואת אופן התשלום בקרות מקרה ביטוח. שקיפות ופשטות זה טוב לנו.

איך זה נראה תכלס? 

למקרה נכות ניתן יהיה לבטח עד 75% מהשכר הקובע (ברירת המחדל) או 62.5%, 50% או 37.5%
למקרה מוות ניתן יהיה לבטח עד 100% מהשכר הקובע (ברירת המחדל) או 80%, 60%, 40%.

לדוגמא: עובד בן 34 שיש לו קרן פנסיה פעילה ושכרו 10,000 שקלים ובחר במסלול ברירת המחדל חוצה את הכביש ונדרס למוות, יקבלו אשתו וילדיו 100% משכרו (ביחד) עד גיל 21 של הילדים ולאחר מכן תקבל אשתו 60% משכרו. אם נדרס ולא מת אך לא יוכל יותר לעבוד, יקבל 75% משכרו. 

האם ניתן לשנות מסלול ביטוח בקרן הפנסיה?

כן, למשל מי שאין לו בן זוג או ילדים לא חייב ביטוח שארים ונכות מלאים. אבל!
הגדלה מחדש של גובה הביטוח עלול להתקל בסירוב מצד הקרן או בצורך בתקופה אכשרה של 5 שנים (במקרים מסויימים), לכן – זהירות! התייעצו אם אתם לא בטוחים. זו גם הסיבה שמסלול ברירת המחדל הוא המסלול עם הביטוח המקסימלי. 

כמה עולה הביטוח בקרן הפנסיה?

עלות הביטוח היא פונקציה של כמה גורמים, בעיקר:
גיל תחילת הביטוח
גובה השכר 
גובה החסכון שנצבר כבר בקרן הפנסיה

כמה אנו משלמים בפועל? ניתן לראות את המידע בדוחות הרבעוניים והשנתיים מקרן הפנסיה או לקבלם מסוכן הביטוח. להלן דוגמא: דוגמא לעלות הביטוח בקרן הפנסיה

כמובן שיש עוד הרבה ניואנסים וכוכביות (למשל גבר המצטרף לקרן פנסיה לאחר גיל 41 כבר לא יכול לבטח למקרה מוות 100% מהשכר) אבל חשוב להכיר את הצד הביטוחי של קרן הפנסיה ולהתייעץ עם איש מקצוע אם הוא לא ברור.

לסיכום:
לקרן הפנסיה שני ראשים - אחד דואג לנו לזקנה ואחד דואג למשפחתנו במקרה שתפגע יכולת ההשתכרות שלנו מחר בבוקר. פנסיה זה לא רק לזקנים.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

נתניהו הגיע לגיל פרישה

small_orange_triראש הממשלה בנימין נתניהו הגיע השבוע לגיל 67. מזל טוב. לפי החוק הוא צריך לפרוש לגמלאות. במקומות עבודה רבים במשק היו כופים זאת עליו. יהיו בוודאי כאלה שישמחו אם יעשה זאת. אנחנו בעתידות לא מתעסקים בפוליטיקה כי אנחנו עוסקים בחיים עצמם!
אז צריך לפרוש בגיל 67 או לא? הרי לפי ההגדרות הרשמיות מי שמעל גיל פרישה נכנס רשמית לגיל השלישי או בניסוח הפחות תקין פוליטית – הוא הופף לקשיש.נתניהו הגיע לגיל פרישה
זו בדיוק הבעיה. אנו שבויים בתפיסות חברתיות של המאה ה-19 וה-20 בהן אנשים חיו מספר שנים בודדות לאחר גיל הפרישה (אם התמזל מזלם והגיעו אליו). במאה ה-21 המצב השתנה. כיום הגיל השלישי הוא תקופה ארוכה של כ-20 שנה. זה הרבה זמן! זה פרק חיים רציני שכדאי לנצל בחכמה. אי אפשר רק לשמור על הנכדים במשך 20 שנה.
אין שבוע בלי שבעיתונות תופיע כתבה על משבר הפנסיות ובעקבותיה דיונים על העלאת גיל הפרישה. זהו שיח ששבוי שוב בתפיסה הארכאית והשגויה. כמו שאין צורך להוציא אדם לפרישה בכפיה כך אין צורך לכפות עליו להשאר לעבוד.
ישנם מחקרים המראים שאין קשר בין גיל תפקודי וגיל כרונולוגי. זה לבד צריך להדליק נורה אדומה אצל כל מי שרוצה לקבוע גיל פרישה אחיד לכולם.
אז מה הפתרון לאתגרים הכלכליים הנובעים מהתארכות תוחלת החיים (כמו הירידה בקצבאות מקרנות הפנסיה)?

