עזבו את הפיצויים (באמא שלכם)

בעיסוקי בהדרכה פנסיונית אני רואה יותר מדי מקרים של חוסר מודעות וגרימת נזק של החוסכים לחסכון הפנסיוני של עצמם וזה מצער אותי.

הנזק הנפוץ והגדול ביותר הוא משיכת כספי הפיצויים במעברים בין עבודות. זו תוצאה של עיוות היסטורי (לדעתי).

קצת היסטוריה

חוק פיצויי פיטורין נחקק ב 1963, תקופה שונה לחלוטין מהיום. מקום עבודה אז היה דבר כמעט קדוש ורבים זכו בו לכל חייהם. מעסיק שפגע בקדושה הזו ופיטר עובד היה חייב לשלם לו פיצוי בגובה שכר של חודש עבודה על כל שנת עבודה שעבד אצלו.
מעסיקים היו צוברים את הכסף בצד כדי שאם יקרה מקרה ויצטרכו לשלם פיצויים לעובד יהיה להם מהיכן לשלם.

מאז שנות השישים שוק העבודה השתנה לחלוטין וגם חלק מהחוק. ראשית, היום אין כבר קביעות בעבודה. אנשים עוברים במהלך הקריירה בין מקומות עבודה אם ביוזמתם ואם ביוזמת המעסיק. זה דבר שגרתי. שנית, המחוקק החליט לפני מספר שנים שאת ההפרשה לפיצויים שהמעסיק שם בצד, שישים כבר בתוך החסכון הפנסיוני של העובד וזה ייצבר לזכות הפנסיה של העובד ולפחות 72% מההתחייבות לפיצויים. הכסף הזה כבר יהיה שייך לעובד בכל מקרה בין אם יהיה זכאי לפיצויי פיטורין ובין אם לא. כלומר, במקום פיצויים יש חסכון פנסיוני.

מה הבעיה?

ששכחו לשנות את השם של הכסף הזה. במקום לקרוא לו כספי פנסיה כפי שהוא באמת המשיכו לקרוא לו כספי פיצויים. בנוסף, המחוקק עדיין מאפשר לעובד למשוך את הכספים הללו בעזיבת מקום עבודה, למרות שהוא מעניש אותו בהקטנת הפטור ממס על קצבת הפנסיה, אבל את זה רוב הציבור אינו יודע.

סיכום ביניים

רוב כספי הפיצויים היום אינם של המעביד אלא של העובד והם חלק מהחסכון שלו לפנסיה

מי שמושך כספי פיצויים נענש באובדן משמעותי של הפטור ממס על קצבת הפנסיה

בקיצור, מי שמושך כספי פיצויים דופק לעצמו את הפנסיה פעמיים. הוא גם מקטין אותה עד 40% וגם ישלם עליה יותר מס.
מקור: pixabay/tumisu

מה עושים?

במעברי עבודה המעסיק יתן לכם טופס 161 עם פירוט הכספים המגיעים לכם – שמרו עליו בקלסר בבית עד הפנסיה!
בנוסף, אתם תצטרכו למלא טופס 161א בו אתם בוחרים מה לעשות עם כספי עזיבת עבודה. אם אתם לא יודעים מה לעשות, התייעצו עם איש מקצוע. מומלץ כאמור, להשאיר את כספי הפיצויים בתכנית הפנסיונית (זה נקרא רצף קצבה) או אם יש כבר מעסיק חדש לדחות את כל ההתחשבנות בנושא לסיום ההעסקה הבאה (זה נקרא רצף מעסיקים).

מחקר חדש שנעשה באוניברסיטת בן-גוריון מצא שהפנסיה הממוצעת של מי שמשתכר כ 10,000 שקלים תהיה כ 3,800 שקלים לגברים וכ 3,100 לנשים, פחות מהתחזיות המקובלות. זו נפילה די גדולה אך זו אינה גזירת גורל. אמנם שוק העבודה המודרני דינמי מאד ומקשה לצבור כספים לפנסיה בצורה אופטימלית אך מי שמודע לכך ומנהל את החסכון הפנסיוני שלו כהלכה יצליח להגיע לקצבה גדולה יותר. רוצים עוד הדרכה בנושא? דברו איתי.

נ.ב. תמיד יש יוצאים מן הכלל ויש מקרים שכן כדאי למשוך את כספי הפיצויים, במיוחד בסמוך או בעת הפרישה אך זה מחייב בדיקה של מומחה.

 

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

קלכלת בחירות

הבחירות המתקרבות מאד מזכירות שוק. כל מפלגה (עסק) רוצה למכור את המוצר שלה כדי שכמה שיותר אנשים יקנו אותו. כמו כל עסק, ככל שהשיווק יותר משובח כך ההצלחה יותר גדולה, כמעט בלי קשר לאיכות המוצר. שימו לב לסיסמאות. כולן מכילות צירופים של :רק, חזק, שינוי, ברור, חדש וכד'. !Marketing is King.

מכיוון שהמכירה היא חד פעמית (לא צריך לספק שירות לאחר קניית המוצר) אז המיקוד, כמו כל שיווק טוב, הוא על הרגש. זה לא חדש וזה (לצערנו), עובד. החברה האנושית אינה מושלמת.

בתקופה הקרובה יבטיחו פוליטיקאים הרים וגבעות. אחד יבטיח לדאוג לפנסיה שלכם, שני לדירה, שלישי לקצבאות לכל החיים, רביעי יגן על התעשיה, חמישית על הפריפריה, שישית על המרקם הדמוגרפי, שביעי על השבת ועוד ועוד. 

מקור: Pixabay MstfKckVG

לכן, חשוב שנזכור כמה דברים בסיסיים שישאירו אותנו ממוקדים בכלכלה האישית שלנו ובניהולה התקין. זה המפתח לחיים של רווחה, יציבות וכמובן אושר. ובכן:

לממשלה אין עץ כסף. כל הכסף שהיא מוציאה מגיע מהאזרחים. כשפוליטיקאי רוצה להגדיל הוצאה הוא עושה זאת מכיסכם
אין גוף שנקרא מדינה. יש רק ממשלה. המדינה היא האזרחים
הנושאים שמשפיעים על חיי היום יום הם לרוב היותר אפורים ופחות פופולריים. אנחנו פותחים את היום עם הפקק בדרך לעבודה ולא עם האיום האיראני. עודדו את הפוליטיקאים לעסוק בהם ולא בפופוליזם (יש כמה צדיקים)
רוצים להשפיע? למדו נושאים לעומק ולא בפייסבוק או ווטסאפ. דעות שונות זה סבבה. פייק ניוז, רדידות והתעלמות מנתונים - לא
רוב הפוליטיקאים אינם אנשי כלכלה. במקרה הטוב יקחו לעצמם אנשי מקצוע טובים לעזר. במקרה הפחות טוב יעשו נזק. 
הפוליטיקה הישראלית מוטה קבוצות זהות קטנות. שאלו את עצמכם האם בכל פעם שאני מבקש לדאוג לקבוצה הקטנה זה בא על חשבון שאר החברה? אם כן, נגרם נזק. כשכל אחד דואג לקבוצה שלו, כל אחד מרוויח קצת ומפסיד הרבה. החכמה היא למצוא פתרונות שגם אם מסייעים לקבוצה אחת אינם פוגעים בשאר חברה. לפעמים עדיף שקבוצה קטנה תוותר לטובת כלל החברה. צריך אומץ לכך.
הכי חשוז לזכור: הרוב המוחלט של מה שקורה לנו בחיים הוא באחריותנו. תודה לאל אנחנו חופשיים ואחראים לגורלנו. אף אחד לא ידאג לעתידכם הכלכלי אם אתם לא תעשו זאת בתבונה ובאחריות. לא הממשלה ובטח לא "המדינה". 
זה ממש אפשרי לחיות ברווחה ויציבות כלכלית, לא בזכות הממשלה אלא למרות הממשלה. כל מה שצריך זה לזכור את הכללים הבסיסיים הללו ולקבל הדרכה מעשית אם צריך.

