היום שאחרי הקורונה – תחזית מס’ 1

היום שאחרי

אמנם אנחנו עמוק בתוך סערת הקורונה אבל אפשר כבר לנבא כלכלית איך תראה הכלכלה בישראל שאחרי המגפה. לצערי התחזית שלי לא מלבבת.

נתחיל מהתחלה, הממשלה נכנסה לסיפור הקורונה במצב כלכלי לא משהו. עם גרעון גדול מהרצוי. במילים אחרות עם כיסים ריקים וללא רזרבה.

משבר הקורונה הולך לגרום לשני דברים בהקשר לכיס של הממשלה:

הגדלה גדולה של הוצאות: כדי לשלם דמי אבטלה, מענקים, רכישת ציוד לא מתוכננת, והרבה כסף שישפך כדי להרגיע את הציבור.

הקטנה משמעותית של ההכנסות: המשק נכנס למיתון, כלומר הרבה פחות הכנסה ממיסים מהאזרחים ומהעסקים.

התוצאה היא גם כיסים מרוקנים וגם חוסר גדול בכסף וחוב תופח.

קרדיט: Image by Tumisu from Pixabay

 

מכיוון שלממשלה אין עץ כסף היא תצטרך למלא את הכיסים חזרה. היא לא תכריז את זה בראש חוצות אלא תכניס לנו גזירות בקטנה. הכתבים בטלוויזיה לא ישימו לב לגודל המכה כי היא תבוא בצורה מתוחכמת, במנות קטנות.

להלן הרשימה:

העלאת המע”מ. נו מה זה כבר עוד אחוז קטן – עוד 150 – 200 שקלים בחודש למשפחה

הגדלת המס על הדלק. נו מה זה כבר עוד שקל קטן תוספת לליטר – עוד 200 שקלים בחודש.

העלאת המס על רווחי הון. נו גם ככה רק העשירים משקיעים בבורסה (בולשיט – כולנו חוסכים)

העלאת אגרות. נו אף אחד לא ישים לב אם אגרת הרישוי לרכב תעלה בעוד 200 שקלים

שינוי מדרגות המס. נו גם ככה אף אחד לא מבין איך מחשבים אותן – עוד 100 – 200 שקלים, כמובן רק ל”מעמד הביניים”

מיסים עם תגית של “עשירים”. מס נוסף על אלכוהול. מס הכנסה דרקוני על הכנסות גבוהות ועוד, מיסי רכישה שונים ועוד.

הגדלת דמי הביטוח הלאומי. נו מה זה עוד אחוז וחצי מהשכר ועוד בשביל הנכים והקשישים. קצת ערבות הדדית, באמת. – בקטנה עוד איזה 100 – 150 שקלים.

מה קיבלנו?

קיבלנו מצד אחד מענק אבטלה / חל”ת בגלל הקורונה – נגיד 5,000 שקלים (ניחוש) אך קצת לאחר מכן נקבל הגדלת נטל המס למשפחה בכמה מאות שקלים בחודש, כל חודש, עד להודעה חדשה. עסקה טובה? לדעתי, ממש לא. אל תעשו לי טובה. לא תודה. הבעיה היא שפוליטיקה עובדת אחרת.

מי אשם?

אין ספק שהממשלה האחרונה שהתנהלה בפופוליזם ובחוסר אחריות כלכלית אשמה. אך אשם גם הציבור, ואולי אפילו פעמיים:

פעם אחת, כי יש משפחות רבות בציבור שחודש אחד של אבדן הכנסה הוא טראומה כלכלית עבורן. זה חוסר אחריות. משפחה חייבת שתהייה לה עתודה כלכלית להסתדר כמה חודשים ללא הכנסה. זה חשוב הרבה יותר מאייפון 11 או חופשה משפחתית ברודוס.

פעם שנייה, כי יש לרבים ציפייה שהפכה נורמטיבית שהממשלה תציל אותם מכל צרותיהם. בין אם זה להטיס את הבן חזרה מטיול אחרי צבא בפרו, או לשלם עבורו את המשכנתא בזמנים קשים.

עם זאת, הטחת האשמות היא חסרת תכלית. נותר רק להסתכל קדימה ולהפנים:

את המחיר של קריסת הכלכלה הישראלית ישלם רק הציבור. ככל שיקבל עכשיו יותר מענקים ישלם עליהם הרבה יותר אחר כך.

חייבים לקחת אחריות אמיתית על כלכלת המשפחה שלנו. יצירת הגנות כלכליות ומוכנות ליום סגריר חייבות להתקיים לפני כל הוצאה אחרת! זה הלקח החשוב.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

החסכון הפנסיוני בתקופת הקורונה – שאלות ותשובות (עודכן 22/3/2020)

הקדמה

החסכון הפנסיוני הוא חסכון לטווח ארוך. מלבד אלה המתקרבים לפרישה או שכבר פרשו, רובנו נפגוש את החסכון שלנו רק בעוד שנים רבות.
במרבית התכניות הפנסיוניות כספי החוסכים מושקעים בשוק ההון או במילים אחרות בכלכלה. יש בכך הגיון. אנו רוצים שהחסכון יצמח ויגדל כמו שהכלכלה צומחת וגודלת.
עם זאת, השקעה בכלכלה אינה חסרת סיכון. אחת למספר שנים יש אירוע משמעותי המשפיע על הכלכלה העולמית. בעת אירוע כזה הכלכלה נפגעת וערך ההשקעה שלנו יורד.
יחד עם זאת, לאורך ההיסטוריה, היו באופן משמעותי יותר שנים של תשואה חיובית מאשר שנים “רעות”. זהו אחד מעקרונות הבסיס שמאפשר לנו להשקיע את כספי החסכון ארוך הטווח שלנו מבלי לחשוש יותר מדי.

האם כל חסכון פנסיוני נפגע כתוצאה מהקורונה?

לא. ישנן תכניות פנסיוניות שאינן חשופות כלל לשוק ההון. למשל פנסיה תקציבית ותכניות ביטוח מנהלים שנפתחו לפני שנת 1991. בפנסיה תקציבית הקצבה מובטחת על ידי המעסיק. בתכניות ביטוח מנהלים לפני 1991 התשואה השנתית מובטחת על ידי חברת הביטוח לפי תנאי הפוליסה ללא קשר למצב השוק.
עמיתי קרנות הפנסיה הותיקות שבהסדר (שההצטרפות אליהן חלה לפני 1/4/1995) עלולים גם הם להיפגע אם כתוצאה ממצב שוק ההון יווצר גרעון אקטוארי משמעותי. כרגע לא ידועה רמת ההשפעה ויתכן שכלל לא תהיה.

היכן מושקע הכסף הפנסיוני שלי?

התשובה תלויה בסוג המוצר הפנסיוני שלי ובמסלול ההשקעה שבחרתי. רוב החוסכים אינם בוחרים בצורה אקטיבית במסלול השקעה ולכן הכספים שלהם מושקעים במסלול “כללי”. החל מ 2017 מצטרפים חדשים מופנים למסלול כללי מותאם גיל, כלומר מסלול שבו תמהיל ההשקעות משתנה עם הגיל ורמת הסיכון יורדת עם ההתקרבות לגיל הפרישה.