 הפתרנות צריכים להיות יותר יצירתיים. הם צריכים להתחשב בדינמיקות המשמעותיות של שוק העבודה במאה ה-21 (כמו ריבוי קריירות וריבוי תקופות ביניים) ובהבדלים בין בני אדם מבחינה תפקודית. הם צריכים להפטר מתפיסות שגויות על ירידה ביכולות וכישורים בגיל מבוגר משום שיש הוכחות לכך שבהכשרה מתאימה אין הבדל ביכולות בין צעירים ומבוגרים. הפתרונות צריכים גם לאפשר גמישות כלכלית ולעודד תכנון כלכלי ארוך טווח לכל אחד כך שמעגלי החיים של כל אחד ישיקו ליכולותיו ושהאינדיבידואל יחיה בתחושת מימוש ורווחה בכל אחד מפרקי חייו.
מוזמנים לשוחח עוד על הנושא המרתק הזה.


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

תור הזהב חלק ב

small_orange_triבחלק הראשון של הפוסט דברנו על הדרמה שמתרחשת בגלל התמורות שחלות בהתפלגות הגילאים בחברה והראנו נתונים על הגידול המהיר של אוכלוסית הוותיקים. דברנו על בריאות וסיעוד ומה ניתן לעשות כדי להיות מוכנים להרעה במצב הבריאותי בגיל מבוגר.

היום נדבר על המוכנות הכלכלית לגיל שאחרי הפרישה מעבודה. זהו פוסט חשוב לקריאה לכל הגילאים ובמיוחד לצעירים.  מומלץ להקריאו לילדים לפני השינה.

בזמן האחרון יש יותר כתבות בתקשורת העוסקות בנושא הפנסיה. מדוע? הרי מדובר בנושא משעמם לאללה שכמעט אף אחד לא באמת מבין בו. אפילו המינוחים מהעולם הזה נשמעים כמו שפה גסה: הפרשות מעביד, מוטה שארים וכד'. זה הרי נורא ואיום לשוחח על כך בארוחת ששי או במפגש חברים. דמיינו את עצמכם שואלים במפגש החברתי את חבריכם "איך הפרשות המעביד שלכם?". אין סיכוי שתוזמנו למפגש הבא. אז מדוע צצות יותר ויותר כתבות בנושא? הסיבה היא שמתחילים לראות תוצאות של הדרמה. כבר כעת יש לא מעט שממש סובלים מחסכון פנסיוני לא טוב או היעדרו המוחלט עד כדי סיפורים קורעי לב. יש עיסוק יותר פעיל של הרגולטור והמחוקק בנושא. כלומר יש חומר תקשורתי טוב לדווח. סיפורים דרמטיים עוד ימשיכו להגיע ולככב בתקשורת חובבת הדרמות. זה טוב שהמודעות עולה. מה לעשות עם זה? – בהמשך הפוסט.

בואו ננתח מדוע באמת מתחוללת דרמה וננסה להבין את מהותה.