איזו מדינה, איזו מדינה, מיוחדת במינה.  איחולי בחירות מוצלחות והיזהרו באוטובוסים! 

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

גורו גורו (עם ההורים)

לאחרונה שוב דברו בתקשורת על צעירים שנשארים לגור עם ההורים. לא תופעה מאד חדשה אולם נראה שמתגברת ולכן חוזרת מדי פעם לתקשורת. לא מדובר בתופעה ייחודית לישראל למרות שלישראל מאפיינים חברתיים כלכליים בהקשר זה שחלקם שונים משאר העולם המערבי.

מה שמעניין כמובן זו הזווית הכלכלית. יש למצב כזה כמה השלכות:

 הצעירים חוסכים הוצאה משמעותית על דיור (לרוב ההוצאה הגדולה ביותר של המשפחה)
 הצעירים חוסכים הוצאות מזון (עוד הוצאה משמעותית)
 ההורים מוציאים יותר על מזון והוצאות שוטפות של הבית (חשמל, גז, מים וכד')

למרות שצד אחד מוציא יותר וצד אחד פחות, סך כל ההוצאה יותר קטן מאשר ההוצאה הכוללת

source: pixabay

לו היו גרים בנפרד.

ובכן, נראה פתרון מצוין. יעילות כלכלית ולכידות משפחתית. מה רע?

ובכן, אין כל רע, אלא שמגורים עם ההורים הם ענין זמני ולכן הם אינם מטרה אלא אמצעי להשגת מטרה אחרת – מגורים עצמאיים והתחלה נכונה של חיים כלכליים עצמאיים.

מגורים עם ההורים יכולים להוות קרש קפיצה כלכלי אדיר אם עושים זאת נכון ודבקים במטרה.

הדרך לעשות זאת נכון היא שילוב של שלושה דברים ודבקות בהם לאורך תקופה של כמה שנים:

 מציאת הכנסה קבועה ומשמעותית
 חסכון והשקעה של מרבית ההכנסה השוטפת
 הצבת סכום יעד לצבירת הון ופרק זמן לכך. היו אגרסיביים: חסכו כמה מאות אלפי שקלים.

צריך לראות את המטרה הזו כפרויקט בונה חיים. הסיבה העיקרית לכך היא שלא ניתן להגיע לדיור עצמאי ללא הון עצמי ראשוני. קרש הקפיצה של מגורים עם ההורים היא דרך מעולה לעשות זאת. לגור עם ההורים ולא לחסוך אגרסיבית זה ויתור על הזדמנות אדירה עם ערך כלכלי משמעותי לכל החיים. חבל.

אם מדברים על מגורים בבעלותנו הנה שלושה טיפים חשובים שיביאו אתכם לשם נכון:

 צברו הון ראשוני משמעותי – שליש משווי הדירה או יותר
 משכנתא על היתרה לתקופה של לא יותר מ-15 שנים
 התאימו את תקציב הדירה ליכולות שלכם ולא להפך. כלומר רכשו דירה שאתם יכולים להרשות לעצמכם גם אם היא לא דירת החלומות. בהמשך החיים תוכלו לשדרג אם תרצו.

בסך הכל זה מאד פשוט. נכון שצריך לעמוד בפיתויים ובלחצים ולעשות ויתורים, אבל, זה למען עתיד כלכלי בריא, יציב ולא משועבד. אם תדבקו בדרך הזו תודו לעצמכם בעתיד. 

 

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

ההורוסקופ טעה השבוע

השבוע היה כתוב בהורוסקופ שלי כך: "ברביעי וחמישי, מומלץ יהיה אם תשאירו את כרטיס האשראי בבית, אתם עלולים לחגוג בלי חשבון ולחרוג מהמסגרת".

במקרה הזה, הכוכבים טעו, לא רק בתחזית אלא בעצם הניסוח. אסביר.

ראשית, בין המילים ניתן להבין שלחגוג זה דבר שלישי מבחינה כלכלית ושהתנהלות ללא חריגות היא נטולת חגיגות. זה ממש לא נכון, להיפך. שנית, מי שמוציא את כרטיס האשראי מהבית עלול לאבד שליטה כלכלית. גם זה לא נכון.

עכשיו אפריך עוד תפיסה שגויה שאני שומע מרבים. באים אלי לקוחות או ידידים ומתוודים בפני לא פעם בפנים קצת מבויישות: "אתה בטח תכעס אבל הלכתי עם בת הזוג למסעדה והוצאנו הרבה כסף", "קניתי ז'קט מהמם ואתה בטח תכעס עלי". אני בד"כ עונה כך: 1. אינני שופט אף אחד על מה הוא עושה בכספו. 2. אני מעודד אנשים להוציא את כספם על דברים שמתיישרים עם ערכיהם, שאיפותיהם ומה שגורם להם אושר. 3. כללי כלכלת המשפחה קובעים איך להתנהל ולא מה לקנות וכל עוד פועלים לפי הכללים מבטיחים מסלול חיים עם יציבות, הגשמה ואושר.

תזכורת לכללים:
  1. קיום ומימוש אסטרטגיית חיים כלכליים עד גיל 100
  2. קיום הגנות כלכליות
  3. חסכון ליעדים לפי ערכים
  4. ניהול הוצאות שוטפות לפי תקציב ובקרה

עכשיו, מדוע שגה כותב ההורוסקופ?

השיחות הראשונות עם משפחות אינן על כסף אלא על ערכים ועל האבנים הגדולות בחיינו. כבר כתבתי על כך בעבר. מה באמת נותן לנו טעם, סיפוק, הגשמה, במילה אחת – אושר? האבנים הן אינדיבידואליות כמובן. בסופו של דבר אלה מיתרגמים לתכנית הכלכלית, לסדר עדיפות בחסכון ליעדים ולבסוף בתקציב השוטף. אם אין לדברים הגורמים לנו אושר ביטוי בתקציב השוטף שלנו אז אנחנו מפספסים. אם לדוגמא זוגיות חשובה ואין בתקציב השוטף מקום לבילוי עם בן הזוג, אם בריאות חשובה ואין בתקציב השוטף ביטוי לתזונה נכונה, ספורט וכד' אז התקציב שלנו צריך כיוונון מחדש.

נכון, אנו חיים במציאות עם אילוצים אבל חלק מתרגולת ניהול נכון של כלכלת המשפחה הוא לוותר על מה שמעמיס משקל כלכלי שלא מתיישר עם ערכינו ולהשאר רק עם המטען שנותן לחיינו משמעות. 

שבוע טוב!

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

להתיידד עם ביטוחי הבריאות

בשנים האחרונות חלו שינויים רגולטוריים בתחום החשוב של ביטוחי הבריאות שעיקרם מיטיב עם הצרכנים. זו הזדמנות להתיידד עם הביטוחים הללו ולהכירם. זה ממש פשוט.

שלב א – הר הביטוח – אילו ביטוחים יש לי?