מה מכילים מסלולי השקעה כלליים בתכניות הפנסיוניות?

מסלולי השקעה כלליים מכילים תערובת של אפיקי השקעה: מניות (בד”כ כ 25% – 30%), אגרות חוב של הממשלה ושל חברות מסחריות (בד”כ כ 30%), נכסים לא סחירים (כמו פרוייקטי נדל”ן גדולים, תשתיות ועוד), ונכסי השקעה אחרים (פקדונות, הלוואות, קרנות, תעודות סל וכמובן מזומן). הגופים המשקיעים משתדלים לפזר את ההשקעות באפיקים השונים ובמדינות שונות. עקרון הפיזור הוא עקרון חשוב בהשקעות ומטרתו לפזר את הסיכון כלומר לא לשים את כל הביצים בסל אחד.

מי מחליט במה להשקיע?

לכל גוף פנסיוני יש ועדת השקעות אשר על פי החוק פועלת משיקולים מקצועיים וללא השפעה של הנהלת אותו הגוף. הועדה מחויבת בכללים ודיווחים על פי הנחיות המפקח על הביטוח והחסכון במשרד האוצר. הועדה גם חייבת לפרסם מראש את מדיניות ההשקעה הצפויה שלה בהתאם למסלול ההשקעה.

האם החוסך יכול לשלוט היכן מושקע החסכון הפנסיוני שלו?

בתכניות פנסיה שנפתחו החל משנת 2004 רשאים החוסכים לבחור מסלול השקעה לפי העדפותיהם האישיות. כל גוף פנסיוני מציע מספר מסלולים והחוסך יכול לבחור בכל עת באיזה מסלול יושקעו כספי הפנסיה שלו. מי שלא יבחר יופנה למסלול הכללי כפי שראינו.

האם ניתן למשוך את כספי החסכון הפנסיוני לפני גיל הפרישה?

לרוב – לא. המחוקק עטף את החסכון הפנסיוני בהרבה הטבות מס, הן למעסיק והן לחוסך אך התנה אותן בכך שהחסכון ישמש כמקור הכנסה לאחר הפרישה לגמלאות.
שבירת ה”הסכם” הזה תטיל על החוסך קנס משמעותי של כ 35% ותכליתו לגרום לחוסך להמנע מצעד כזה.

האם ניתן למשוך כספי פיצויים שהופקדו לתוך החסכון הפנסיוני?

כספי פיצויים שנמצאים בחסכון הפנסיוני עוברים לבעלות העובד לאחר סיום יחסי עובד-מעביד. עם זאת, תכליתם העיקרית היא לשמש חלק משמעותי מהפנסיה העתידית. לכן ברוב המקרים, משיכה של הכספים הללו, אינה מומלצת. לעמיתי הפנסיות הותיקות שבהסדר היא אפילו תגרום לאבדן הזכות לקבל קצבת זקנה.
מי שבכל זאת מבקש למשוך כספי פיצויים לאחר שהסתיימו יחסי עובד מעביד צריך לבצע התחשבנות מס מול מס הכנסה והגוף הפנסיוני. שוב, אין מתנות חינם. יתכן שיאלץ לשלם מס על הפיצויים וגם אם יקבל פטור, הפטור הזה יפגע בפטור העתידי על קצבת הזקנה שלו. כדי לחשב את גובה המס והפטור יש להיוועץ באיש מקצוע.

אם כבר פרשתי לפנסיה האם הקצבה שלי יכולה להיפגע כתוצאה מהירידות בשוק ההון?

התשובה תלויה בסוג התכנית הפנסיונית ממנה אתה מקבל קצבה. בתכניות ביטוח מנהלים עד 1991 הקצבה אינה משתנה. בתכניות מאוחרות יותר הקצבה יכולה להשתנות לטובה או לרעה כתוצאה ממצב ההשקעות. גם בקרן פנסיה חדשה הקצבה יכולה להתעדכן אחת לתקופה כתוצאה מהתשואות על ההשקעות.

מה זה אג”ח מיועדות ולמה זה חשוב?

אגרות חוב מיועדות הן אגרות חוב שהממשלה מקצה אך ורק לקרנות הפנסיה המקיפות, ותיקות וחדשות, כדי לתת להן תשואה מובטחת על חלק מכספי החוסכים. התשואה הזו עומדת על כ 4.86 אחוזים בצמוד למדד. בקרנות הפנסיה החדשות כ 27% מכספי החוסכים מוקצים לאג”ח המיועדות וכ 60% מכספי הפנסיונרים.

אגרות החוב המיועדות מגינות על כספי החוסכים, במיוחד בתקופות בהן הביצועים בשוק ההון אינם טובים. מדובר למעשה בעוגן חשוב שמבטיח שלא כל החסכון שלנו יהיה חשוף לשוק ההון. לתכניות ביטוח מנהלים ולקופות גמל אין אג”ח מיועדות.

מה אם אני עומד לפרוש ממש בקרוב?

אם קצבת הזקנה המתוכננת מבוססת על תכנית פנסיונית צוברת כמו קרן פנסיה חדשה או ביטוח מנהלים שלאחר 1991 אזי הפגיעה בחסכון שקרתה כתוצאה ממצב שוק ההון תגרום לקצבה נמוכה ממה שתכננתם. במקרים כאלה ניתן לשקול דחייה של קבלת הקצבה או קבלת קצבה כעת על בסיס חלק מהחסכון בלבד. בכל מקרה של התכוננות לפרישה והתלבטויות לקראת פרישה מומלץ מאד מאד להתייעץ עם בעל מקצוע כדי לא לגרום נזק בלתי הפיך.

מה עם קרנות ההשתלמות?

קרנות השתלמות גם הן מוצר שלרבים מהווה חיזוק של החסכון הפנסיוני. גם קרנות ההשתלמות זוכות להטבות מס כדי לעודד את הציבור לחסוך בהן. אמנם קרן ההשתלמות הופכת נזילה לאחר 6 שנות חסכון אולם ככלל עדיף להמשיך לחסוך בה ולנצל את הטבות המס שבה לאורך שנים ארוכות.

האם כדאי למשוך קרן השתלמות נזילה כעת?

התשובה תלויה בסיבת המשיכה. אם מדובר במשיכה כתוצאה מחשש מביצועי שוק ההון כעת יתכן שמוטב לחשק שיניים ולהתאפק ולהמתין להתאוששות השוק לאחר משבר הקורונה, שוב מתוך תפיסה שמדובר בחסכון לטווח ארוך. מי שלא מצליח לישון בלילה יכול גם להחליף מסלול השקעה בעצמו (דרך אתר האינטרנט) מבלי למשוך את הכספים.
ישנם מקרים בהם המשפחה נקלעה למצוקה כלכלית המחייבת שימוש בחסכונות נזילים. במקרה כזה קרן ההשתלמות בהחלט יכולה לשמש אמצעי ליציאה מהמצוקה. ניתן גם לבצע משיכה חלקית מקרן ההשתלמות.