עקרון החסכון הפנסיוני החל עוד בתקופת ביסמארק במאה ה-19 והתפתח במאה ה 20. הוא היה beach_4מבוסס על דפוס החיים התלת שלבי שתמציתו: בשנים הראשונות לומדים ורוכשים כישורים. בהמשך עובדים רוב שנות החיים תוך שימוש בידע ובכישורים שנרכשו. לקראת סוף החיים פורשים למנוחה מעבודה למספר מועט של שנים. כך חיו רבים באושר ועושר במשך עשרות שנים, כמעט עד ימינו אלה. בדפוס חיים זה אין בעיה לממן את הקצבה הדרושה לשנות הפרישה.

במאה ה-21 דפוס החיים התלת שלבי מתמוטט בגלל מספר סיבות:

  • משך החיים עלה משמעותית. אחרי הפרישה מהעבודה נותרו הרבה שנים לחיות (בערך עשרים)
  • הידע והכישורים "מזדקנים" מהר בהרבה מקצועות. כלומר כישורים שלמדנו בבית הספר או באוניברסיטה לא בהכרח רלוונטיים אחרי מספר שנות עבודה
  • הגיל השלישי פעיל יותר וצרכני יותר. הוא רוצה ליהנות מהחיים ולא רק לשבת לנוח בבית
  • שוק העבודה דינמי יותר ויציב פחות. מקצועות נעלמים וחדשים צצים במקומם, אנשים מחליפים מקומות עבודה בתדירות גבוהה וזאת עוד מבלי להזכיר את המהפכה התעשייתית הרביעית
מה ההשלכה של גורמים אלה (ויש עוד) על החסכון הפנסיוני שלנו?  

small_green_triחסכון פנסיוני סטנרדרטי (אפילו במקום עבודה מסודר ומיטיב עם עובדיו) הוא בערך בגודל של חמישית מהשכר. כלומר, אם היחס בין שנות אי-עבודה לשנות עבודה היה חמישית אז היינו מסודרים. ראינו שמשך החיים הממוצע לאחר פרישה הוא כ 20 שנה, מכאן שעלינו לעבוד 100 שנה בשביל לשמור על אותה רמת הכנסה בפרישה. זה לא קורה ולכן אין אפשרות לשמור על אותה רמת הכנסה. אם עבדתם נאמר 40 שנה, צברתם חסכון פנסיוני שווה ערך ל 8 שנות שכר ועתה עליכם לפרוס את החסכון הזה ל 20 שנה. בקיצור רמה ההכנסה יורדת ביותר מפי 2. טוב, זה לא לגמרי מדויק כי הכסף שאנו חוסכים צובר תשואה וגודל בזמן שהוא ממתין ובכך סוגר חלק גדול מהפער

small_green_triחוסר היציבות התעסוקתית והצורך לרכוש מיומנויות מחדש גורמים לקטיעה של החסכון הפנסיוני ולפעמים פיצול שלו ואף שימוש בחלקים ממנו (משיכת פיצויים וקרן השתלמות). פעולות אלו שוחקות את החסכון בצורה משמעותית כלומר רמת ההכנסה הצפויה תרד עוד יותר. קטיעה, פיצול ומשיכה פוגעים ביכולת של הכסף לצבור תשואה כפי שהזכרתי בסעיף הקודם

small_green_triככל שמשך החיים עולה קרנות הפנסיה ישלמו קצבה חודשית יותר נמוכה כדי להצליח לממן את משך החיים של כל החוסכים. זוהי המשמעות של "מקדם הקצבה" שמדובר עליו רבות (זו בעצם התאמת הפריסה של החסכון הנצבר למשך החיים הצפוי)beach_2

אלה הנקודות העיקריות. לא מסובך להבין. יש הרבה חומר קריאה מעמיק ומרתק על כל אחת מהתמורות הללו. כאמור, מטרת הפוסט איננה קורס מזורז בפנסיה אלא הדגשת חשיבות הנושא בהקשר של כלכלת המשפחה.