נכנסים לאתר הר הביטוח (האתר של משרד האוצר, לא של שרלטנים שמתחפשים) ומקבלים

אתר הר הביטוח האמיתי

מיידית ובחינם דוח עם כל הביטוחים שלנו. מדפיסים את הרשימה.

הרשימה מחולקת לקבוצות של ביטוחים: כללי – דירה ורכב, בריאות ותאונות אישיות, חיים ואובדן כושר עבודה. שימו לב שתכניות פנסיוניות אינן נכללות ברשימה.

אנחנו נתמקד בתחום הבריאות ותאונות אישיות. כך זה נראה בדו"ח.

חלק מהדוח מהר הביטוח

שימו לב לעמודה האחרונה "סיווג תכנית". תכנית אישית – הכוונה לפוליסה פרטית שלכם מול חברת הביטוח. תכנית קבוצתית – פוליסה שנחתמה מולכם כחלק מקבוצה (למשל דרך מקום העבודה).

שאר העמודות מספרות לנו על סוג הפולסה, מאפייניה העיקריים והעלות (הפרמיה) החודשית.

בהזדמנות זו נחפש אם יש כפילויות ביטוח כלומר שורות עם מאפיינים זהים. זה עוד לא אומר שיש בעיה אך זה משהו שכדאי לבדוק.

שלב ב – האיזור האישי בחברת הביטוח – יורדים לעומקם של הדברים

עתה, כאשר יש בידינו את רשימת כל הביטוחים אנחנו יכולים לחקור אותם יותר לעומק. עושים זאת דרך האיזור האישי באתר של חברת הביטוח. היום ניתן להכנס לאיזור האישי באמצעות מספר זהות ומספר טלפון נייד. זה ממש קל.

באתר האישי ניתן לראות את פרטי הכיסויים, התשלומים, מסמכי הפוליסה, החרגות – כלומר מה לא נכלל בביטוח, דוח שנתי אחרון ועוד. מומלץ להעמיק ולהכיר את הפוליסות שלנו. התנאים כתובים בשפה ברורה. שימו לב להשתנות הפרמיה בעתיד. ביטוחים רבים מתייקרים עם הגיל. כעת, האם מצאתם כפילויות, כלומר ביטוחים זהים בחברות שונות או באותה חברה? חכו. בהמשך אסביר מה עושים.

פעולות

נכון לומר שמדי פעם יש לרענן את הביטוחים. החיים משתנים, הצרכים משתנים, התכניות מתעדכנות, הרפואה מתקדמת, העלויות משתנות ועוד. אבל – מילה של זהירות.

כל עוד אנחנו בריאים לחלוטין ניתן לבצע די בקלות שינויים בביטוחי בריאות. לפעמים זה משתלם. עם זאת, כל פעולת שדרוג, תוספת או רכישה של פוליסה חדשה וכד' עוברת תהליך "ראיון קבלה" בחברת הביטוח. בשפה המקצועית זה נקרא חיתום. חברת הביטוח שואלת אותי שאלות ומחליטה אם לקבל אותי ובאילו תנאים. לכן, ברגע שהתחלנו לצבור הסטוריה רפואית בעייתית, היכולת שלנו לבצע שינויים בביטוחי בריאות מוגבלת מאד. מצד שני, אין לחברת הביטוח שום יכולת לבטל פוליסה קיימת כל עוד ממשיכים לשלם את הפרמיות עבורה.

נקודה חשובה לגבי ביטוח קבוצתי – בביטוח כזה לרוב אין "ראיון קבלה" (חיתום) ולכן זו הדרך היחידה כמעט למי שאינו בריא להצטרף לביטוח בריאות. האם מקום העבודה שלכם, של בן הזוג או של ההורים מציע כזה ביטוח ולכם יש בעיה רפואית? נצלו את ההזדמנות. גם לקיבוצים יש תכניות ביטוח קבוצתיות.

תפקידו של הסוכן

ביטוחי בריאות יכולים להיות מורכבים למרות השיפורים לטובת הלקוח שנעשו בשנים האחרונות. המלצתי היא לא לבצע שינויים ללא התייעצות עם סוכן ביטוח שאתם סומכים על מקצועיותו והוגנותו. אם אין לכם אחד כזה, זה הזמן לחפש אחד. תפקידו של הסוכן הוא לייעץ לכם. אם נראה לכם שהוא לא עושה זאת כראוי, עזבו אותו. זו זכותכם וזה לא פוגע בפוליסות שלכם. הסוכן הוא רק מתווך בינכם לחברת הביטוח. אמנם הוא מתפרנס ממכירה של ביטוחים אך הוא מחויב להוגנות ויושרה. לא כולם עומדים בכך אך יש רבים שכן.

הרפורמות האחרונות בתחום

רפורמת 2016 – בשנת 2016 חלה רפורמה בביטוחי הבריאות. כל פוליסה חדשה תהיה בתוקף לשנתיים בלבד, עד חודש יוני של 2018, 2020, 2022 וכו'. בכל חודש יוני בשנה זוגית חברת הביטוח יכולה לעדכן את התנאים ואת התעריפים, כמובן לאחר שקבלה אישור מהמפקח. במידה והתעריף עולה מעל 20% או 15 שקלים אז היא חייבת לקבל גם אישור מהמבוטח. הפוליסה תתחדש לעוד שנתיים בלי תלות במצבו הנכחי של המבוטח.

שינוי נוסף שקרה הוא שתכניות הביטוח פושטו והוגדרו ארבע תכניות בסיס בלבד:

ניתוחים והשתלות בחו"ל

תרופות מחוץ לסל

ניתוחים בישראל

מחלות קשות

כל מבוטח יכול לרכוש או לוותר על כל אחת או יותר מתכניות הבסיס ללא תלות באחרות. חברת הביטוח לא יכולה לכרוך תכניות ביחד וגם לא להתנות הנחות בכך. עם זאת, על תכניות הבסיס ניתן להוסיף הרחבות לתוספות למיניהן. מבין ארבע תכניות הבסיס יוצאת הדופן היא תכנית המחלות הקשות. זו תכנית שרק משלמת למבוטח כסף, בסכום שהוסכם מראש, כאשר מתגלה אצלו מחלה מתוך הרשימה שבפוליסה. במילים אחרות, זו פוליסה שמטרתה היא לא להבריא את המבוטח אלא רק לשלם לו כסף. שאר התכניות עוסקות ממש במתן טיפול רפואי כמו ניתוח, השתלה, תרופה וכד. מדוע זה חשוב? פגיעה בריאותית משמעותית יוצרת בהכרח גם פגיעה כלכלית. הנפגע מפסיד הכנסה, יש הוצאות מיוחדות וכיו"ב. לכן כדאי לתת מענה גם לנושא הכלכלי בעת אירוע בריאותי.

תכנית יוצאת דופן נוספת מסיבה אחרת היא תכנית הניתוחים בישראל. תכנית זו הפכה אחידה בכל חברות הביטוח על פי חוק. ישנן שתי וריאציות לתכנית זו: 1. תכנית "משלים שבן" 2. ניתוחים "מהשקל הראשון".בגרסה הראשונה והזולה יותר, בעת אירוע המצריך ניתוח או טיפול מחליף ניתוח על המבוטח קודם לנצל את הזכויות לטיפול בקופת החולים ורק לאחר מכן לפנות לחברת הביטוח עבור ההפרש בכיסוי או בעלות. בגרסת "השקל הראשון" המבוטח יכול לדלג על קופת החולים ולקבל את הטיפול הרלוונטי מיידית דרך חברת הביטוח. גרסה זו כמובן יקרה יותר.