האם ניתן למשוך קרן השתלמות לא נזילה?

משיכה של קרן השתלמות לא נזילה מחוייבת במס הן על הרווחים והן על סכום המשיכה. סכום המשיכה יחויב במס בגובה המס השולי של החוסך. מכיוון שהקרן אינה יודעת מה גובה מדרגת המס של המבקש היא תנכה מס בגובה 47% (!) באופן אוטומטי בכל משיכה כזו. כדי לקבל החזר, על המבקש להגיש דוח מס שנתי למס הכנסה או לבקש מראש אישור ממס הכנסה לפני המשיכה.
שוב, משיכה כזו אינה מומלצת ויכולה לשמש כאמצעי להקלת מצוקה כלכלית כאשר מוצו אמצעים אחרים.

האם השוק יכול לרדת עוד? לא עדיף לצאת כעת ולחזור כשהשוק יתייצב?

כן, השוק עוד יכול לרדת. הבעיה היא שאף אחד לא יודע לנבא עד לאן ירד ומתי יתחיל לעלות ולהבריא. עם זאת, די ברור שאם משבר הקורונה ייפתר, בין אם יימצא חיסון, או תרופה, או שהתפשטות הנגיף תיעצר אז הכלכלה תחזור ברובה למצבה הקודם של יציבות וצמיחה.
נתוני העבר ממשברים קודמים הראו שמי שיצא מהשוק אחרי ירידות וחזר אליו אחרי שהחלו עליות ברוב המקרים הפסיד יותר כסף ממי שהתאפק. אבל, אף פעם לא ניתן להסיק ממה שקרה בעבר לגבי העתיד. היזהרו מיועצים שיגידו לכם שהם יודעים בוודאות מה יקרה.

איך אני יודע מה מצב החסכון הפנסיוני האישי שלי?

היכנסו לאיזור האישי באתר האינטרנט של הגוף הפנסיוני שלכם. אם אתם לא יודעים להיכן מופקדים הכספים הפנסיוניים שלכם, הביטו בתלוש השכר או התייעצו עם בעל רשיון פנסיוני.
באיזור האישי אפשר לראות תמונה עדכנית של החסכון (בד”כ נכונה לסוף החודש הקודם) וכן פרטים נוספים כמו פרטי ההפקדות, מסלול השקעה וכד’.

איך אני יודע במה בדיוק מושקע הכסף הפנסיוני שלי?

לאחר שזיהיתם את פרטי התכנית ומסלול ההשקעה היכנסו לאחד מהאתרים הבאים של משרד האוצר: פנסיה-נט (לקרנות פנסיה), ביטוח-נט (לביטוח מנהלים) או גמל-נט (לקופת גמל). חפשו בגוגל ושימו לב שאתם מופנים לאתר עם סיומת gov.il. באתרים אלה תראו את פרטי המסלולים השונים לפי הגופים השונים. בחרו במסלול שלכם ותוכלו לראות את פירוט הקצאת ההשקעות לפי אפיקי ההשקעה השונים.

מה קורה לחסכון הפנסיוני שלי אם פוטרתי או הוצאתי לחל”ת?

הפסקת עבודה גורמת להפסקת ההפקדות הפנסיונית. יתרה מכך, היא עלולה לפגוע בכיסוי הביטוחי לנכות או מוות וכן בזכות לחזור לאותה תכנית פנסיונית בעתיד.

במקרה שהפסקת העבודה היא קצרה (חודש או חודשיים) ברוב המקרים אין צורך לעשות כלום. בקרן פנסיה הכיסוי הביטוחי יישמר במנגנון של ארכת ביטוח. בביטוח מנהלים לרוב יופעל מנגנון ריסק (ביטוח) זמני. בפנסיה תקציבית יתכן ותרצו לרכוש על חשבונכם את חודשי הותק החסרים.
בכל הפסקה ארוכה יותר מומלץ להסדיר את עתידה של התכנית הפנסיונית שלכם באמצעות סוכן ביטוח פנסיוני מורשה. אל תתנו לתכנית לדעוך לבד כי זה עלול לגרום לכם נזק בלתי הפיך. ברוב המקרים ניתן להסדיר המשכיות של התכנית בתקופה של היעדר עבודה בעלות נמוכה.

מה עם עצמאים שמפקידים הפקדה חודשית לתכנית פנסיונית?

עצמאים שהכנסתם נפגעה כעת ומפקידים לפנסיה בהוראת קבע חודשית יכולים לפנות ולבקש מהגוף הפנסיוני “לדלג” על חודשי הפקדה מסויימים ולשלם רק עבור הכיסוי הביטוחי מבלי להפקיד לחסכון. הפגיעה בפנסיה של חודש או חודשיים ללא הפקדה לחסכון לא תהיה משמעותית אך זה יקל עליהם בתקופת ההסגר.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הקדם תרופה למכה

ועדת סל התרופות הממשלית הכריעה השבוע אילו תרופות חדשות יכנסו לסל התרופות במימון של 500 מיליון שקל שהתווספו לסל.

כמו כל שנה הדיונים בנושא עושים כותרות ובצדק. מימון תרופות הוא חלק משירותי הבריאות הבסיסיים שזכאים להם כל תושבי המדינה במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי. הציבור מצפה שינתן מענה לצרכיו.

רוב התרופות שהציבור זקוק להן אכן ממומנות על ידי הסל.

ואולם, השמיכה אינה אינסופית ולכן תמיד יהיו תרופות וחולים הזקוקים להן שאינם מקבלים מימון ממשלתי. מדי פעם רואים ברשתות החברתיות קמפיין למימון המונים בנושא, שכן לחולים מסויימים מדובר בחריצת גורל ממש.

Image by Arek Socha from Pixabay
מה עושים?

יש דווקא פתרון די פשוט. ביטוח תרופות פרטי.

יקפצו הקוראים ויאמרו שביטוח פרטי טוב לעשירים אבל לא למי שמתקשה כלכלית לספק את צרכיו הבסיסיים. טעות.

ביטוח תרופות פרטי הוא ממש זול

לא חייבים לקנות אותו במסגרת חבילת ביטוחי בריאות יקרה. אפשר לרכוש אותו כרכיב ביטוחי נפרד בלי תלות בביטוחים אחרים!

כמה זול? למבוטח עד גיל 50 ברוב החברות העלות החודשי תהיה בין 10 ל 20 שקלים בחודש, לפני הנחות. לצעירים אף פחות. אפשר להיעזר במחשבון משרד האוצר.

מה כולל ביטוח תרופות?

