להבין את ה BASE של הפנסיה

לאחרונה אני פוגש יותר ויותר צעירים עם תפיסת עולם שגויה על הפנסיה שלהם. רובם אנשים אינטיליגנטים שבבית הספר שלהם דילגו על מקצוע הליבה שנקרא פנסיה. עד היום אינני מבין איך מערכת חינוך שתפקידה להכין את ילדינו לחיים, מתעלמת מהשליש האחרון של החיים, אבל זה לדיון אחר.

הבעיה היא שכל החלטה פנסיונית שנלקחת בגיל צעיר יש לה השפעה גדולה בהמשך הדרך בגלל אפקט הזמן. השפעה של משיכה או הפקדה בגיל 25 בהשוואה לאותה פעולה בגיל 50 היא פי כמה יותר משמעותית על רמת ואיכות החיים בשליש האחרון שלהם.

פנסיונרים על חוף הים
פנסיונרים

 החל מ 2008 יש חוק פנסיה חובה בישראל. החל מ 2017 הוא חל גם על עצמאים. עצם החיוב בחוק יוצר רתיעה ואנטגוניזם, זה טבעי. גם אני לא אוהב כפיה משום סוג. ישנם חבר'ה צעירים הלוקחים את הרתיעה רחוק מדי ולתפיסתם הממשלה לוקחת את הכסף שלהם לעצמה ולא בטוח שאי פעם יראו אותו. הם יאמרו דברים כמו "אני יודע לנהל את כספי", "אינני צריך את גופי הפנסיה הרמאים שינהלו לי את הכסף, יעשקו אותי בדמי ניהול ולא ישאירו לי כלום, תודה, אסתדר לבד", "פנסיה זו תרמית פירמידה". אפשר לתבל את המשפטים גם ב"טייקונים, כולם מושחתים, גנבים" כדי להוסיף טעם לתבשיל.

 הגם שאידיאולוגית אין כל רע בלנהל כסף לבד, כל שאר המשפטים פשוט שגויים. הם לא נובעים מטפשות אלא מבורות כלכלית עם פוטנציאל נזק עצום.

 בפוסט הקצר להלן אדגיש עשר תובנות חשובות לנושא החסכון הפנסיוני שכדאי לזכור ולהכיר. על בסיס אלה אפשר להעמיק ולשוחח על דרכים לשפר את החסכון ולייעל אותו.