שימו לב שמי שהיה מבוטח בתכנית ביטוח בריאות לפני 2016 ולא עבר לתכנית חדשה נשאר עם הפוליסה הישנה על כל מאפייניה. כלומר כללי הרפורמה אינם חלים על תכניות שהיו קיימות לפניה.

רפורמת צירוף לביטוח – תהליך צירוף ומכירת ביטוח לאדם שופר מאד לאחרונה. המפקח על הביטוח סגר כמה פרצות שנוצלו לעתים לרעה על ידי החברות והמשווקים.

כאשר משווק ביטוח מתקשר אליכם הוא חייב להתקשר ממספר מזוהה ולציין שמטרת השיחה היא מכירת ביטוח. כאן זכותכם להסכים להמשך השיחה או לסרב. במידה וסירבתם, אסור למשווק להתקשר אליכם במשך חצי שנה.

לפני כל מכירת ביטוח חדש חובה על הסוכן / משווק לבדוק בהר הביטוח שלכם את הביטוחים הקיימים. אם כבר קיים לכם ביטוח כמו זה שהוא רוצה למכור, אסור לו למכור לכם אלא אם הסכמתם לבטל את הישן או שהסכמתם במפורש לכפל ביטוח. שימו לב – כאשר מחליפים ביטוח ישן בחדש יש קודם לוודא שהתקבלתם לחדש ורק אז לבטל את הישן.

לסיכום

בסיכומו של דבר ההחלטה איזה ביטוח לרכוש היא החלטה אישית. אין נכון או לא נכון, כפי שהסברתי במאמרים קודמים. נהוג לתעדף ביטוחים לפי עוצמת השפעת המקרה הביטוחי על כלכלת המשפחה. למשל, מותו של המפרנס הראשי במשפחה עם ילדים היא דרמטית ולכן ביטוח למקרה מוות עבורו יהיה בעדיפות גבוהה. לעומת זאת, ביטוח תאונות אישיות יימצא לרוב בעדיפות נמוכה יותר. שוב, אין כלל שמתאים לכולם. כל משפחה ומאפייניה. במקרה כזה מומלץ להתייעץ עם יועץ מסומך לכלכלת המשפחה שיודע לבחון את התמונה בזווית רחבה.

משפט אחרון. בנושא בריאות, ההגנה הכלכלית הטובה ביותר היא ניהול אורח חיים בריא: המנעות מעישון, תזונה מאוזנת, פעילות פיזית, חיי חברה ואיזון לחצים נפשיים. זה באמת הביטוח הטוב ביותר וגם הזול ביותר.

לבריאות! 

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

איך לקבל תוספת מתנה לפנסיה של 500 שקלים בלי לעשות כלום

המצרכים הדרושים:

ילד או נער שיש לו תכנית "חסכון לכל ילד" של הביטוח הלאומי בקופת גמל

אופן ההכנה:

לא עושים כלום. אני מדגיש – כלום

זמן ההכנה:

בין 40 ל 50 שנה

הסבר:

תכנית חסכון לכל ילד בקופת גמל היא קופת גמל לכל דבר. למעשה זו קופת גמל להשקעה אבל גם היא קופת גמל. קופת גמל היא מוצר שיעודו המקורי הוא לתקופת הפנסיה. קופת גמל להשקעה אפילו מאפשרת קבלת קצבת זקנה פטורה ממס. 
כיום, ילדי ישראל מקבלים מהמדינה 100 שקל בחודש המופקדים לתוך תכנית "חסכון לכל ילד". ניתן לבקש להפקיד את המתנה הזו בקופת גמל. הצבירה תהיה זמינה בגיל 18 או 21 או מתי שרוצים לאחר מכן. נגיד שבגיל 21 יהיו לבחור הצעיר כ 25,000 שקלים בקופה. 
בואו נציע לו לא לגעת בכסף. הכסף פשוט ימשיך לעבוד בתוך קופת הגמל, יצבור רווחים ותשואות וישביח בחבית כמו וויסקי. בגיל 60 או לאחר מכן. יפתח ידידנו את החבית ויגלה שם סכום של כ 80,000 שקלים (בהנחת תשואה ריאלית סבירה מאד של 3% בשנה), אם יחכה עד גיל 67 כבר יגלה שם כ 100,000 שקלים! אם ימשוך את 100,000 השקלים כקצבה יקבל כ 500 שקל לכל החיים פטורים ממס! 

מקור: geralt – pixabay

שימו לב, הוא קיבל 100 שקלים מתנה חודשית מהמדינה כשהיה ילד, לא עשה איתו כלום ועכשיו הם הפכו ל 500 שקלים מגיל 67 עד המוות! אם זה לא קסם אז מה כן?

מה הטריק? לא לעשות כלום. לא להתפתות. להתעלם מהכסף הזה עד הפנסיה ולא למשוך אותו בדרך לשם. 

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

קאר טו גו or not to go?

בשנה האחרונה נכנסו למספר ערים בארץ המכוניות השיתופיות. הרעיון די פשוט ומוכר מתחום האופניים. עם זאת, יש לו מבקרים רבים. בעיקר מתלוננים המבקרים על "גניבת" מקומות החניה ועל כך שהמכונית השיתופית לא פותרת את בעית הצפיפות בכבישים ואת כשלי התחבורה הציבורית בישראל. זה נכון חלקית ובכל זאת, דעתי שונה. אני תומך בפתרון כי הוא טוב כלכלית והוא נכון גם מבחינות אחרות.

מכונית ממתינה לי ליד הבית
מכונית ממתינה לי ליד הבית

בואו נבין מדוע. ראשית, כל אמצעי תחבורה אינו מושלם כשלעצמו. המפתח הוא בשילוב של אמצעי תחבורה שונים בצורה כמה שיותר חלקה, יעילה והרמונית. בעבר השתמשו תושבי מדינת ישראל בשני אמצעי תחבורה: המכונית הפרטית והאוטובוס. האוטובוס נועד לשימוש קשישים, חיילים וילדים והרכב הפרטי לשאר. המדינה הטילה מיסים כבדים על משתמשי הרכב הפרטי וגרפה מילארדים. אט אט נסתמו להם הכבישים והיום כבר מובן שהמשך הגידול בשימוש ברכב פרטי אינו מעשי. כבר כתבתי על כך בעבר. רק אזכיר בשני משפטים שרוכש רכב פרטי משלם כ 100% מיסים על הרכב בעת הרכישה, 200% על הדלק ואת אגרת הרישוי הגבוהה ב OECD. רק אומר.
מצד שני, התחבורה הציבורית שאמנם מתפתחת, עדיין לוקה בכשלים רבים, הבסיסי שבהם הוא השבתתה במשך 20% מהזמן משיקולים פוליטיים.