המחוקק הגדיר מה חייב להכלל בכל ביטוח כזה:

תרופה שאינה ממומנת בסל הבריאות אך הוכרה בעולם כמתאימה לטיפול במצבו של החולה
תרופה שכן ממומנת בסל הבריאות אך לא למצבו הספציפי של החולה
תרופה אונקולוגיות והמטו-אונקולוגיות המיועדות למצב רפואי שונה מזה של החולה אך הוכרה כיעילה לטיפול בחולה על פי פרסומים רשמיים
תרופה חלופית לתרופה שכן נמצאת בסל, אך זו שבסל גורמת לתופעות לוואי חמורות מזו של שאינה בסל

ברוב החברות ניתן גם לרכוש הרחבה לתרופות גנטיות בהתאמה אישית בעלות נמוכה.

האם כדאי לרכוש ביטוח תרופות פרטי?

השאלה מחזירה אותנו לדיון הבסיסי בנושא ביטוח. האם תיגרם לי קטסטרופה כלכלית אם יקרה מקרה ביטוחי? אם כן – התשובה פשוטה.

אז האם יכולה להגרם קטסטרופה כלכלית למשפחה כתוצאה ממחלה המחייבת תרופה יקרה? אמנם הסיכוי קטן אך התשובה היא כן. ישנן תרופות שעלותן אלפי שקלים בחודש ואף יותר. ולכן לרובנו כדאי לרכוש כזה ביטוח.

איך רוכשים?

דרך סוכן הביטוח שלכם. אני מדגיש שוב שניתן לרכוש רק ביטוח תרופות ללא תלות בביטוחי בריאות אחרים.

אולי כבר יש לכם ביטוח ואינכם יודעים? היכנסו לאתר הר הביטוח הממשלתי ובדקו בחינם!

האם כל אחד יכול לרכוש? אם אתם בריאים – כן. אם לא – תנסו, מקסימום חברת הביטוח לא תסכים.

חשוב לזכור – אם אנחנו מבוטחים בביטוח כזה ומשלמים עליו בצורה סדירה, חברת הביטוח לא יכולה לבטל לנו אותו, גם אם מצבנו הבריאותי כבר לא משהו. לכן כדאי לרכוש ביטוח ביום בהיר כדי שיגן עלינו ביום סגריר.

גילוי נאותעתידות מחזיקה ברשיון לשיווק ביטוחי בריאות, חיים, נסיעות, חסכון לטווח ארוך ופנסיה.

תהיו בריאים!

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

מי מפחד מהשקעות

מצב שוקי ההון בימינו יכול לבלבל גם את המומחים. ציוץ של טראמפ גורם לירידות ביום אחד וציוץ אחר לעליות ביום אחר כמו מן רכבת הרים מפחידה. כותרות אחרות מדברות על ריבית נמוכה כבר תקופה ארוכה, על חוסר ודאות פוליטי בעולם (ברקסיט, אירן, רוסיה, סין, דרום אמריקה, אירופה) ורק מוסיפות שמן למדורה. השכן מקומה ג’ מספר על נדל”ן שקנה באטלנטה במחיר מציאה והדוד מצפת על דירה להשקעה שקנה בבאר שבע עם משכנתא של חצי מיליון בהזדמנות שאסור לפספס. 

ואנחנו – מה עושים? כיצד נשמור ונשביח את הכסף שחסכנו בזיעת אפנו לטובת עתידנו? למי נקשיב?

מקור: luxstorm – pixabay.com

הלוואי והייתי יודע במה להשקיע כדי להרוויח תשואה ודאית. אבל אני לא. והאמת היא שאף אחד לא יודע. מה שאני כן יודע זה לשנן לעצמי כמה מנטרות בסיסיות בנושא השקעות כספים כדי להגן עלי מפני אסון ולחסן עצמי מפני טעויות מסוכנות. הנה אני משתף אותן אתכן.

השקעה היא סיכון ואי השקעה היא גם סיכון

נגיד שאתם חקלאים המגדלים את מזונכם בשדות ובמטעים. גם אם תשקיעו (ותשקו) בשדותיכם במיטב יכולתכם עדיין יש סכנה שהתבואה תיפגע בגלל אירוע לא צפוי ולא יהיה לכם מזון. אם לא תשקיעו בגידולים ולא תשקו אותם גם לא יהיה לכם מזון. השקיית כסף זה בדיוק אותו הדבר. לכן, נותר לבחור אסטרטגית השקעה ולהבין סיכונים רלוונטיים לה.

אף אחד לא יודע מה יקרה בעתיד

ולכן גם אף אחד לא יכול להבטיח לכם תשואה או רווח. אם מישהו מבטיח – זו נורת אזהרה.

אף אחד גם לא יודע מתי השוק יעלה או ירד ולכן כל נסיון “לתזמן” את השוק דומה לנסיון להמר שהמספר הבא ברולטה יהיה 18 כי הוא לא הופיע כבר הרבה זמן. הסטטיסטיקה מראה שחלק מהנסיונות לתזמן יכשלו וחלק יצליחו

קור רוח

מי שעומד איתן עם השקעותיו כנגד חדשות רעות וכותרות מרוויח לאורך זמן יותר ממי שמתנהג בתזזיתיות ואימפולסיביות בהשקעותיו בכל עת שיש תנודה בשוק. אין צורך לבחון את שער המניה שלי על בסיס יומי. אין גם צורך להקשיב למנבאי רעות ויצרני כותרות. זה קצת נוגד את הטבע האנושי לראות את ההשקעה שלנו מפסידה מערכה אבל לאורך זמן קרי הרוח הם המרוויחים

פיזור

יש המון סיכונים בהשקעה. סיכונים עסקיים, ניהוליים, ענפיים, גיאופוליטיים, רגולטוריים, סיכוני מטבע, סיכוני סחירות ועוד. אנו מוגבלים ביכולת השליטה על כל הסיכונים (למשל על ציוציו של טראמפ). הדרך להגן עלינו מהשפעת סיכון ספציפי היא לפזר את השקעותינו בכמה שיותר מימדים:
השקעות באפיקים שונים, במקומות שונים, במטבעות שוים וברמות סיכון שונות. כמובן, הכל בהקשר של אסטרטגיית ההשקעה האינדיבידואלית. לשמחתנו ישנם גופים ומוצרי השקעה היודעים ליצר את הפיזור הזה עבורנו בקלות

אתה באמת מבין במצב הנדל”ן בנבאדה או במטבעות קריפטוגרפיים?

אם לא, אל תשקיע במה שאתה לא מבין. גם אם השכן לוחץ. 

למד קצת אבל היעזר באנשי מקצוע

אפשר להשקיע לבד ואפשר להיעזר באנשי מקצוע תמורת עמלה. אני ממליץ לקבל הכשרה בסיסית כדי להבין את הז’רגון ולהבין עקרונות בסיסיים של מוצרי השקעה שונים. יש המון מידע ללימוד עצמי. יחד עם זאת, לרובנו, במיוחד אם יש לנו צבירת חסכון משמעותית אני ממליץ להיעזר באיש מקצוע שאתם סומכים עליו או בגוף עסקי שכזה ולתת לו לנהל את השקעותיכם תחת האסטרטגיה הרצויה לכם ותחת שמירה על כל המנטרות שציינתי. זה יתן לכם שקט נפשי והביצועים של אנשי מקצוע בהשקעות יהיו לרוב טובים יותר.