אנחנו לא אוהבים לבכות על מר גורלנו אלא לגשת לפתרון.
אז מה עושים?

small_green_triמבינים את מהות הבעיה (עכשיו הבנו). the sooner the better, לכן מומלץ לשוחח עם החבר'ה הצעירים כי להם יש יותר מה לעשות בנידון

small_green_triמשקיעים מאמץ בלימוד התחום, בהבנת המונחים ובהבנת החסכונות הפנסיונים האישיים שלנו. הערכת זמן: יום עבודה. לא תהפכו ליועצי פנסיה אבל זה יספיק כדי להבין את התמונה האישית שלכם. יש המון ידע איכותי ברשת. זה פשוט ללמוד. שיעורי בית מומלצים: 1) ללמוד את המושגים הבאים ואת ההבדלים בין מושגים דומים: קרן פנסיה, איזון אקטוארי, ביטוח מנהלים, קופת גמל, קרן השתלמות, הפרשות עובד, הפרשות מעביד לתגמולים, הפרשות מעביד לפיצויים, ביטוח ריסק, ביטוח אובדן כושר, מסלול מוטה זקנה / נכות / שארים, קצבאות זקנה ושארים מביטוח לאומי, המסלקה הפנסיונית. 2) לנתח את החסכונות הפנסיונים שלכם ולנסות לצייר תמונה של ההכנסה הצפויה בגיל פרישה. החל משנת 2015 הדוחות השנתיים הנשלחים מקרנות הפנסיה וחברות הביטוח פשוטים יותר להבנה, נסו ותווכחוbeach_3

small_green_triמתכננים תכנית כלכלית להגדלת מקורות המימון לתקופת הפרישה. זוכרים את העיקרון הכי חשוב בחסכון כלכלי: ההיזון החוזר החיובי. במילם פשוטות, ככל שהחסכון גדול יותר כך הוא גודל יותר מהר ולכן חשוב לחסוך מגיל צעיר. הנה דוגמא פשוטה: חוסך שחסך במשך 20 שנה 10000 שקלים כל שנה בתשואה שנתית של 3% יהיו בידיו 273,000 שקלים. חוסך שחסך במשך 40 שנה באותם תנאים בדיוק יוותר עם 765,000 שקלים, כמעט פי 3 מחברו למרות שמשך הזמן הוא רק פי 2 – איזה קסם! אל תוותרו על הקסם הזה! חשוב חשוב חשוב לחסוך ולהשקיע מגיל צעיר ככל האפשר כי זה מה שיאפשר לכם חיים עם בטחון כלכלי בגיל יותר מבוגר. זה כבר לא מותרות – זה הכרח. כל שקל בגיל צעיר שמשולם על גאדג'ט או משהו אחר שלא באמת עושה את החיים מאושרים הוא שקל שיכול לגדול ולגדול פי כמה עד לגיל מבוגר. תוכלו לקנות את האייפון החדש כשתהיו באמת גדולים

small_green_triעצמאים? אתם אחראים לעצמכם כי אף אחד עוד לא מחייב אתכם לחסוך לפנסיה. הכינו תכנית אם עוד אין לכם

ומה לא עושים?

מחכים לסיוע מ"הממשלה" (נו באמת) או כל סוג אחר של אי לקיחת אחריות. אם כבר, לא אתפלא אם קצבאות הזקנה הקיימות יצומצמו ויינתנו בעתיד על בסיס מבחן הכנסה (יעני, לקחת מהעשירים ולתת לעניים)

לסיכום

למדו והבינו את תמונת הפנסיה שלכם – זה משתלם. חסכו מגיל צעיר, כל הזמן מבלי להפסיק – זה מאד מאד משתלם. מגוון האפשרויות לחסוך לעתיד רק גודל. וכמובן, תיהנו מהחיים ותהיו בריאים. אתם מוזמנים להגיב כאן או בפייסבוק של עתידות ולשאול שאלות. small_green_tri

 


כבר נרשמתם לעדכונים מהבלוג בדוא"ל?