 נחזור למכונית השיתופית. ברשימת אמצעי התחבורה נכנסת המכונית השיתופית במשבצת שבין מונית לרכב פרטי. היא נותנת פתרון טוב לבעיה התחבורתית הידועה שנקראת The Last Mile, כלומר איך להגיע מהבית אל צומת מרכזי שבו יש זמינות של תחבורה אחרת וחזרה. בעית ה Last Mile היא בעיה קשה לפתרון משום שאף אמצעי תחבורה לא נותן לה פתרון מושלם. נסקור את כל אמצעי התחבורה הקיימים וננסה לנתח את יתרונותיהם וחסרונותיהם

אמצעי יתרונות חסרונות
מכונית פרטית זמינות, חופש תנועה, פתרון למרחקים קצרים וארוכים יקר מאד בעיקר בהוצאות קבועות, צורך במקום חניה, סובל מעומס בכבישים
מונית זמינות סבירה, אין צורך לדאוג לחניה, אין הוצאות קבועות נסיעה יקרה יחסית, נהג חופר 🙂
אוטובוס זול מאד זמינות לפי לוח זמנים קבוע, מסלולים קבועים ולעתים מסורבלים, ימי חול בלבד, סובל מעומס בכבישים, זמינות נמוכה מחוץ לעיר
רכבת זול, מהיר מאד, לוח זמנים ידוע, לא מושפע מעומס בכבישים ימי חול בלבד, בינעירוני בלבד, רשת מסילות מוגבלת
אופניים כמעט חינם, זמינות וחופש תנועה, לא מזהם מרחקים קצרים בלבד, מישור בלבד, מסוכן כשאין שבילים יעודיים, קושי לנייד בין אמצעי תחבורה
אופניים או קורקינט חשמליים זמינות וחופש תנועה מרחקים קצרים בלבד, קושי לנייד בין אמצעי תחבורה אחרים, מסוכן כשאין שבילים יעודיים, השקעה ראשונית
מכונית שיתופית זול, מקומות חניה מובטחים, זמינות, לא מזהם (בחשמלית) לא תמיד זמין, מחייב הרשמה מראש, מרחקים קצרים

 

עלות נסיעה לדוגמא מהבית לרכבת
עלות נסיעה לדוגמא מהבית לרכבת

כפי שניתן לראות, המכונית השיתופית לא גוזלת מקום של אמצעי תחבורה אחר. בנסיעה מהבית שלי לתחנת הרכבת הקרובה למשל, אשלם כ 11 שקלים, לעומת כ 5 שקלים באוטובוס או כ 40 שקלים במונית. בהחלט סביר. נזכור שעלות אחזקת רכב פרטי בישראל עומדת על כ 2,500 שח בחודש. עכשיו, נניח לרגע שאני יכול להשתמש במכונית השיתופית מתי שרק ארצה, כלומר תמיד תהיה אחת זמינה. במקרה כזה, יש סיכוי סביר שאוכל לוותר על מכונית פרטית, במיוחד אם היא השניה במשפחה. בכסף שחסכתי אוכל להשתמש במכונית השיתופית ועוד ישאר לי עודף. זו נקודת המפתח. ככל שהזמינות של המכונית השיתופית תהא גדולה יותר כך יותר ויותר משפחות יוכלו לוותר על המכונית השניה. כלכלית, זה יהיה צעד נכון של חסכון בהוצאות. תחבורתית, המשפחה לא תרגיש בהבדל. אני מקווה שאכן כך יקרה. האם ניתן יהיה לוותר גם על המכונית הראשונה? בשלב זה אני סקפטי. כל עוד התחבורה הציבורית בישראל מושבתת 20% מהזמן, לא ניתן להסתמך עליה לצערי. זה כמובן עצוב כי החברה הישראלית התמכרה למכונית, לכבישים, למחלפים, לזיהום, לפקקים ולהוצאות כבדות והכל משיקולי פוליטיקה זרים.

נהיגה במכונית השיתופית
נהיגה במכונית השיתופית

 אם כן, המכונית השיתופית היא פתרון טוב. אני ממליץ לנסות. אני מקווה שהזמינות שלו תגדל משמעותית כדי שיהווה תחליף למכונית השניה במשפחה. אני כמובן גם מקווה שמדינת ישראל תסגור את הפערים מול העולם המערבי ברמת התחבורה הציבורית שלה. הדרך עוד ארוכה מאד אך הלחץ צריך לבוא מהציבור. 

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

תוקנה תקנה לתיקון תקנון תקני

אני הולך לדבר שוב על קרן פנסיה. רגע, אל תברחו. זה חשוב ומעניין.

ב 1/6/2018 נכנס לשימוש תקנון אחיד בקרנות הפנסיה. זו עוד יוזמה של גברת דורית סלינגר, ישתבח שמה, בעלת הכותרת הארוכה בעולם "הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר" שתיקרא להלן ה"ממונה".

התקנון האחיד החדש בקרנות הפנסיה מפשט את היכולת של הצרכן לבחור, הוא מאחד את השפה, מפשט אותה והוא מבטיח כמה ברירות מחדל לטובת החוסכים. יפה.

אני רוצה להתמקד בנקודה ספציפית שבה מיישרות קרנות הפנסיה כעת קו בעקבות השינוי. 
לפני כן – שאלה: האם קרן הפנסיה היא מוצר חסכון לגיל פרישה? לא רק!

לקרן הפנסיה יש שני ראשים

אחד לגיל הפרישה ואחד לעכשיו. כלומר פנסיה אינה רק מוצר של זקנים. ממש לא. זו סיבה מספיק טובה כדי שתכירו אותה היטב. הראש השני (כלומר זה שפועל כעת) הוא ראש ביטוחי ומטרתו להבטיח למשפחה שלנו הכנסה אם נמות מחר בבוקר או אם לא נוכל יותר לעבוד מסיבה בריאותית. 

לכן, כשאנו ומעסיקנו מפרישים כל חודש כסף לקרן הפנסיה אנחנו לא רק חוסכים לזקנה אלא גם קונים ביטוח למקרה שיקרה מחר בבוקר חס וחלילה. במילים אחרות, פנסיה אינה פתרון רק לזקנה אלא גם לחיים עצמם.

איך זה קשור לתקנון האחיד החדש?

ובכן, בקרן הפנסיה ניתן לבטח רק שני מצבים: מוות ונכות. ביטוח מוות נקרא בז'רגון המעצבן ביטוח שארים. שם לא יפה, מה לעשות. שארים הם בת או בן הזוג שנשאר בחיים והילדים עד גיל 21. 
החוסך יכול לבחור מסלול המגדיר את גובה הביטוח שהוא רוצה כאחוז מהשכר. לכל קרן פנסיה היו מספר מסלולי ביטוח וכל אחד נקרא בשם אחר ובכל חברה השמות היו שונים וגם ברירות המחדל היו שונות. זה היה מאד מבלבל ורוב החוסכים היו מתקשים לדעת מה רמת הביטוח שלהם הן לשארים (מוות) והן לנכות (אי יכולת לעבוד).

התקנון האחיד מגדיר לכל החברות מספר זהה של מסלולי ביטוח, מאחד את שמותיהם באופן ששם המסלול יבהיר את משמעותו, מגדיר את מסלול ברירת מחדל ואת אופן התשלום בקרות מקרה ביטוח. שקיפות ופשטות זה טוב לנו.

איך זה נראה תכלס? 

למקרה נכות ניתן יהיה לבטח עד 75% מהשכר הקובע (ברירת המחדל) או 62.5%, 50% או 37.5%
למקרה מוות ניתן יהיה לבטח עד 100% מהשכר הקובע (ברירת המחדל) או 80%, 60%, 40%.

לדוגמא: עובד בן 34 שיש לו קרן פנסיה פעילה ושכרו 10,000 שקלים ובחר במסלול ברירת המחדל חוצה את הכביש ונדרס למוות, יקבלו אשתו וילדיו 100% משכרו (ביחד) עד גיל 21 של הילדים ולאחר מכן תקבל אשתו 60% משכרו. אם נדרס ולא מת אך לא יוכל יותר לעבוד, יקבל 75% משכרו. 

האם ניתן לשנות מסלול ביטוח בקרן הפנסיה?