בהצלחה!

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

 

 

 

 

דופקים את השחורים

תפיסה רווחת במדינתנו שלעבוד בשחור זו עוד קומבינה מוצלחת. כסף עובר ישירות מהמעסיק לעובד, העובד לא משלם מס, המעסיק לא משלם מס, שני הצדדים מרוצים. תענוג.

במיוחד נפוץ הסידור אצל מעסיק שהוא לא באמת עסק, למשל מי שמעסיק עוזרת בית או עוזר. יחסי עובד מעסיק במקרה זה לא מאד פורמליים אך בהחלט קיימים.

האמת היא שכמו הרבה קומבינות ישראליות שני הצדדים דווקא מפסידים. בואו נראה כיצד.

המעסיק:

מרוויח – לא משלם ביטוח לאומי עבור העובד אבל פוגע בעובד ובזכויותיו מביטוח לאומי

מפסיד – חושף עצמו לתביעה כספית גדולה בגין תאונה בעבודה

מפסיד – לא יכול לדרוש הכרה בהוצאות בגין התשלומים לעובד

מרוויח  – לא משלם לפנסיה עבור העובד אבל פוגע בחסכון הפנסיוני של העובד וברצף הביטוחי שלו. גם כשהעובד יעבור למעסיק חדש הוא עלול להפסיד 6 חודשי פנסיה בגלל חוסר רצף ביטוחי.

מפסיד – המעסיק חושף עצמו לתביעה כספית גדולה במקרה של חוסר יכולת כלשהי של העובד לעבוד (גם אם לא קשורה לעבודה אצלו!) ובגין מוות של העובד

מפסיד – המעסיק חושף עצמו לתביעת פיצויים מלאה במקרה שהעובד זכאי לפיצויים

כמובן שמדובר בעבירה על החוק בשני המקרים

העובד:

מרוויח – לא משלם מס הכנסה (אבל גם ככה על משכורות מתחת ל 6000 שקלים אין מס וגם על שכר עד 9,000 שקלים מדובר במס מאד קטן)

מפסיד – מענק עבודה לבעלי הכנסות נמוכות (מס הכנסה שלילי)

מפסיד – תוספת של לפחות 12.5 אחוז מהשכר שמופקד לפנסיה בנוסף לשכר

מפסיד – כיסוי ביטוחי למקרה של אובדן כושר עבודה

מפסיד – כיסוי ביטוחי למשפחה למקרה מוות

מפסיד – רצף ביטוחי המאפשר לקבל הפקדות לפנסיה מיום העבודה הראשון אצל המעסיק הבא

מפסיד – זכויות מביטוח לאומי כמו דמי תאונה, דמי פגיעה בעבודה ואפילו זכות לקבל קצבת זקנה מוגדלת בעתיד אם לא צבר מספיק שנות תשלום

בקיצור, זה לא ממש משתלם וזה גם לא ממש חוקי.

מה קורה כאשר מדובר ביחסי עובד מעביד לא מאד פורמליים כמו מישהו שמעסיק עוזר בית על בסיס לא קבוע?

גם במקרה כזה יש לעובד זכויות ולמעסיק חובות. אדגיש שתיים חשובות:

תשלום דמי ביטוח לאומי
הפקדה לפנסיה

שתי אלו הן חובות של המעסיק וזכויות של העובד, גם אם העובד לא מעוניין בזכויות אלו.

source: Pixabay

איך תכלס מתעסקים עם כל הבירוקרטיה הזו? לאט ובזהירות. להלן מדריך קצר.

ביטוח לאומי

על המעסיק להירשם בביטוח לאומי כמעסיק של עובד במשק בית. הכל אפשרי דרך אתר האינטרנט. מקבלים מספר מעסיק ואז אפשר לשלם את דמי הביטוח (גם באינטרנט). עבור רוב העובדים מדובר ב 7.25% מהשכר ומשלמים אחת לרבעון. פרטים באתר של ביטוח לאומי.

פנסיה

כאן זה קצת יותר מורכב לצערנו. ראשית, עלינו לשאול את העובד אם יש לו העדפה לגבי המוצר הפנסיוני והגוף הפנסיוני. יתכן שיש לו תכנית פנסיונית פעילה ואז נצטרך להפקיד לו החל מהחודש הראשון. אם אין לו תכנית פעילה ניתן להתחיל להפקיד רק אחרי חצי שנה. אם העובד בוחר תכנית פנסיונית עליו לספק למעסיק את פרטי התכנית והנחיות לאן להפקיד את הכסף.

אם העובד אינו בוחר בעצמו, המעסיק יבחר אחת מארבע קרנות הפנסיה הנבחרות שזכו במכרז הממשלתי (אלטשולר שחם / פסגות / הלמן אלדובי / מיטב דש). במקרה כזה על המעסיק להירשם כמעסיק אצל הקרן שהוא בחר, לספק את הפרטים המלאים של העובד ולקבל אישור מהקרן. לאחר מכן עליו לבצע הפקדה חודשית לחשבון הבנק של הקרן בגובה לפחות 18.5% משכר העובד ובנוסף לשלוח לקרן גליון אקסל עם פרטי ההפקדה לפי הנחיות הקרן (עם פרטי חודש השכר, אחוזי וסכומי ההפקדה לתגמולים, אחוז לפיצויים, שם העובד וכד’). זו פרוצדורה מעצבנת אבל כשעושים את זה פעם אחת מתרגלים. צוות התמיכה של הקרן מסייע למעסיקים חדשים. אולי בעתיד מישהו יחשוב לפשט את התהליך. חשוב לשים לב שבתוך ה 18.5% יש חלק של 6% מהשכר שהוא על חשבון העובד, כלומר העובד מוותר על 6% משכרו לטובת החסכון הפנסיוני שלו (יש להסביר לו וגם להוריד לו מהשכר שהוא מקבל בפועל)

מעסיק שדואג לפנסיה של עובדיו פועל כחוק, מגן על עצמו וישן טוב בלילה. מעסיק שמתעלם מהחובה הזו הוא גם עבריין וגם לא מוסרי כי הוא פוגע בעתיד של עובדיו.
עובדים – אל תהיו פרייארים.
עבודה בשחור היא ויתור על זכויות שמגיעות לכם.

 

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

 

 

 

 

 

 

 

כמה עולה קילו?

כמה עולה קילו אוכל? קצת מורכב לענות על כך. אבל – חשוב לנסות. אם תצליחו – תראו שתצליחו לחסוך הרבה כסף. לכן זה חשוב.

אדם בוגר ממוצע אוכל ביום קצת פחות מ 3 ק”ג של מזון. אפשר לחשב כמה זה עולה אבל זה מסובך, כי המזון שאנחנו אוכלים אינו רק חומרי הגלם אלא תוצאה של בישול, אפיה, טיגון, חליטה וכיו”ב פעולות.