עקרונות הבסיס
  1. רוב הכסף שהולך לחסכון הפנסיוני שלי הוא בכלל לא כסף שלי בעת ההפקדה. רובו, כשני שלישים, באים בכלל מהמעסיק שלי ישר לתוך הפנסיה. אם לא היה מפקיד לי אותו לפנסיה, בנוסף לשכר הרגיל שלי, לא הייתי מקבל את הכסף הזה בצורה אחרת! זו מתנה נהדרת.
  2. הכסף שאני (כשכיר) מפקיד לפנסיה הוא רק כ 6 עד 7 אחוז מהשכר שלי, ועליו אני מקבל עוד זיכוי (החזר) ממס הכנסה (עד תקרה מסויימת). לא סוף העולם. שוב, אפגוש את הכסף הזה בגיל הפרישה, הוא לא נעלם.
  3. כל הכספים שמופקדים לפנסיה פטורים ממס בעת ההפקדה (טוב, רק עד שכר של כ 25,000 שקלים אבל זה מספיק לרובנו).
  4. כל הרווחים שנצברים בתכניות הפנסיוניות פטורים ממס רווח הון.
  5. יש בתכניות הפנסיוניות כברירת מחדל ביטוחים נגד מוות ונכות המגנים על משפחתי כאשר נפגעת יכולתי לפרנס. גם על מסלולי הביטוח יש לי שליטה אבל כדאי להתייעץ לפני שינוי בהם. זכרו שרק מי שבריא מתקבל כמבוטח. אם יצאתי מהביטוח וחליתי, כבר לא אוכל לחזור.
  6. ניתן וכדאי לשלוט על מסלולי ההשקעה במוצרים הפנסיוניים. אני צעיר? מוטב שאשקיע במסלול עם סיכון גבוה ופוטנציאל רווח יותר גבוה לאורך זמן. אני מתקרב לגיל פרישה? אצמצם את הסיכון. אני תותח בהשקעות? אוכל לנהל חלק מהחסכון בצורה עצמאית לחלוטין.
  7. האם גופי הפנסיה גנבים? לא, להיפך. הם רוצים שתרוויחו מההשקעות שהם עושים בכספכם כדי שתישארו אצלם. הם מעסיקים אנשי מקצוע בהשקעות. הם גם יכולים להשקיע במוצרי ואפיקי השקעה שאינם נגישים לאדם הפשוט, גם אם הוא תותח על. מבט על תשואות העבר מראה שבסך הכל הם עושים עבודה לא רעה. עדיין לא מרוצים? חזרו לסעיף 6.
  8. כספי פיצויים? שם שגוי לכשליש מהחסכון הפנסיוני שלי. השם השגוי הוא שריד ארכאי למאה הקודמת בה הזכות לעבוד במקום מסויים היא זכות קדושה וכל הפוגע בה יפצה את הנפגע. במאה ה-21 שוק העבודה הוא דינמי, אין שום דבר קדוש במשרה וזכותו של מעסיק ומועסק להפרד כידידים ולהמשיך הלאה בחיים. כולם גם עושים זאת. בקיצור – כספי פיצויים נשארים לגיל פרישה. נו, שישנו להם כבר את השם, למען השם.
  9. קרן השתלמות – משתלם להשאיר גם אותה לגיל פרישה. ככל שהיא תגדל ותתפח כך תגדל הטבת המס המצטברת בה. יש מעט הנאות בחיים כמו התענוג לא לשלם מס.
  10. כמה תחיו? אל תסתכלו על סבא וסבתא. אם אתם צעירים, תבנו על מספר תלת ספרתי, כלומר 100 שנה. זה המון. גיל הפרישה לא מתקדם עם הגידול בתוחלת החיים, כלומר תבנו על 30 שנה ויותר של חיים ללא הכנסה מעבודה. את זה, מתכננים כבר עכשיו! ככל שאתם צעירים, יותר טוב. יש מצב שתרצו או שתצטרכו לעבוד גם בגיל זקנה, זה לא בהכרח רע אבל צריך להתכונן לכך מבחינת רענון כישורים וידע. אני מניח שחלוקת "ישראל היום" בסרבל אדום, בצומת, בשמש הקופחת לא תהיה הבחירה הראשונה.
  11. אבל מה עם יוקר המחיה? נכון. יקר לחיות בארץ. זה מחייב לעשות בחירות:
    1. לחיות בהווה ברמת חיים מקסימלית ולצנוח לרמת חיים נמוכה בגיל זקנה
    2. לחיות ברמת חיים סבירה כעת עם חסכון משמעותי וקבוע לגיל זקנה כדי לשמור על אותה רמת חיים בהמשך הדרך
    3. לעבור לחיות בחו"ל

 העולם הפנסיוני בישראל מורכב, לטעמי יתר על המידה. אבל הוא לא צריך להרתיע. הבסיס ממש פשוט. יש אנשי מקצוע בתחום שיציפו אתכם בז'רגון מבלבל ויש כאלה שיוכלו להסביר את הדברים החשובים בשפה של אנשים נורמלים. אני משתדל להיות בקבוצה השניה. אחרי הכל, כולנו רוצים לחיות בחברה בה אנשים מקיימים עצמם בכבוד וחיים באיכות חיים. איננו רוצים להיות נזקקים וגם לא להיות מוקפים בנזקקים. 