כן, למשל מי שאין לו בן זוג או ילדים לא חייב ביטוח שארים ונכות מלאים. אבל!
הגדלה מחדש של גובה הביטוח עלול להתקל בסירוב מצד הקרן או בצורך בתקופה אכשרה של 5 שנים (במקרים מסויימים), לכן – זהירות! התייעצו אם אתם לא בטוחים. זו גם הסיבה שמסלול ברירת המחדל הוא המסלול עם הביטוח המקסימלי. 

כמה עולה הביטוח בקרן הפנסיה?

עלות הביטוח היא פונקציה של כמה גורמים, בעיקר:
גיל תחילת הביטוח
גובה השכר 
גובה החסכון שנצבר כבר בקרן הפנסיה

כמה אנו משלמים בפועל? ניתן לראות את המידע בדוחות הרבעוניים והשנתיים מקרן הפנסיה או לקבלם מסוכן הביטוח. להלן דוגמא: דוגמא לעלות הביטוח בקרן הפנסיה

כמובן שיש עוד הרבה ניואנסים וכוכביות (למשל גבר המצטרף לקרן פנסיה לאחר גיל 41 כבר לא יכול לבטח למקרה מוות 100% מהשכר) אבל חשוב להכיר את הצד הביטוחי של קרן הפנסיה ולהתייעץ עם איש מקצוע אם הוא לא ברור.

לסיכום:
לקרן הפנסיה שני ראשים - אחד דואג לנו לזקנה ואחד דואג למשפחתנו במקרה שתפגע יכולת ההשתכרות שלנו מחר בבוקר. פנסיה זה לא רק לזקנים.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

ביטוחי בריאות – קצת סדר ושיקולים

ביטוח מהו?

בהגדרה הפשוטה, ביטוח הוא אמצעי לחלק בין רבים את הנזקים העלולים ליפול למעמסה על היחיד. הרי לנו יתרון לחיים בקבוצה. חשוב לזכור הגדרה בסיסית זו שכן למרות התפתחות התחום, הגופים  עסקיים העוסקים בו והחקיקה בנושא, ההגדרה הבסיסית עדיין תופסת.

בשנים האחרונות קיבל תחום הביטוח בישראל מקום בקדמת הבמה בזכות מספר רפורמות המיטיבות עם האזרח. ניתן למנות את הרפורמות בביטוחי הבריאות, הסיעוד, אובדן כושר עבודה, העלאת  השקיפות והבהירות בדוחות הפנסיוניים ועוד. אתרי אינטרנט כמו הר הכסף, הר הביטוח, מחשבוני השוואת פרמיות המאפשרים לקבל מידע שפעם רק חלמנו עליו אלא אם בן התחתנו עם סוכן ביטוח, הם  היום כלים נפוצים ושמישים.

עם זאת ההחלטה האם לרכוש ביטוח עומדת בסופו של דבר בפני האזרח וזו אינה החלטה קלה. הרי כל העניין סובב סביב עקרון האי-ודאות ובתנאי אי-ודאות לא קל לקבל החלטה.

ציר הקטסטרופה מ 0 ל 1

איך מחליטים?

שימו לב, בשלב זה לא שואלים, מה הסיכוי אלא רק מה תהא התוצאה. בקצוות הציר קל  לענות על השאלה. למשל, מוות של המפרנס הראשי, שריפת הבית וכיו"ב מצד אחד כנראה יגרמו לקריסה כלכלית של המשפחה לעומת התקלקלות מכונת הכביסה מצד שני אשר ככל הנראה לא תגרום לקטסטרופה כלכלית. בין קצוות הציר ניצבים מקרי סיכון רבים אחרים ומיקומם על הציר תלוי בגורמים רבים כמו מערך ההגנות הקיים, איתנותה הכלכלית של המשפחה, היכולת הסובייקטיבית לספוג נזקים ועוד. בסוף, הדילמה היא האם לייצר הגנה מראש מפני הנזק או להתמודד עימו לכשיופיע. הגנה, כאמור יכולה להיות באמצעות רכישת ביטוח, הקצאת נכסים, הסכם ערבות הדדית ועוד. לכל מנגנון הגנה יש עלות. אילולא כן לא היתה כלל דילמה.

מה קורה בביטוחי בריאות?

ביטוחי בריאות שמים על השולחן מספר מורכבויות נוספות. ננסה בהמשך להתמודד איתן. ראשית, מגיל צעיר אנו יודעים שבבריאות לא משחקים, העיקר הבריאות וכו'. אלה מנטרות נכונות. אינני מכיר מי שיהיה מוכן למכור את בריאותו תמורת סכום כסף כלשהו. מערך ההגנה שלנו מפני אויבי הבריאות מורכב מכמה שכבות. שכבה ראשונה היא שכבת המניעה. חיים בריאים, ספורט, תזונה נכונה, אי חשיפה לזיהום ועוד. מי שקרא את המאמר על מהפכת הגילאים זוכר שצעירי המאה ה-21 יחיו עד 100 . השכבה השניה היא שכבה ביטוחית המסופקת לתושבי ישראל המשלמים דמי ביטוח לאומי על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי וניתנת בצורה שווה לכל התושבים ללא קשר לגובה דמי הביטוח ששלמו. השכבה השלישית גם היא שכבה ביטוחית ומהווה הרחבה אופציונלית של השכבה השניה ונקראת שירותי בריאות נוספים (שב"ן) או "משלים". בשונה מביטוחים בתחומים אחרים, לתכנית השב"ן יכול להצטרף תמורת תשלום כל חבר קופת חולים בלא תלות במצבו. תכניות השב"ן שונות במעט בין קופה לקופה וניתן לקרוא את תוכנן באתר של הקופה. כאמור, ההצטרפות היא אופציונלית ואין הקופה יכולה להכריח חברים להצטרף. השכבה הרביעית היא ביטוח בריאות פרטי. ביטוח בריאות פרטי הוא גם אינדיבידואלי וגם אופציונלי הן מצד המבוטח והן מצד המבטח (למעט ביטוח קבוצתי דרך מקום העבודה) ותכולתו נקבעת בחוזה בין המבטח והמבוטח. זה מביא דילמה נוספת – מתי לרכוש את הביטוח? הרי אם אני בריא כשור, קשה לי לדמיין ולהעריך את הצורך בביטוח. אם אני כבר לא כל כך בריא, חברת הביטוח לא תסכים לקבל אותי או שתחריג את מחלותיי מהכיסוי הביטוחי. אכן דילמה. עד כאן, כבר לא פשוט. רבים מתקשים לדעת באילו שכבות אופציונליות לבחור, כיצד לתפור אותן לפי צרכיהם ומתי לרכוש ביטוח. הסטטיסטיקה מראה שבישראל למעל 83% מהאוכלוסיה יש כיסוי ביטוחי רפואי מעבר לשכבת הביטוח הממלכתי. זה נתון גבוה בהשוואה לעולם. בנוסף, בגלל השילוב של המנטרות (בבריאות לא משחקים) ומורכבות הנושא יוצא שלהרבה ישראלים יש ביטוחי כפל מיותרים.

הרפורמות

לזכותה של הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, דורית סלינגר, ייזקפו מספר צעדים ורפורמות שמיטיבות איתנו האזרחים. ראשית, שקיפות מידע. אתר "הר הביטוח" שהשיק משרד האוצר מאפשר לנו לראות אילו פוליסות ביטוח יש לנו. מעולה. רפורמה נוספת היא הרפורמה בביטוחי הבריאות שהפכה את הפוליסות לפוליסות אחידות ופשוטות להבנה. בנוסף השיק משרד האוצר מחשבון אינטרנטי להשוואת ביטוחי בריאות. כל אלה מחזקים את יכולתנו הצרכנית בתחום מורכב זה ואני ממליץ לתרגל ולנצל את היכולות הללו.