אז בואו ננסה משהו יותר פשוט. בואו נחשב כמה עולה קילו מכל מוצר מזון שאנחנו קונים בסופר. עכשיו תראו דברים מעניינים.

המקרה הכי קל הוא פירות וירקות. אלה באים בתפזורת (בינתיים) ומתומחרים בקילוגרם. פשוט ונח. אגב, רוצים כלל אצבע? אל תקנו פירות וירקות במחיר דו ספרתי. מחיר העגבניה עלה ל 12 שקלים? אל תקנו. אננס עולה 35 שקלים? תזמינו מחו”ל. זו צרכנות בסיסית ויש לה המון עוצמה.

עם כל שאר המוצרים זה יותר מסובך. מדוע? הסיבה העיקרית היא שכמעט כל מוצרי המזון ארוזים היטב. זה לא כדי לעשות לנו נח אלא כדי שאפשר יהיה לתמחר אותם במחיר גבוה יותר. היכנסו לסופר ותראו שכל המדפים מלאים באריזות, אך ורק אריזות. זה יפה, זה אסתטי וזה יקר. אם תלכו לשוק תראו שיש (עדיין) הרבה מוצרי מזון בתפזורת. קטניות, תבלינים, קפה, תה ועוד והכול במחירים זולים יותר. אבל עדיין, לא לכל אחד מתחשק ללכת לשוק או שיש לו זמן לכך. הסופר מספק נוחות בקניה שיש לה ערך כלכלי.

מה בכל זאת אפשר לעשות?

הדבר הבסיסי הוא לחשב כמה עולה קילו של המוצר שאנו קונים ולהפעיל כלל אצבע פשוט ודומה לזה של הפירות והירקות:

פחות מ 10 שקלים – טוב
בין 10 שקלים ל 50 שקלים – סביר
בין 50 שקלים ל 100 שקלים – עלול להיות יקר מדי. יש אלטרנטיבות?
מעל 100 שקלים – יקר

כמובן שכלל אצבע הוא רק כלל אצבע אבל מיד נראה כמה דוגמאות מעניינות. הבה נתחיל.

אתחיל עם הפייבוריט שלי. המוצר האהוב עלי ביותר מבחינה מניפולטיבית – תה. בגרסה הפופולרית שלו הוא ארוז 3 פעמים: 1.5 גרם תה, ארוזים בתוך שקיקיות שעטופות בתוך עטיפיות שארוזות בתוך קופסה. המחיר בהתאם. בואו נבדוק:

טוב זה באמת מוגזם, אבל בכל זאת מאד פופולרי. ואם תתטענו שזה רק בגלל שמדובר בלימונית ולואיזה אז תבדקו ותראו שגם אריזות דומות אחרות נמכרות במחירים דומים. בואו נבדוק את התה הכי פחות ארוז – גרגרי תה במשקל. לדוגמא:

אבל למי יש כח לבשל תה בקנקן כמו שסבתי היתה עושה? מה אנחנו אנגלים? טוב, לפחות חפשו אריזת חסכון בה לא כל שקיקית ארוזה לה במעטפית נפרדת:

אין ספק שהיכולת למכור מוצר ארוז במחיר פי כמה ממחירו הלא ארוז היא גאונית. מחיר קילוגרם תה בשווקי הסחורות העולמיים הוא כ 10 שקלים. 

סיכום ביניים: יש תה ב 459 שקלים לקילו, 119 שקלים לקילו ו 40 שקלים לקילו. 

מה עם קפה? אותו דבר. יש קפה ב 177 שקלים לקילו ויש ב 40. אני אגב, קונה קפה אצל הקפאי האישי שלי בוואדי ניסנס. נטחן במקום, טרי ואיכותי.

מה קורה כאשר אותו מוצר נמכר באריזות שונות? דברים מופלאים. להלן כמה דוגמאות:


זה אותו המוצר!! קנו כבר מלחיה טובה...


זה אותו המוצר!! שמרו את הצנצנת...


זה אותו המוצר!! קנו אותו אצל הגברת הנחמדה במעדניה שפורסת את הגבינה במקום...

נקנח במעדן חלב. ישראל כידוע היא מעצמה של מעדני חלב. רמת היצירתיות מרקיעה שחקים. גם במחירים. מי לעזאזל המציא  מעדן מילקי שמשקלו 138 גרם? מי חשב על המספר הזה בדיוק? זה שלא רצה שתדעו כמה עולה קילוגרם. התשובה היא 34 שקלים. כולה מעדן חלב… גביע לבן (גיל) למשל עולה 7.20 לקילוגרם. נכון שזה לא מילקי אבל עם קצת דבש או סוכר הוא יכול להיות (אולי) אכיל. 


סיכום

הסופרמרקט המודרני אינו השוק של פעם. הוא בית עסק שמטרתו לשווק לנו מוצרי מזון (בעיקר) באריזה אטרקטיבית ורווח מקסימלי. אפשר לחזור לעשות קניות בשוק אך אפשר גם לתרגל צרכנות חכמה בסופר. שיטת כמה עולה קילו , יחד עם שיטות נוספות תעזור לכם לקבל קנה מידה אמיתי למחיר האוכל. זה נהיה קל עם הזמן. נסו. 

פחות מ 10 שקלים - אחלה. יותר מ 100 - יקר. בין 10 ל 100 - הפעילו שיקול דעת. 

מה דעתכם?

(המחירים נלקחו מאתר pricez.co.il)

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

מוות באמצע החיים

הסטטיסטיקה מראה שבסבירות גבוהה כולם מתים. אבל רק אחוז מאד קטן מת באמצע החיים. מעבר לטרגדיה הנוראה יש לכך השלכות כלכליות קשות שניתן וצריך להיערך אליהן. המקרה הטרגי של תאונת המנוף ביבנה השבוע הזכירה לנו זאת ועם כל הצער כדאי מאד להתכונן כלכלית למוות באמצע החיים, שלא נדע.

כשאדם שמפרנס אנשים אחרים מת, האנשים הללו נפגעים כלכלית. לכן, יש להגן עליהם ולהבטיח את המשך פרנסתם.

איך עושים זאת?

הדרך הפשוטה היא לקנות ביטוח חיים. מי שקונה הוא זה שמפרנס. מי שמקבל את הכסף במקרה המוות הוא מי שהקונה החליט (לפני מותו כמובן). ביטוח חיים הוא מוצר פשוט. אם קנית נאמר ביטוח לחצי מליון שקל אז בעת המוות יקבלו המוטבים (מי שאתה קבעת) את הכסף בלי יותר מדי שאלות. הכסף הזה יסייע להם כלכלית בהמשך החיים ולמעשה יחליף אותך כמפרנס. אפשר לקנות כל סכום ביטוח שרוצים.