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

נתניהו הגיע לגיל פרישה

small_orange_triראש הממשלה בנימין נתניהו הגיע השבוע לגיל 67. מזל טוב. לפי החוק הוא צריך לפרוש לגמלאות. במקומות עבודה רבים במשק היו כופים זאת עליו. יהיו בוודאי כאלה שישמחו אם יעשה זאת. אנחנו בעתידות לא מתעסקים בפוליטיקה כי אנחנו עוסקים בחיים עצמם!
אז צריך לפרוש בגיל 67 או לא? הרי לפי ההגדרות הרשמיות מי שמעל גיל פרישה נכנס רשמית לגיל השלישי או בניסוח הפחות תקין פוליטית – הוא הופף לקשיש.נתניהו הגיע לגיל פרישה
זו בדיוק הבעיה. אנו שבויים בתפיסות חברתיות של המאה ה-19 וה-20 בהן אנשים חיו מספר שנים בודדות לאחר גיל הפרישה (אם התמזל מזלם והגיעו אליו). במאה ה-21 המצב השתנה. כיום הגיל השלישי הוא תקופה ארוכה של כ-20 שנה. זה הרבה זמן! זה פרק חיים רציני שכדאי לנצל בחכמה. אי אפשר רק לשמור על הנכדים במשך 20 שנה.
אין שבוע בלי שבעיתונות תופיע כתבה על משבר הפנסיות ובעקבותיה דיונים על העלאת גיל הפרישה. זהו שיח ששבוי שוב בתפיסה הארכאית והשגויה. כמו שאין צורך להוציא אדם לפרישה בכפיה כך אין צורך לכפות עליו להשאר לעבוד.
ישנם מחקרים המראים שאין קשר בין גיל תפקודי וגיל כרונולוגי. זה לבד צריך להדליק נורה אדומה אצל כל מי שרוצה לקבוע גיל פרישה אחיד לכולם.
אז מה הפתרון לאתגרים הכלכליים הנובעים מהתארכות תוחלת החיים (כמו הירידה בקצבאות מקרנות הפנסיה)?

 הפתרנות צריכים להיות יותר יצירתיים. הם צריכים להתחשב בדינמיקות המשמעותיות של שוק העבודה במאה ה-21 (כמו ריבוי קריירות וריבוי תקופות ביניים) ובהבדלים בין בני אדם מבחינה תפקודית. הם צריכים להפטר מתפיסות שגויות על ירידה ביכולות וכישורים בגיל מבוגר משום שיש הוכחות לכך שבהכשרה מתאימה אין הבדל ביכולות בין צעירים ומבוגרים. הפתרונות צריכים גם לאפשר גמישות כלכלית ולעודד תכנון כלכלי ארוך טווח לכל אחד כך שמעגלי החיים של כל אחד ישיקו ליכולותיו ושהאינדיבידואל יחיה בתחושת מימוש ורווחה בכל אחד מפרקי חייו.
מוזמנים לשוחח עוד על הנושא המרתק הזה.


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

חיים מוות וסטטיסטיקה

small_green_triתוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם, לגברים 80.3 שנים ולנשים 84.1 שנים. מסתבר ששפע קונפליקטים מבית ומחוץ, צפיפות, מתח, ורמת דריכות גבוהה הם כנראה מתכון סודי לחיים ארוכים.

בפוסטים קודמים כתבתי על מהפכת הגילאים בחברה. הנושא עוד ילווה אותנו. מהפכה זו מהפכה.

אני רוצה לחזור ולבאר נקודה חשובה. מי שנמצא בגיל מבוגר ומתייחס לתוחלת החיים בישראל כדי לאמוד את שארית חייו טועה. הסיבה היא שנתון זה כולל את כל ההשפעות הסטטיסטיות שיש לאלו שמתו בגיל צעיר יותר או צעיר פחות ואף סמוך ללידה. תוחלת החיים מחושבת על פי לוחות תמותה של האוכלוסיה בכל הגילאים.

מי שרוצה באמת לדעת כמה נותר לו לחיות (בממוצע סטטיסטי כמובן) צריך להסתכל על תוחלת החיים בגיל הנוכחי שלו. דוגמא: מי שהגיע לגיל 65 תוחלת חייו תהיה 83.9 לגברים ו 86 לנשים (עפ"י לוחות תמותה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנים 2008-2012). במילים אחרות, ההסתברות שאשה בת 65 תחצה את גיל 86 זהה להסתברות שלא תחצה אותו ולכן זהו המספר אליו יש להתייחס.

למה זה חשוב? כדי לתכנן נכון את ההיערכות הכלכלית לגיל מבוגר.

אגב, יש הבדלים במספרים בין מגזרים שונים ובין מקומות ישוב שונים.

בטבלה ובגרף בהמשך תוכלו לראות דוגמאות נוספות
טבלת תוחלת החיים בישראל לפי גילאוהבי הסטטיסטיקה מוזמנים לחפור עוד בלוחות התמותה המפורסמים על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הסטטיסטיקה כידוע, אינה משקרת.

לסיום, אפילו שסטטיסטית הסיכוי מאד קלוש, עד 120! וכמובן בריאות.

גרף תוחלת החיים בישראל לפי גיל


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.