כמה טיפים

 היו חברים של סוכן הביטוח שלכם. סוכן ביטוח טוב הוא כמו רופא שיניים, ספר, קצב,
מוסכניק ונותני שירותים נוספים שהולכים איתנו לאורך החיים. אם אין לכם, חפשו סוכן מומלץ. אם אתם לא מרוצים – החליפו. סוכן ביטוח טוב יהיה קשוב לשאלותיכם ויסביר לפרטים את המשמעויות השונות של הכיסויים הביטוחיים כך שתוכלו לקחת החלטות מושכלות.
 אל תסכימו לרכוש ביטוח בטלפון. חברות הביטוח יתלו אותי על כך אבל אני חושב שהנושא חשוב מדי וראוי לדון עליו בפגישה עם הסוכן שלכם. חזרו לסעיף הקודם.
 הכירו את המושגים הבסיסיים: שיפוי, פיצוי, קבוצתי מול אישי, שאלון חיתום, השתתפות עצמית, פרנצ'יזה, ערך סילוק, תקופת אכשרה וכו'. לצערי קצרה היריעה כאן מללמדם. הבנתם תעזור לכם לקבל החלטות. 
 Pick and Choose  – במיוחד בביטוחי בריאות פרטיים בחירת כיסויים בפינצטה בהחלט  אפשרית. לא חייבים לרכוש חבילה מלאה. אם נחזור לציר הקטסטרופה נראה שכיסויים שונים נמצאים במקומות שונים על הציר. הפעילו שיקול בהתאם לפוטנציאל הקטסטרופה ומאפייני כיסויי בריאותהמשפחה שלכם.
 קראו את הפוליסה. לאחרונה, הטקסט הלא ברור מן העבר הוחלף בטקסט ברור יותר. הגם שאין מדובר בחומר הקריאה המרתק בתבל חשוב לפחות פעם אחת (הקדישו לכך זמן) לקרוא ולהבין את הפוליסה. במיוחד בביטוחי הבריאות זה יאפשר לכם לבחור נכון את הכיסויים המתאימים לכם.
 בדקו עלויות ואת השינוי בהן לאורך החיים. ישנם ביטוחים שעלותם לילדים למשל נמוכה מאד לעומת עלות גבוהה למבוגרים.
 היזהרו מהחלטות לא הפיכות. בביטוחים מתמשכים (כמו בריאות וחיים) יש חשיבות לשמירה על רצף. קטיעה של רצף ביטוחי יכולה להיות בלתי הפיכה. שימו לב כשעוזבים מקום עבודה עם ביטוח קולקטיבי לאפשרות להמיר אותו לפרטי תוך שמירה על רצף. כרגיל, התייעצו עם איש מקצוע שאתם סומכים עליו.
 כפי שציינתי בתחילת המאמר, רכישת ביטוח אינה ההגנה הכלכלית היחידה למקרה סיכון. ניתן גם לייעד חסכונות, להסכים לערבות הדדית במשפחה או בקבוצת חברים ועוד.

ומה עם ביטוחי הסיעוד? נדבר על כך באחד המאמרים הבאים.
שמרו על עצמכם והשארו בריאים! 

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

היכן הפריפריה

במדינת ישראל המילה פריפריה היא מילה טעונה. היא מיד מעלה אסוציאציות. חלוציות, ישוב הארץ, עיירות פיתוח, ציונות, כיבוש, קיפוח, מזרחים, אשכנזים ומה לא. בנוסף, קשה מאד להגדיר היכן מתחילה ומסתיימת הפריפריה. ישנן גמלהגדרות גיאוגרפיות, דמוגרפיות, סוציולוגיות וכמובן הגדרות סובייקטיביות. חשבתי על כך לא מעט ולא הצלחתי למצוא הגדרה מילונית שתספק אותי לכן החלטתי להגדיר שמי שמיקום מרכז חייו אינו ממצה את צרכיו, שאיפותיו ורצונותיו חי בפריפריה. במילים אחרות, מי שאינו מרוצה מהנ.צ. של מרכז חייו חי בפריפריה. על פי ההגדרה שלי הפריפריה אינה דבר חיובי כי היא מבטאת חוסר איזון. כמובן שלא קל להודות בכך ולכן לא מעט חיים בפשרה ואינם מתעסקים בנושא יותר מדי. אדגיש שוב, אני מתייחס להגדרה הזו בלבד. לדוגמא, אם מגדל צנוניות שחי במעלה שחרחורת בואכה גבול מצריים מבסוט עד הגג מחייו וממיקומו אז הוא אינו חי בפריפריה! פשוט מאד.

 למה לדון על כך בבלוג כלכלי? בחירת מיקום מרכז החיים היא לרוב בחירה כלכלית שמצד אחד נובעת משיקולים כלכליים ומצד שני יש לה השלכות כלכליות על עתידנו. אני רוצה לנתח קצת את הפריפריה הישראלית בעיניים כלכליות.

 אני רוצה להתחיל בניתוח מספרי של האוכלוסיה בישראל. ישראל במקום ה-27 ברשימת הטריטוריות הצפופות בעולם. לא נורא תגידו, אבל הרשימה כוללת מדינות ללא שטח כמו מקאו, מונקו, סינגפור, גיברלטר, סן מרינו ועוד טריטוריות מוזרות. אם נסנן את הטריטוריות ששטחן פחות מעשירית ממדינת ישראל אז ישראל נמצאת במקום ה-10 בצפיפות אחרי בנגלדש, הרשות הפלסטינית, לבנון, רואנדה, בורונדי והודו אבל גם אחרי דרום קוראה והולנד. הצפיפות בישראל היא 400 נפש לק"מ רבוע. כאמור, בעשיריה הראשונה. כבוד. יישבנו את המולדת, אפשר לנוח. רגע, עוד תיקון קטן, בישראל מוגדרים כ 8900 קמ"ר כשטחי אש, אם נפחית אותם משטח המדינה (לצורך חישוב צפיפות) נקבל את המקום השלישי בעולם בצפיפות והמקום הראשון בכלכלות המפותחות!
רגע, האם במדינה כה צפופה באמת יש משמעות לפריפריה? הרי אנשים נמצאים בכל מקום. אפילו את חזונו של בן גוריון הגשמנו ויישבנו את הנגב, בבדואים אמנם אבל מה זה חשוב. לפני מספר שנים ניסה לשווא כתב הארץ לאתר גבעה שמפסגתה יביט לעבר ארבע רוחות שמים ולא יבחין בציויליזציה. שורה תחתונה – אנחנו מאד צפופים.

 אז מצד אחד מדינה צפופה מנטרלת את המשמעות של פריפריה כי בכל מקום יש אנשים אבל מצד שני צפיפות מקשה להגיע ממקום למקום וזו הבעיה המרכזית. שימו לב – נגישות בעייתית הופכת מקום מרכזי גיאוגרפית לפריפריאלי ולהפך.