ביטוח חיים קונים כאשר אנחנו בריאים, וממשיכים לשלם עליו כל זמן שרוצים אותו. כל עוד משלמים את הפרמיה אז חברת הביטוח לא יכולה להפסיק את הביטוח גם אם אנחנו כבר לא בריאים. עם זאת, לא ניתן להצטרף לביטוח חיים חדש אם אנחנו לא במצב בריאותי טוב.

כמובן שמי שלא תומך כלכלית באף אחד לא באמת צריך ביטוח חיים.

לא להתבלבל עם ביטוח חיים צמוד משכנתא – כאן הבנק הוא זה מקבל את הכסף כדי לשלם את המשכנתא.

מה עם קרן הפנסיה?

שאלה טובה. בקרן הפנסיה יש כיסוי למקרה מוות למי שהוא עמית פעיל (כלומר מפקיד בצורה שוטפת). אך הפיצוי קצת שונה. במקום סכום חד פעמי, הקרן משלמת קצבה לבן הזוג לכל חייו ולילדים עד גיל 21. מה גובה הקצבה? תלוי בגובה השכר המבוטח בקרן ובמסלול הביטוח שנבחר. בד”כ בן הזוג יקבל 60% מהשכר המבוטח. מומלץ מאד לבדוק זאת.

מה עם חסכונות פנסיוניים אחרים כמו ביטוח מנהלים, קופת גמל וקרן השתלמות?

אלה ישלמו למוטבים (כלומר מי שהחוסך קבע מראש) את סכום החסכון. אם לא נקבעו מוטבים אז ליורשים.

שימו לב – מוטבים הם מי שקבענו בעצמנו, אבל אם החיים שלנו השתנו והתגרשנו למשל אז כדאי לעדכן את המוטבים אחרת הגרוש יקבל את כספי החסכון שלנו. אופס.

שימו עוד לב – גם אם יש צוואה או צו ירושה אז המוטבים יגברו עליה ברוב המקרים.

מה עוד מומלץ?

אחת לתקופה, נגיד מקסימום פעם בחמש שנים, לוודא שכל הכיסויים הביטוחיים למקרה מוות תקינים ותואמים את הצרכים של המשפחה.

איך יודעים אילו הגנות כלכליות יש לי כעת?

אפשר להוציא דוח מהמסלקה הפנסיונית או לבקש מסוכן הביטוח שלנו דוח כזה. אפשר גם לנצל את ההזדמנות ולנסות להוזיל את הביטוח אם אנחנו בריאים. וכמובן, לא לשכוח לוודא שהמוטבים עדכניים.
אפשר גם להסתייע בנו לבדיקה כזו. 

לסיכום

הדבר הכי נורא שיכול לקרות למשפחה שחוותה מוות באמצע החיים הוא שהיא בנוסף לכך גם תקרוס כלכלית. חובה על כל אחד לדאוג שזה לא יקרה במשפחתו.

 

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.


 

מערכת נתוני אשראי

מזל טוב, מערכת נתוני האשראי שהוקמה על ידי בנק ישראל עלתה לאוויר. הנה סרטון הסברבברנז’ה מדובר בשיחת היום. כל אחד בודק את ציון האשראי שלו ויש שיח ער לגבי האפשרויות החדשות. כמובן שבסך הכל מדובר ברעיון נכון. כל אחד יקבל תנאי אשראי על פי איכותו ההיסטורית כלווה. המלווים יקבלו תמונה ברורה לגבי הלקוח הניצב מולם. הגיוני.

ומה אני אומר?

אני אומר שהמערכת הזו לא רלוונטית משום שמשפחה (או יחיד) אינה צריכה לקחת הלוואות*,  נקודה. (כוכבית = חוץ ממשכנתא וגם זה ביראת קודש ולמשך לא יותר מ 15 שנה)

שוב:

משפחה לא צריכה הלוואות

נשימה עמוקה.

משפחה אינה עסק שצריך לקנות מכונות יצור או לפתוח סניפים חדשים. משפחה גם אינה ממשלה שצריכה לסלול כבישים, לבנות בתי ספר ולקנות מטוסים. משפחה היא אמנם יחידה כלכלית אך עיקר פעילותה הכלכלית היא הלנה, האכלה, הלבשה והסעה של בני הבית. היא לא צריכה “להתמנף”. משפחה צריכה להשתמש במקורות ההכנסה שלה כדי לממן את ההוצאות השוטפות וגם כדי לחסוך למימוש יעדים (כמו החלפת המכונית אחת לכמה שנים). זוהי כלכלת המשפחה על רגל אחת.

source: clipart-library.com

 

מה עושה משפחה שכבר נמצאת במינוס ו/או בהלוואות אחרות (מינוס זו הלוואה לכל דבר)?
תשובה: חותמת חוזה עם עצמה שאלו ההלוואות האחרונות אי פעם ואז נעזרת ביועץ לכלכלת המשפחה שיבנה עימה תכנית יציאה מההלוואות, שיקום כלכלי והדרכת התנהלות כלכלית נכונה, בעיקר בנושא מימוש יעדים על ידי חסכון.

המציאות סביבנו אינה פשוטה. אנו חיים בחברת שפע, שדה התעופה מלא וגדוש בנוסעים, הכבישים מלאים במכוניות חדשות, גשם של מותגים בכל תחום ומכל עבר יורד עלינו מבוקר עד ערב. הפיתוי לקחת אשראי גדול והאשראי זמין בקליק אחד. 

אבל אשראי הוא כמו סם כלכלי. הוא נותן הרגשה טובה לזמן קצר אבל מחירו גבוה. כל מה שקונים איתו הופך יקר. הוא מרוקן את עתידנו הכלכלי, לפעמים עד כדי קריסה.

זהו, אמרתי את זה. אל תקחו הלוואות וסגרו את המינוס לעולמים. 

זקוקים להדרכה? רוצים לדבר על זה? דברו איתי או עם אחד מהיועצים המוסמכים חברי איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה בישראל

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

מחירי הדלק שוב עלו

בתחילת החודש שוב עלו מחירי הדלק. גם מחירי המכוניות עלו. 

האמת שזה לא מדויק. מחיר הדלק הוא לא באמת מחיר הדלק ומחיר המכונית הוא לא באמת מחיר המכונית. רחוק מכך. 
מחיר ליטר בנזין 95 הוא 6.32 שקלים בתחנת הדלק. נכון? לא. מחיר הדלק הוא 1.78 שקלים. מהההה? כן, זהו מחיר הדלק שבו המשווק קונה אותו. נוסיף לכך עוד 56 אגורות שמותר למוכר להוסיף כהוצאות שיווק והגענו ל 2.34 שקלים. ז ה ו. זה מחיר הדלק. 2.34 שקלים – מקסימום. אז איך הגענו ל 6.32 שקלים לעזאזל? תשובה: מיסים (פראיירים שכמונו). אני חוזר – על ליטר דלק שעולה למשווק 1.78 לליטר אנחנו משלמים 6.32 כי רוב ההפרש הוא מס.