מקום לא נגיש הוא פריפריה בלי קשר לריחוקו הגיאוגרפי

 הרי אמרנו שפריפריה היא ענין סובייקטיבי, לא? ובכל זאת, קושי לנוע ממקום למקום יוצר פרפיריאליות במקום שבו אדם רוצה להיות במקום אחד אבל תקוע במקום אחר. נניח תיאורטית שניתן להגיע בזמן זניח מכל מקום לכל מקום – אז אין יותר פריפריה. אני יכול לגור ב-א' לעבוד ב-ב' ולבלות ב-ג'. אולם אם אני מוגבל בתנועה אז אני מתפשר, עובד ב-א', גר ב-ב' אבל לא מבלה. או אולי עובד ב-א' למרות שהכישורים שלי יכלו לאפשר לי לעבוד ב-ב' אבל אין לי יכולת כלכלית לגור ב-ב'. לאחרונה קראנו שאנשי חיל המודיעין לא רוצים לעבור לשרת בנגב ובטח שלא לעבור לגור בו. מדוע? כי הם לא רוצים להיות פריפריה. בקיצור, המפתח לפתרון בעית הפריפריה של ישראל, והמפתח לכמה בעיות חברתיות קשות, היא מהפכה תחבורתית. זה לא אומר שצריך לסלול מסילת רכבת מהירה לכל חור, ממש לא.
בהולנד, מדינה צפופה כמונו בערך עם שטח גדול ב 50% יש מעל 400 תחנות רכבת, בישראל כ 60. זה לא ההבדל היחיד כי בהולנד הרכבת פועלת כל הזמן. בהולנד לא מדברים כל היום על פריפריה. Het is geen probleem. אין מדינה מערבית בצפיפות כמו שלנו עם מערכת תחבורתית כה בעייתית. מצד אחד צפיפות בכבישים הגבוהה ב OECD  ומצד שני מערכת תחבורה ציבורית שבורה. זה יוצר מצב שבו מי שגר ברעננה ועובד בת"א, מרחק של פחות מ 20 ק"מ, יכול להפוך לפריפריאלי (אם כי קשה מאד להודות בכך). כלכלית, התלות ברכב הפרטי שעומד כל היום בחניון של העבודה מעמיסה הוצאה שנתית למשפחה של 30,000 ש"ח, הוצאה משמעותית שערכה הולך ופוחת. אפילו אלו שסובלים בכבישים לא תמיד מוכנים לסלילה נוספת, כי כבר לא נשאר מקום. אם כי לפחות בינתיים, עדיין ניתן לנסוע ברכב פרטי. 

 עיריית ראשל"צ קיימה השבוע את ישיבת המועצה בתוך הרכבת במחאה על הכוונה לסגור את הקו הישיר מראשל"צ לת"א. המחאה על סגירת הקו הגיעה גם לפסים אלימים. מדוע? נורא פשוט. סגירת קו הרכבת הישיר לראשל"צ הופכת אותה לפריפריה ואף אחד לא רוצה להיות בפריפריה. הרי ראשל"צ היא העיר הרביעית בגודל האוכלוסיה בישראל ובקרוב תקבל את המקום השלישי, אלא שלפתע הפכה לפריפריה.

 צריך לזכור כמובן שתל אביב רבתי היא המרכז והמטרופולין הישראלי. היא מרכז הכלכלה והיא מרכז התרבות. שני אלה מהווים מקור משיכה, כמו בהרבה מדינות אחרות בהן הלב הפועם הוא המטרופולין. מגמות אורבניות עולמיות רומזות שכך זה יישאר.איילון

 לפני שניגשים לתקן את בעיות התחבורה כדאי לשים לב לכמה מגמות שכבר רואים אצל דור ה-Y. הדוגמה של חיל המודיעין היא בדיוק חלק מהמגמה. צעירים משכילים לא רוצים להתרחק מהלב הפועם, ושוב אזכיר כי לא מדובר על מרחק פיזי אלא על נגישות (שתלויה גם במרחק פיזי). אסף רפפורט, מבכירי מיקרוסופט בישראל נוסע לעבודה באוטובוס ואופניים, אין לו רכב פרטי כי הוא מספיק נבון להבין שבמאה ה-21 זה צריך להיות מיותר. החברות WIX, אמאזון, גוגל,פייסבוק ואחרות הבינו שהן צריכות להיות במרכז ולא בפריפריה כדי למשוך את הכשרונות הצעירים, בצנטרום של הפיילה ממש. חלקן אגב נמצאות באותו בנין. בישראל, בגלל מגבלות התחבורה, המרכז מוגבל למרכז הגיאוגרפי שבין הים לנהר. נהר איילון כמובן.  

 לסיכום ביניים, מימדי הפריפריה הישראלית הם פונקציה של מצב התחבורה. האם צריך לפתור את בעיות התחבורה של ישראל? לפני שמרבית המדינה תהיה הפריפריה – דחוף!

האם אפשר? כן. אך זה הולך ונהיה קשה. אז מה עושים?

שוב, אינני מומחה על למרות התעניינותי בתחום כאיש כלכלה וחברה. יש כמה דברים מרכזיים שצריך לעשות לדעתי בעדיפות לאומית עליונה (אחרי הרחקת הצבא האירני מהגבול):

 להבין שאם אנשים חיים שבעה ימים בשבוע כך גם התחבורה שלהם. זו האבן הגדולה ביותר שצריך להפוך והיא תנאי הכרחי לכל פתרון. גם אם תהיה רכבת במהירות האור מת"א לנגב היא לא תגרור מעברי אוכלוסיה אם היא לא תפעל באותם יום וחצי חופשיים בשבוע ובליל הסדר

 להבין שעידן הרכב הפרטי כאמצעי תחבורה מרכזי מתקרב לקיצו שכן הוא הופך לנטל שרק מייצר עוד פריפריות חדשות

 להרחיב משמעותית את ההיצע והנגישות לתחבורה הציבורית במכלול אפשרויותיה ולייעלה כך שתפעל בהרמוניה. דחוף דחוף דחוף. כן, אפילו לראשל"צ המנותקת. שנים מדברים על מסילה רביעית באיילון, כאשר היום כבר ברור שצריך שש! ומה עם הרכבת לירושלים לעזאזל?

 לתעדף הן מגורים והן עסקים בסמיכות לעורקי תחבורה ציבורית (בעיקר רכבת).

 לשדרג את מכלול התשתיות בלב המטרופולין כדי שיתמכו בגידול האוכלוסיה שתנוע ותחיה בו.

 ברמת הפרט: להבין את מכלול ההשלכות של מצב התחבורה בישראל על בחירת מרכז חיינו. לדרוש מנבחרינו לטפל בנושא בעדיפות לאומית עליונה. לצאת מהפריפריה.

 חברתית הצורך ברור, אך גם כלכלית, השקעה בתשתיות תחבורה אינה בזבוז כסף אם עושים אותה נכון. יש מודלים כלכליים מוכרים המאפשרים גיוס הון לפרוייקטי תשתיות. ניתן גם למדוד את התועלת הכלכלית של פרויקטים כאלה.

 לסיכום, ניתן לראות שמדובר בשינויים מהותיים שחלקם פוליטיים, חלקם חברתיים וחלקם אופרטיביים. חלקם יקחו זמן וחלקם ניתן לישום מהיר. אנחנו נמצאים בנקודת זמן משברית שבה אם לא נטפל בבעיה התחבורתית מהשורש חלקים הולכים וגדלים מהמדינה יהפכו לפריפריה מה שיסכן מאד את עתידה


מקורות:
The World Bank Data
ארץ בחאקי – קרקע ובטחון בישראל, מאת עמירם אורן ורפי רגב, הוצאת כרמל, 2008
קישורים נוספים בפוסט עצמו

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.