מה עם מכוניות? טוב תודה. גם כאן הפראייריות שלנו במצב לא מזהיר. המס על רכישת מכונית בממוצע הוא כ 90% כלומר מחיר המכונית באמת הוא בערך חצי ממה שאתם משלמים. ככל שהמכונית גדולה יותר אחוז המס גבוה יותר. המס אפילו עלה בתחילת אפריל 2019. למה? ככה. 

לזרות קצת מלח אזכיר שוב שאנחנו המדינה עם הכבישים הצפופים בעולם. משמעותית אפילו.

זכרו - ההוצאה השנתית המשפחתית הממוצעת על כל מכונית היא כ 30,000 שקלים!

מה הפיתרון? שניסע באוטובוס עם כל הקשישים והמסכנים?

טוב, אין לי פתרון קסם. לצערי. אבל אחזור על כמה טיפים מפוסטים קודמים:

אל תפתחו תלות מוחלטת ברכב פרטי. שוקלים מגורים במקום שאין בו תחבורה ציבורית? – סכנה גדולה! 

נסו את התחבורה ציבורית – בחלקה היא אפילו סבירה. 

העלו מודעות גם אצל חבריכם. נקבעה לכם פגישה במקום לא נגיש תחבורתית? – נסו לשנות. 

נסו לשלב אמצעי תחבורה נוספים בחיי היומיום: אופניים, קורקינט, רכב שיתופי, קטנוע, הליכה (זה בריא!)

עברו למכונית קטנה / רכב דו גלגלי – ממילא מהירות הנסיעה הממוצעת בעיר הולכת וקטנה. אתם לא באמת צריכים cross-over באורך 5.5 מטרים כדי לאסוף ילד מהגן. 

אל תקנו יותר רכב חדש. בואו נסכם שלפחות בשנתיים הקרובות? נדבר אז. 

מה יהיה בעתיד? יהיה טוב אבל קודם יהיה רע. ניהול התחבורה הציבורית היום על ידי הממשלה הוא קטסטרופלי. אין מילה אחרת. מצד שני יש הבנה והמודעות עולה לכך שאם לא יעשו כלום, יום אחד נתעורר לתוך פקק אחד גדול שישתק את כל המדינה. יהיה משבר גדול ואז תופעל תכנית חירום שבהדרגה תוציא אותנו מהברוך. תהיה תחבורה ציבורית 7/24, ניהולה יבוזר ויתייעל, תהיה עדיפות בכבישים לתחבורה ציבורית, יושקעו כספים בהקמת מסילות, לא ייבנו שכונות ללא תשתית תחב”צ ועוד. אבל כאמור – קודם יהיה הרבה יותר רע במיוחד למי שתלוי לחלוטין ברכב פרטי. 

נסיעה טובה.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

סיכום שנה כלכלית משפחתית 2018

כתבתי בעבר על התהליך של סיכום שנה כלכלית במשפחה. אני שב וממליץ לכל משפחה לבצע אותו. יש משהו בתהליך סיכום שנתי שמאפשר מבט מגבוה על ההתנהלות היומיומית המשפחתית.

הבסיס לניהול היומיומי של כלכלת המשפחה הוא כמובן מעקב ורישום הוצאות (והכנסות). אפשר לעשות זאת בתדירות שבועית או חודשית. אנחנו עושים חודשית. במקביל חייב שיהיה תקציב מסודר שמחולק למרכיבי ההוצאות השונות ותואם לתכנית הכלכלית של המשפחה. את התקציב אפשר לעדכן אחת לשנה כדי להתאימו לשינויים בצרכים. 

עכשיו אני רוצה לשתף אתכם בתהליך המשפחתי האישי שלי לסיכום שנת 2018.

במובן מסוים זה מזכיר פגישה עסקית שהרי ניהול כלכלת משפחה דומה במובנים מסויימים לניהול עסק.

למעשה מדובר בפגישה שכוללת שלושה שלבים: ניתוח נתונים, הסקת מסקנות והחלטת החלטות לגבי השנה הבאה. אנחנו נוהגים להוסיף אלכוהול כדי שהשיח יזרום בקלות. מומלץ אך אין חובה.whiskey_glasses

אצלנו במשפחה אני אחראי על סיכום הנתונים השנתי למרות ששני בני הזוג אחראים לביצוע המעקב השוטף ברמה החודשית ומודעים לתקציב וסעיפיו.

בסך הכל שמרנו על מסגרת התקציב אבל היו חריגות בכמה סעיפים והן הועלו לדיון. בהשוואה לשנה שלפניה ראינו שהיו שינויים בחלק מסעיפי ההוצאה בגלל שינויים בחיים (שגרמו לשינוי בתקציב) ובגלל פעולות כלכליות שננקטו ביוזמתנו. כמה דוגמאות:

 הוצאות הדלק עלו ב 15% (בגלל שינוי במקום העבודה)

 הוצאות על נסיעות לחו”ל עלו במעל 30% (נסיבות משפחתיות)

 אחזקת הרכב עלתה ב 15% אך ביטוחי הרכב הוזלו.

 הוצאות רפואיות עלו ב 24% (יתכן שאנחנו מזדקנים?)

 נוספו סעיפי הוצאה חדשים כמו תחבורה שיתופית, אך זה גרם להפחתה בסעיפים אחרים כמו תחבורה ציבורית או רכב פרטי

 ההוצאה על טלפון סלולרי ירדה ב 40% בגלל שיפורים שבצענו מול הספקים.

 ההפרשה לפנסיה עלתה כתוצאה מהחלטה שלנו.

אחרי שניתחנו את הנתונים ובחנו אותם מול התקציב שוחחנו על שינויים שקרו בשנה שחלפה, חלקם היו צפויים וחלקם לא. שוחחנו על דרך ההתמודדות הכלכלית שלנו עם כל מה שקרה בשנה שחלפה.

בשלב ההחלטות ביצענו כמה שינויים בתקציב: הגדלת תקציב הדלק למשל, הקטנת התקציב למזון ועוד. אדגיש שכל שינוי מצריך הצדקה. 

בנוסף, החלטנו לעדכן סדר עדיפויות ולהקטין הוצאות בדברים שלא משרתים את צרכינו. למשל:

 החלטנו לוותר על המנוי לכבלים ולעבור לנטפליקס – חסכון של 2250 שקלים בשנה.

 החלטנו לשדרג עוד את חבילות הסלולר ולחסוך עוד כמה מאות שקלים בשנה.

 החלטנו לטפל ברכב במוסך רגיל ולא במוסך היבואן.

מעבר לכך שום דבר דרמטי וטוב שכך. סיימנו ללגום והלכנו לישון. נפגש שוב אחרי סיום שנת 2019.

 לקינוח, עוד כמה נתונים על סעיפי הוצאות מאד חשובים משנת 2018:

חומוס – 1209.50 שקלים
מרק תימני – 767 שקלים (חבל שלא יותר)
פלאפל – 320 שקלים

זהו. בהצלחה 2019 

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.